הפרוטוקולים חושפים מחלוקת מאחורי החלטת הריבית המפתיעה בסוף פברואר: 3 מחברי בנק ישראל הסתייגו מההורדה החדה

3 החברים הציעו להסתפק בהורדה מתונה של 0.25% בלבד * שניים מחברי ההנהלה שתמכו בפישר, נתנו משקל עודף להתחזקות השקל מול המטבעות האחרים וביחס לדולר

כעת מותר לפרסם: נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, החליט לפני כשבועיים להוריד את הריבית במשק לחודש מארס ב-0.5% לרמה של 3.75%, בניגוד לדעתם של לשלושה חברי הנהלה בכירים שהמליצו להסתפק בהורדת ריבית בשיעור מתון יותר של 0.25% בלבד.

רק שניים מחברי ההנהלה תמכו בעמדתו של הנגיד, והמליצו להפחית את הריבית בחצי אחוז, המלצה שאומצה בסופו של דבר על ידי פישר. כך עולה מהפרוקטוקולים על הדיונים המוניטריים לקבלת החלטת הריבית לחודש מארס שפרסם היום (ב') בנק ישראל. נראה שזאת הפעם הראשונה מאז נבחר הפרופ' פישר לנגיד בנק ישראל, בחודש מאי 2005 , שאין קונצנזוס בצמרת הבנק המרכזי לגבי מדיניות הריבית.

פישר החליט להוריד את הריבית בצעד חד בגלל החשש הגובר שההאטה המשמעותית בכלכלת ארה"ב והירידה המסתמנת בקצב הצמיחה העולמית יגלשו בסופו של דבר גם לישראל ויפגעו בהמשך הצמיחה של המשק.

שניים מחברי ההנהלה שתמכו בפישר, נתנו משקל עודף להתחזקות השקל מול המטבעות האחרים וביחס לדולר. לדעתם ניתן יהיה להשיג את יעד האינפלציה של 1% עד 3% בשנת 2008, גם בשיעור ריבית נמוך יותר, מה גם שבארה"ב צפויות הפחתות משמעותיות בריבית.

"נדרשת הפחתת ריבית של חצי אחוז, ועדיף לבצע את הההפחתה בצעד אחד" אמרו השניים. שלושת חברי ההנהלה האחרים שהציעו להסתפק בהורדה מתונה של הריבית ברבע אחוז בלבד, נתנו משקל עודף בהחלטה ללחצים האיפלציוניים. הם אמרו שהם מוטרדים מהתופעה של גלגול עלויות המחירים ע"י היצרנים והיבואנים על הצרכנים. עוד טענו שהם מוטרדים מקצב האינפלציה שהואץ בחודשים האחרונים של שנת 2007, כאשר שיעור האינפלציה בהסתכלות של 12 חודשים לאחור היא הרבה מעבר לתקרת האינפלציה הרשמית של 3%.

פישר, כאמור, לא קיבל את עמדת המסתייגים. בניגוד להם הוא העריך בין השאר שהאינפלציה ביחס ל-12 החודשים האחרונים תחזור לתחום היעד של 1% עד 3% כבר במהלך המחצית השניה של שנת 2008, כאשר לקראת סוף השנה שיעור האינפלציה יהיה באמצע היעד המוצהר - 2%.

עוד אמר כי העמקת ההאטה בצמיחה בארה"ב, באירופה וביפן תקטין את הלחצים האינפלציוניים בישראל. בנוסף אמר כי התחזקות השקל באמצע חודש דצמבר פועלת כבר להקטנת הלחץ האינפלציוני ולמדדים נמוכים יחסית בחודשים הקרובים.

פישר טען בנוסף שצריך להתחשב גם בצפי להמשך הורדות הריבית בארה"ב. כן התחזקה ההסתברות שקצב הצמיחה בישראל יהיה בשיעור נמוך מזה הן מזה שנרשם בשלוש השנים האחרונות והן ביחס לאומדן הצמיחה הרשמי שפרסם הבנק. כעת מתחזקת ההסתברות שהצמיחה ב-2008 תהיה בסביבות 3.6% - התרחיש הפסימי יותר של הבנק.

קצב הצמיחה השנתי הממוצע בשלוש השנים האחרונות היה 5.3%. עוד נאמר בפרוטוקלים כי ההאטה הגלובלית צפויה להשפיע על המשק הישראלי, אם כי בשלב הזה אין לבנק ישראל הערכה מדויקת לגבי העיתוי במימדי ההשפעה של ההאטה העולמית על המשק הישראלי.