קצב יכול לנשום לרווחה: קיבל הרכב שופטים "ענייני ומאוזן" - שולמית דותן, שמעון פיינברג ואריה רומנוב

המשפט יחל ב-26 במארס; עו"ד ירושלמי ותיק: "יש בבימ"ש השלום בירושלים שופטים שידועים כנוקשים הרבה יותר, אבל לא מדובר בהרכב סניגוריאלי מובהק. זה הרכב שקשה לצפות מראש מה יחליט, עד היום הם טרם ישבו יחד"

נשיא המדינה לשעבר, משה קצב, יכול לנשום לרווחה. הרכב השופטים שידון במשפטו נחשב לענייני ומאוזן. "יש בבימ"ש השלום בירושלים שופטים שידועים כנוקשים הרבה יותר וכבעלי עמדות מחמירות יותר", אומר עו"ד ירושלמי ותיק. "עם זאת, לא מדובר בהרכב סניגוריאלי מובהק", הוא מדגיש.

נשיא השלום בירושלים, אמנון כהן, קבע היום (א') כי משפטו של קצב ייפתח ב-26 במארס. כהן קבע גם את הרכב השופטים, בראשו תעמוד סגנית הנשיא שולמית דותן, ולצידה יישבו סגן הנשיא שמעון פיינברג והשופט אריה רומנוב.

"מדובר בהרכב מקצועי ומאוזן, שלאף אחד מהצדדים לא יוכל להיות פתחון פה לגבי בחירת השופטים", אומר סניגור ירושלמי ותיק. "זה הרכב שקשה לצפות מראש מה יחליט. לכל אחד מהשופטים אישיות מיוחדת ועד היום הם טרם ישבו יחד".

השופטת דותן (56) נולדה באירן ועלתה לארץ בגיל 5. היא מכהנת כשופטת 18 שנה. את תחילת דרכה עשתה כתובעת בלשכת התביעות של משטרת ירושלים ואחר כך עמדה בראש הלשכה. היא נחשבת לשופטת חכמה ומוערכת. "היא בקיאה מאוד בתחום הפלילי, יושבת שנים במשפטים פליליים ונחשבת לשופטת מעולה מאוזנת ומאוד עניינית", אומרים גורמים בתחום.

השופט פיינברג (50), יליד ארה"ב, מכהן כשופט 13 שנה ודן בעיקר בתיקים אזרחיים, אך עוסק גם בתחום הפלילי. בברנז'ה המשפטית אומרים שהוא נחשב ל"שופט הגון מאוד". השופט רומנוב (52) הוא יוצא הפרקליטות, שם עבד כ-11 שנים. הוא דן בתיקים אזרחיים ופליליים, ובברנז'ה המשפטית מוגדר כ"שופט מצוין, מקצוען ואנושי" וכזה ה"קשוב למצוקות נאשמים".

השופטים דותן ורומנוב, אגב, ישבו בהרכב ששפט את השר אביגדור ליברמן, שהורשע במסגרת הסדר טיעון בתקיפת קטין ואיומים כלפי ילדים שהתנכלו לבנו.

מאחר שבתיק קצב הושג הסדר טיעון, לא יישמעו הוכחות בתיק והשופטים יידרשו רק להחליט האם הסדר הטיעון "חורג במידה משמעותית ממדיניות הענישה הראויה", ואז הם מוסמכים להתערב בו. הכרעה נוספת תהיה בבקשת התביעה האם דבק קלון במעשיו של קצב.

בבחינת חלק ניכר מגזרי הדין שנתנה דותן, לא נמצא מקרה בו סירבה לאמץ הסדר טיעון. עם זאת, לא מדובר בבדיקה ממצה של כל החלטותיה. (ת.פ. 5735/08).