מתחיל דווקא מהסוף: שנת 2007 הייתה מבחינת רואי החשבון של הפירמות הציבוריות עוד שנה בה היו "עם המכנסיים למטה". בסיקור שכר משרדי רואי החשבון בשנה הקודמת, התריעו כאן גורמים בכירים בענף החשבונאות כי המחירים של שעת ביקורת אינם ריאליים וכי מצב כזה כבר לא יכול להימשך. המצב היום, בדומה ללפני שנה, הוא שכדי למשוך לקוחות מקרב החברות הציבוריות, מוכנות פירמות ראיית החשבון לרדת למחירים מגוחכים.
בסיכום שנתי, השכר שקיבלו רואי החשבון עלה ברמה אבסולוטית ב-8%, והסתכם ב-355.3 מיליון שקל לעומת 329 מיליון שקל ב-2006. השכר לשעת ביקורת רשם ירידה ברוב המקרים, עקב התחרות הקשה בין הפירמות הגדולות, וכמו כן, שער הדולר שירד ב-9% במהלך 2007 גרם לירידה בשכר הריאלי של רואי החשבון, והוא נותר על 55-60 דולר לשעה שהיום שווים קצת פחות. הדבר מתמיה, לאור העובדה כי חברות שוכרות את רואי החשבון לצורך ניהול סיכונים. האם הסנדלר הולך יחף?
התשובה, לפי גורמים בכירים בענף החשבונאות, היא שפשוט אי אפשר להגן על שער הדולר, מכיוון שהלקוחות הגדולים עובדים עם הדולר, ועל פיו יישק דבר.
מלכודת דבש
הסיבה הראשונה לשכר הביקורת הנמוך היא שהוא נחשב ל"לוס לידר", כלומר הפירמה תפסיד בשכר הביקורת אך תרוויח את הלקוח לדברים משתלמים הרבה יותר. להלן דוגמה מהשטח: החברה לישראל שוכרת את משרד סומך-חייקין KMPG לביצוע ביקורת חשבונאית. עבור שירותי ביקורת ומיסוי משלמת החברה לישראל 289.5 שקל לשעת עבודה של הפירמה, בעוד שעבור עבודות המוגדרות 'אחרות' היא משלמת לסומך חייקין 588.2 שקל לשעת עבודה - תעריף כפול.
מה מקור התעריף הגבוה? התשובה טמונה בסנטימנט של הלקוח. רוב פעילויות הייעוץ נחשבות למורכבות יותר, ולכן התעריף עליהן גבוה יותר. כלומר, התשלום הוא על איכות המוצר, קרי ייעוץ טוב יותר, ויותר טוב - זה יותר יקר. במקרה אחר, כאשר החברה מבקשת להנפיק היא באה במטרה לגייס כסף, ולכן יותר קל לה מנטלית לתגמל את רואה החשבון באופן נדיב יותר.
אחד הנושאים הרגישים ביותר עבור רואי החשבון בארץ הוא השכר לעומת העמיתים בחו"ל, ולפי הדו"חות - בצדק. ניקח לדוגמה את הדו"חות של החברה הבת של החברה לישראל, כימיקלים לישראל. תמורת שירותי ביקורת ומס גבו ממנה רואי החשבון סומך-חייקין 1.64 מיליון דולר, וזאת עבור 29 אלף שעות. בחישוב מהיר - 56.5 דולר לשעה. עמיתיהם ברחבי העולם של סומך-חייקין, במשרדי KPMG, גבו 3.25 מיליון דולר עבור 15,475 שעות, כלומר לא פחות מ-210 דולר לשעה. במילים פשוטות, שעת רואה החשבון הזר שווה פי 3.7 משעת רואה החשבון הישראלי. מקרה נוסף הוא של דיסקונט השקעות מקבוצת IDB, ששילמה למשרדי KPMG בניו-יורק ובהולנד סכום של 1,398.5 שקל לשעה, בעוד שלמשרד הישראלי שולמו רק 260.7 שקל לשעה.
איפה הקופון השמן
הבנקים כבשו את שלושת המקומות הראשונים בדירוג שכר רואי החשבון לשנת 2007, כשחמשת הבנקים הגדולים שילמו יחד כמעט 100 מיליון שקל לפירמות השונות - כשליש מסך כל הדירוג. האם משתלם להיות רואה חשבון של בנק? התשובה אינה ברורה. לטענת גורמים בשוק, הרווחיות היא נמוכה אבל זהו כסף בטוח שבא יחד עם יוקרה. חשוב לציין כי לא ניתן לדעת כמה משלמים הבנקים לשעת ביקורת, מאחר שהדבר אינו מצוין בדו"חותיהם הכספיים.
סקטור נוסף ממנו גוזרות פירמות ראיית החשבון קופון שמן הוא חברות הנדל"ן, שהתקינה האירופאית IFRS אותה אימצו גוזרת על רואי החשבון שלהן יותר שעות ביקורת וכמובן יותר כסף. בלטו בתחום זה ב-2007 כלכלית ירושלים, שהעלתה את שכר רואי החשבון שלה ל-17.1 מיליון שקל, 55% יותר מהשנה הקודמת, וכן דלק נדל"ן, שהגדילה את שכר רואי החשבון שלה בלא פחות מ-92% לסך של 13.8 מיליון שקל.
ולזוכים: בדירוג השכר שמקבלים רואי החשבון מחברות תל-אביב 100 ניצב משרד סומך חייקין KPMG במקום הראשון, כמו בשנה שעברה. עם זאת, המשרד המדורג שני, קוסט-פורר EY, מצמצם את הפער ביניהם ל-46.3 מיליון שקל מ-65 מיליון שקל ב-2006. נציין עם זאת, שבמתודולוגיית הבדיקה לא צירפנו חברות דואליות, כך שקסלמן-וקסלמן PWC לדוגמה, שזוכה מענקית התרופות טבע לבדה לקופון שמן של 62.6 מיליון שקל, נשאר במקום החמישי בלבד בדירוג.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
