גברי ברגיל: "זו עובדה שבנים לא יכולים לחזור הביתה לקיבוץ"

"אני לא מדבר כאן על געש ושפיים", מדגיש ברגיל, "אני מקווה שכולנו התבגרנו כבר ויודעים ש-75% מהקיבוצים בארץ נמצאים בפריפריה - בעוטף עזה, בגליל ובערבה, באזורים שלמדינה יש אינטרס לפתח. קיבוצים אלה אינם יכולים לקלוט חברים חדשים, להם הם זקוקים כמו אוויר לנשימה".

לטענת ברגיל, כבר כיום כ-10,000 משפחות חדשות ממתינות בקוצר רוח להתיישב בקיבוצים, ביניהם לא מעט בנים חוזרים, שאינם יכולים לעשות זאת כי ברוב הקיבוצים אין כיום ולו דירה אחת פנויה אליה יוכלו לעבור.

גלובס: מי אשם במצב?

ברגיל: "הכל נובע ממדיניות המינהל, שבאה לידי ביטוי בשורה של החלטות הסותרות זו את זו, שיצרו תמנון רב זרועות המשתק את ההתיישבות", אומר ברגיל. "הדוגמא הבולטת ביותר היא סירוב המינהל לחתום על חוזה חכירה לדורות עם שורה ארוכה של קיבוצים. כתוצאה מכך, רק לכ-120 קיבוצים יש חוזה חכירה, וכל השאר ממתינים".

לטענת ברגיל, המינהל מתרץ את סירובו לחתום על חוזה החכירה במחסור בכוח אדם. לו ברור שהסיבה לכך היא שבהנהלת המינהל חושדים שהקיבוצים יהפכו בסופו של דבר למושבים, ולכן אין סיבה לתת להם חוזה חכירה. "זהו מצב שערורייתי", אומר ברגיל, " אין זה מתפקידם של הפקידים להחליט האם לחתום או לא לחתום. המדינה, באמצעות ועדת הסיווג, הסדירה לפני כארבע שנים את מעמד הקיבוצים, ואין זה מתפקידם של פקידי המינהל למנוע את יישומן".

- כיצד ישפיע יישום החלטה 979 להיוון חלקת המגורים, הממתינה להחלטת בג"ץ?

"גם אם ההחלטה תאושר בסופו של דבר, היא בלתי אפשרית ליישום, שכן פקידי המינהל נטלו את החלטות ועדת קובי הבר להיוון חלקת המגורים והוסיפו להן חסמים ומנגנוני בקרה כה רבים, עד שברור שלא ניתן יהיה ליישמן. התוצאה היא שהקיבוצים התחילו לבסס מנגנונים פנימיים לחלוקת מגרשים. זה תהליך שהוא לא שלם ולא בריא, שלא לדבר על העובדה שהמדינה מפסידה כסף".

- מהם אותם חוזים פנימיים?

"אלו הם חוזים פנימיים שמבצעים קיבוצים לאחר חלוקת המגרשים בין החברים, מתוך תקווה שביום בו יתבצע שיוך הדירות, ידע כל חבר קיבוץ היכן ביתו. זה המקסימים שאנחנו יכולים לעשות. החולשה של המהלך הזה הוא שאין לו כל ערך משפטי או כלכלי. המהלך אינו מאפשר לקיבוצניק לקבל משכנתא, לקחת הלוואה או כל דבר אחר. מדובר בהליך פורמלי שהוא מיותר לחלוטין, אך במצב השורר כיום אין לנו כל ברירה אחרת".

- החלטת מועצה 2050 הוציאה את שיווק ההרחבות מידי הקיבוצים והמושבים. כיצד תתמודדו עם החלטה זו?

"ההחלטה גורמת לכך שהקיבוצים מסרבים לבצע הרחבות מחשש להתערבות בלתי נגמרת של המינהל. זוהי עוד הוכחה לכך שהמינהל מתייחס להתיישבות כאל גנבים בלילה. מחיר ההחלטה הוא שלא יהיו הרחבות. במקום לפזר אוכלוסיה ולהביא אנשים לגליל ולנגב, הכל ייעצר. כל זאת בגלל מדיניות של חשדנות יתר. לצערי, במינהל ובקרב חלק מהפוליטיקאים יש למינהל עדין תדמית של כל יכול ושל ארגון המנצל את כוחו הפוליטי. לצערי מדובר בסך הכל בתירוץ, שכל מטרתו למנוע את ההתפתחות של המושבים והקיבוצים. זו עובדה שבנים לא יכולים לחזור הביתה, לא יכולים לקבל משכנתא, בתים חדשים לא נבנים. הכל משותק לחלוטין".

דליה טל