נדחה ערעורו של שוקי ויטה על השעייתו משירות המדינה: "ההחלטה סבירה"

נגד ויטה, שכיהן כסמנכ"ל לשומה ברשות המסים, מתנהלת חקירה בחשד לעבירות מירמה והפרת אמונים. לפי החשד, בהיותו פקיד שומה גוש דן ערך הסכמי שומה "מיוחדים וחריגים" לארקדי גאידמק, לב לבייב וזאב רוזנשטיין. הנציב שמואל הולנדר השעה את ויטה לשלושה חודשים, בין היתר בשל אופי תפקידו ומשום שיש קלון בעבירות בהן הוא חשוד.

בית הדין האזורי דחה את תביעתו של ויטה לבטל את הליכי השעייתו ולהשיבו לעבודה באופן מיידי. ויטה לא אמר נואש, ובאמצעות עוה"ד ד"ר גרשון גונטובניק ועודד גזית ממשרד וינרוט עירער לארצי.

בפסק הדין, שניתן על-ידי השופטת נילי ארד, בהסכמת השופטות ורדה וירט-ליבנה ורונית רוזנפלד ונציגי הציבור, נפסק שכאשר מתנהלת חקירה פלילית נגד עובד ציבור או נבחר ציבור, השאלה אם דבק קלון בעבירה המיוחסת לו היא מרכז הכובד להתגבשות סמכות הנציב להשעיית העובד, כאשר הנחת המוצא היא שרכיבי העבירה על נסיבותיה הוכחו לכאורה.

בהתאמה, גם הליך השימוע וזכות הטיעון שבחוק מכוונים לעניין הקלון שדבק בחשדות, והם אינם אמורים לעסוק בשאלת החפות או האשמה המיוחסת לעובד בחקירה.

11 מבחנים ושיקולים

באשר לשיקולים לקביעת קיומו של קלון לצורך השעיית העובד, אימצו השופטות את 11 המבחנים והשיקולים שהותוו בפסיקה לקביעת קלון בעבירה. 1. יש לבחון האם העבירה "כרוכה על-פי טיבה בקלון" וכן "האם הנסיבות המיוחדות שבהן בוצעה כרוכות בקלון"; 2. מה ההשלכה המיידית של הקלון על עניינו של עובד הציבור (האם הוא מחסום לשלילת זכויות או לכהונה בתפקיד או שאינו משפיע כלל); 3. מה ההיבט הערכי-מוסרי בעבירה; 4. מהות המשרה (זוטרה או בכירה, כמה אמון וסמכויות יש בה, האם כרוכה בפיקוח על עובדים); 5. השפעת כהונתו בתפקיד של החשוד על אמון הציבור במערכת הציבורית;

6. התאמת הדימוי המוסרי של העובד לתפקיד (האם מעשי המועמד מעידים, על-פי טיבם, על פגם ערכי מובנה בהתנהלות?); 7. האם העבירה נעברה במילוי התפקיד?; 8. הזמן שחלף מאז ביצוע העבירות לכאורה; 9. האם מדובר במעשה חד-פעמי או מתמשך (שגם אם לא נלווה לו היבט של חומרה, הוא אינו מצביע על דופי מובנה באישיות המועמד); 10. בחינת נסיבות המקרה לגופו לפי "אמת המידה של האדם הסביר", הקובעת את דרכי ההתנהגות וערכי המוסר המקובלים בציבור; 11. מידת חיוניותו של המועמד למילוי התפקיד. האם כישוריו הם כה יוצאי דופן ומתקיים "מצב אמיתי של חירום" שיצדיק את העסקתו למרות הקלון?

ביישום השיקולים על ויטה נפסק, ש"המעשים של מירמה והפרת אמונים, המיוחסים לוויטה, נמנים על העבירות שיש עימן פגיעה באושיות המבנה השלטוני. כל אלה בהצטברותם מגבשים את הקלון שבעבירה".

כן נפסק שלא היה פגם בהליך השימוע וכי ויטה לא היה זכאי לקבל לעיונו את תיקי הנישומים שבמוקד החקירה, משום שהנציב אינו נמנה על רשויות החקירה, והחלטתו על ההשעיה לא התבססה על חומר החקירה אלא על קלוניות העבירות. המדינה יוצגה על-ידי עוה"ד קובי אמסלם וקרן יוסט. (ע"ע 478/07).