במריל לינץ' מעריכים כי הציפיות לאינפלציה העולמית עלו, ויעמדו ב-2008 על 4.2%

זאת, בהשוואה לציפיה מוקדמת ל-3.4% בלבד; לאינפלציה העולמית תורמות הזרמות האשראי, עליית מחירי המזון והאנרגיה והתחזקות שערי החליפין במדינות מתפתחות - לרבות ישראל

למרות הירידה בתחזיות הצמיחה העולמית השנה, בית ההשקעות מריל לינץ' העלה את תחזית האינפלציה העולמית ב-2008 ל-4.2%. יצויין כי התחזית הקודמת, גבוהה אף היא, פורסמה רק לפני 4 חודשים ובה צפו כלכלני הבנק עליית מחירים שנתית בקצב של 3.4%.

כלכלני בית ההשקעות מסתמכים בתחזיות שלהם על 10 שיטות ניתוח לחישוב אומדני עליות המחירים בעולם שבע מהן חוזות אינפלציה מבעבעת כאשר מחירי המזון והאנרגיה הם הגורם לעליות המחירים שיואצו על ידי ההגדלות בכמויות הכסף הזורמות במערכות הפיננסיות הודות למכרזי האשראי של הבנקים המרכזיים ובעיקר הודות להורדות הריבית.

הסתכלות ספציפית יותר על המגמות בעולם, טוענים כלכלני מריל לינץ' כי לחצי המחירים מקורם פחות בארה"ב ויותר במדינות המתפתחות. בארה"ב שומרת ההאטה בשוק העבודה והמשבר בשוק הנדל"ן מפני הופעת לחצים אינפלציוניים. אולם במדינות המתפתחות התחזקות המטבעות המקומיים "מייצאת" חלק מהלחצים האינפלציוניים המקומיים ומחזירה חלק מהן חזרה לארה"ב.

הסקירה של מריל לינץ' מתייחסת בין היתר גם לישראל, כדוגמא למדינה מתפתחת בה ניכרת מגמת עלייה באינפלציה; ישראל מוזכרת לצד מדינות כדוגמת ברזיל ודרום אמריקה, בהן ניתן לנטר את הלחצים האינפלציוניים כיוון שנסחרות בהן אגרות חוב ממשלתיות אשר צמודות למדד המחירים לצרכן. אם זאת, בהשוואה לשתיים הללו, ישראל מציגה את שיעור עליית המחירים הנמוך ביותר.

לדעת בית ההשקעות, ניכרת מגמת לחצים אינפלציוניים מתמשכת החל מתחילת 2007, כחלק ממגמה כוללת בקרב המדינות המתפתחות באירופה, המזרח התיכון ואפריקה.ישראל מוזכרת גם בהקשר של שערי חליפין גבוהים (כלומר, בהתייחס להתחזקותו של השקל), כתוצר "מוכר" של האינפלציה. ישראל מוזכרת כהשקעה אסטרטגית במט"ח לתקופה של לשנה, ונחשבת כ"מעניינת" כיוון שעקום שער החליפין בה הושטח לאחר נתוני אינפלציה הגבוהים מהציפיות המוקדמות, בדומה לפולין ולצ'כיה.