עוד הפסד לפרקליטות מיסוי וכלכלה: מרדכי כבירי זוכה מהרצת מניות יובל הנדסה

בשעה שמדברים על 99% הרשעה וטוענים שבתי המשפט משמשים קבלני הרשעות, פרקליטות מיסוי וכלכלה ממשיכה לרשום הפסדים. בית משפט השלום בתל-אביב זיכה הבוקר (ה') את מרדכי כבירי, המנכ"ל ובעל השליטה (80%) בחברה הציבורית יובל הנדסה תעשיות, מעבירות של הרצת מניות, העלמת מס ואי-דיווח בכוונה להטעות משקיעים.

השופט דן מור קבע כי "פעולות מסחר אמיתיות, גם כאלה המשפיעות על השער, וגם בתקווה להפיק רווח 'חוץ שוקי' מכך, כאשר אלו נעשית מתוך אמונה כנה שהשער הראוי למניה הינו גבוה משער המניה בבורסה, אינו יכול להיות 'תרמית'".

מור מתח ביקורת על הפרקליטות, שלאחר שסירב להתיר לה לתקן את האישום כדי להוסיף לו עבירת מס נוספת, מיהרה להגיש אישום נפרד בגינה. "הגשת כתב האישום הנוסף היה הליך פגום ובלתי ראוי, ולא היה כל מקום לכך והדבר גובל ברדיפה ממש", קבע.

עם כבירי הואשם במקור גם אבי קווה, בעלים ומנהל בחברת "מאה נט", העוסקת במסחר מחוץ לבורסה, שביצע עבורו את הרכישות והקפיץ את שער המנייה ב-64%. קווה הגיע להסדר טיעון, במסגרתו הפך ל"עד מדינה" נגד כבירי, בתמורה להקלה בעונשו (עבודות שירות). אלא שגרסתו של עד המדינה קרסה במשפט, ונקבע ש"בחקירתו הנגדית הוא סותר את עדותו הראשית, ודווקא בנושאים המהותיים".

עו"ד ורד סלומון מהפרקליטות טענה באישום, כי כבירי הורה לקווה להריץ מניות, כדי להקטין את חבות המס שלו, לאור רפורמת רבינוביץ'. ברפורמה נקבע שלצורך חישוב המס בגין מכירת מניות מתחילת 2003 ואילך, מחיר רכישתן יחושב לפי ממוצע השערים שלהן בשלושת ימי המסחר האחרונים של 2002.

המדינה טענה שכבירי ידע שככל ששער המניה בימים אלה יהיה גבוה יותר, החיוב במס בעת מכירתן יפחת. כבירי, מצידו, טען שרכש המניות משום שערכן בבורסה לדעתו היה נמוך מערכן הכלכלי, וכן שביקש לאסוף כמה שיותר מהמניות שמחזיק הציבור, כדי להפוך החברה לפרטית.

השופט דן מור ציין שמעבר לעובדה שלא היה "סיוע" ראייתי לעדות עד המדינה קווה, הרי שהוא מסר שתי גרסאות סותרות. בחקירה הראשית מסר גרסה "שהוא נדרש להיצמד לה בעדותו כחלק מהסדר הטיעון, והיא שכבירי ביקש ממנו לרכוש את מניות יובל תוך ניסיון להעלות את שער המניה, בכל דרך אפשרית, לקראת שלושת ימי המסחר האחרונים באותה שנה".

ואולם, "מאידך, בחקירתו הנגדית העד מספר כי כבירי ביקש ממנו לאסוף מניות של יובל תעשיות, תוך שקווה מבין ומעריך כי כבירי רואה את שער המניה בבורסה כנמוך משמעותית משערה הכלכלי ויהיה מוכן לשלם מחיר גבוה משמעותית ברכישת המניות. בגרסה זו מוכחש שהנאשם דיבר עימו על ימי המסחר האחרונים כמטרה, והוא לא שמע מהנאשם כל דרישה להריץ מניות או איזשהו מניע הקשור לשיקולי מיסוי".

עסקאות אמיתיות

מור העדיף את הגרסה הנוחה לנאשם. קווה, פסק, "אינו אדם ישר ותמים. הוא ידע יפה להעריך את מצבו ולהעדיף את הסדר הטיעון. אין ענייננו באדם לו היושרה הנדרשת מהעוסק בסחר בני"ע עבור אחרים".

השופט קבע כי "גם אם היה כבירי מבהיר לקווה כי עדיף ורצוי עבורו ששווי המניה יעלה, וכל עוד אין הוא מורה לו לפעול בדרכי תרמית, או שהוא במכוון עוצם עיניו מלראות מהן השיטות שבהן נוקט קווה, הרי לא התמלאו יסודות העבירה של 'השפעה בדרכי תרמית'". כן פסק שלא מדובר בהעלמת מס, משום שהעסקאות היו אמיתיות ולא היו כרוכות במצגי שווא או רישומים כוזבים. (ת.פ. 2587/06).