איכות כוח העבודה בישראל גדלה בשנים 1987-2005 בשיעור שנתי של 0.4%, אולם העלייה שנרשמה באיכות כוח העבודה בישראל בתקופה זו היתה נמוכה ביחס למדינות מפותחות אחרות, ובעיקר ביחס לגוש האירו, בריטניה וארה"ב. כך עולה ממחקר חדש שנערך על ידי הכלכלנים נועם זוסמן ועמית פרידמן ממחלקת המחקר בבנק ישראל.
העלייה בהשכלה והגידול בשכרם היחסי הן של הנשים והן של העולים החדשים, תרמו תרומה חיובית לשיפור איכות כוח עבודה בישראל. מנגד התרחבות חלקם של העובדים הלא ישראלים (עובדים זרים ואחרים) בשוק העבודה פגעה באיכות כוח העבודה במשק הישראלי.
השיפור באיכות כוח העבודה במגזר העסקי מסביר את הגידול של כשליש מהפריון הכולל שנרשם במגזר זה בתקופה הנסקרת.
כאמור העולים החדשים תרמו במהלך שנות האלפיים תרומה חיובית מאוד לשיפור איכות כוח העבודה הישראלי, וזאת לאחר שבתקופת הקליטה הראשונית שלהם במהלך שנות ה-90 גרעו מאיכות כוח העבודה במשק.
הכלכלנים רואים את הסיבה להפחתה באיכות כוח העבודה של העולים החדשים במהלך שנות ה-90, בעובדה שלמרות היותם משכילים מאוד, תחום העיסוק בו עבדו לא התאים בדרך כלל לצורכי שוק העבודה הישראלי. בנוסף תהליך השתלבותם בתחילת הדרך, היה מלווה בעבודה במשרות שאינן הולמות את משלח ידם המקורי של העולים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
