הכתם של מערכת המשפט

גם בג"ץ העדיף להתעלם מהפגמים בהליך נגד רפי רותם

בג"ץ יכול היה להסיר את הכתם מעל מערכת המשפט בכל הקשור לרפי רותם, לשעבר איש המודיעין בכיר ביחידת החקירות של מכס מע"מ. בג"ץ בחר שלא לעשות את זה.

רותם היה חלק מחזית של 15 חוקרים שטענו לשחיתות ולטיוח חקירות בענייניהם של אנשי עסקים המקורבים פוליטית ואישית לבכירי היחידה ולצמרת רשות המסים.

במארס 2003, עם רקורד של עובד מצטיין, הוא פתח את הפה באסיפת עובדים על מה שנראה לו כשחיתות חמורה. האסיפה התפוצצה, וזמן מה לאחר מכן הוא הועבר מתפקידו על-ידי איתן רוב. כבר ארבע שנים שהוא אינו מקבל משכורת.

בתחילת החודש, בדיוק חמש שנים אחרי שפתח את הפה, ניתנה החלטת בג"ץ בעניינו. עתירתו נדחתה.

כאשר רותם פתח את הפה צצו לפתע בתיקו האישי תלונות והאשמות מפוברקות, שמטרתן הייתה פשוטה: להציגו כמי שכבר שנים רבות, הרבה לפני טענותיו על שחיתות, נוהג באלימות ומטיל מורא על קולגות לעבודה. אם אפשר ליצור תמונה כזו, אפשר יהיה גם לטעון שההתנכלות לרותם אינה נובעת מטענותיו על שחיתות.

שופטת בית הדין האזורי לעבודה, ורדה סאמט, השתכנעה לחלוטין שזהו המצב. בפסק הדין שלה נאמר, שהייתה מערכת יחסים עכורה בין רותם לחבריו לעבודה זמן רב לפני שפתח את הפה, ולראיה, לפי השופטת, יש תלונות של כמה עובדים נגד רותם המתייחסות לתקופה הקודמת לפיצוץ באסיפת העובדים.

הבעיה עם פסק הדין של השופטת סאמט היא, שרשות המסים והפרקליטות לא הביאו לבית הדין לעבודה את אותם "מתלוננים". בית משפט הגיע ל"קביעות עובדתיות" על יסוד "תלונות" שהושתלו בתיק האישי של רותם, כאשר "המתלוננים" כלל לא העידו בבית המשפט, ולא נחקרו חקירה נגדית על תוכן ועל נסיבות כתיבת התלונות.

אפשר היה לצפות, שערכאת הערעור תמהר לנקות את המערכת מהכתם הזה, אבל שופטי בית הדין הארצי לעבודה - נילי ארד, עמירם רבינוביץ' ויגאל פליטמן - דחו את ערעורו של רותם. שלושת השופטים בבית הדין הארצי לעבודה כלל לא התמודדו עם שאלת "המתלוננים" שלא העידו. אם לא בג"ץ, מי יכול לנקות את מערכת המשפט מהכתם?

בעתירה שהגיש רותם, באמצעות עו"ד איתן ענבר, ניתן משקל רב לעניין "המתלוננים" שלא העידו. בג"ץ התבקש לסלק אותם מפסק הדין של סאמט ולהציב את הנורמה הראויה של דיני הראיות.

בראש ההרכב ישב אדמונד לוי, ולצדו השופטים עדנה ארבל ועוזי פוגלמן. בפסק הדין אין אזכור לשאלת "המתלוננים" שלא העידו. שלושת שופטי בג"ץ פשוט לא התמודדו עם הבעיה.

כך כתב השופט אדמונד לוי: "בית הדין האזורי לעבודה, בפסק דין מקיף ומנומק היטב, מצא כי אין יסוד לטענתו של רותם, וכי סיום עבודתו במחלקת החקירות נבע מיחסי עבודה גרועים, שראשיתם עוד זמן רב קודם שהתעורר חשד באשר להתנהלותה של רשות המסים". ובהמשך: "עיון בהכרעותיו של בית הדין, על שתי ערכאותיו, מגלה כי אלו בחנו לפני ולפנים את העובדות הרלבנטיות בטרם הגיעו למסקנה שאליה הגיעו. ולא מצאתי כי הוכחה עילה לעריכתו המחודשת של הבירור העובדתי".

גם 12 שופטי בג"ץ לא יכולים לשנות את העובדה: "המתלוננים" לא העידו בבית המשפט. לאן אפשר להוליך את החרפה המשפטית הזו?

בחמש השנים האחרונות הוגשו נגד רותם 27 תלונות למשטרה, מצד בכירים ברשות המסים ועל-ידי אנשי פרקליטות. רותם מעליב, מאיים, שולף נשקים, מנקב צמיגים ומאיים ברצח. כל החקירות עד היום הסתיימו בלא כלום. שוטרים ממשיכים להגיע לביתו מדי כמה ימים.

רפי רותם מרושש ומיואש. דיבורו על "המערכת" - משטרה, פרקליטות, מבקר המדינה, בתי המשפט - הופך ליותר ויותר בוטה. זה עלול להיגמר לא טוב.