עיריית ראשון לציון יישרה סוף סוף קו עם מדיניות התכנון המוכרת כל כך של ישראל. מעתה היא תנסה לדחוף לנו את הצפרדע פרוסות פרוסות לתוך הפה, עד שנבלע את כולה. הבעיה, מבחינתן של איקאה והעירייה, שאולי זה כבר מאוחר מדי.
אין שום סיכוי שבעולם שאיקאה תעמוד בודדה בתוך ים של מחסנים ותעשייה כבדה, אבל קריצת העין הזו היא הדרך היחידה להתחיל את המהלך. הוועדה המחוזית תתבקש או-טו-טו לאשר את איקאה, רק את איקאה, כ"מוקד אחד, מיוחד וייחודי שאינו יכול לקום במרכז העיר". קצת אחר כך, כשיהיה ברור לכולם שההמונים הנוהרים למעיין שורק מייצרים ביקוש לעוד ועוד מסחר, יצוצו להם עוד "אישורים מצומצמים" שיכבשו נתחי מסחר.
אין הרבה חברות בעולם שמחוללת צמיחה אזורית כמו איקאה. מה שעשה מוזיאון גוגנהיים לעיר הנמל בילבאו בצפון ספרד, עשתה הרשת השבדית בעשרות ערים ברחבי העולם.
בעיר נתניה, לדוגמא, מאז פתיחתו של סניף איקאה הצטרפו עוד 21 חנויות רהיטים למתחם. זאת, בנוסף לעוד עשרות חנויות אופנה, מזון ופנאי הקולטות בחדווה את המשפחות המציפות את המתחם.
לכן, לכולם ברור שהדינאמיקה כבר תעשה את שלה. אבל מה שלפני שנתיים בדיוק עשו מאיר ניצן (ראש עיריית ראשון לציון) ומתיו ברונפמן (בעלי איקאה) מהמקפצה, כשלקחו מכרז של 98 דונם לתעשייה במעויין שורק והפכו אותו לתוכנית גרנדיוזית ומהירה להקמת פארק המסחר 'איקאה וילג'', הם יצטרכו כעת לעשות לאט לאט.
אבל לדאבונם של השניים, הגלים שנוצרו בקפיצה הקודמת כבר הגיעו לבית המשפט. במידה ובית המשפט העליון לא יצטרף גם הוא להכשרת השרץ (שנהיה רזה יותר), ויישאר איתן בדעתו שיש לפסול את זכייתו של ברונפמן במכרז על הקרקע, עלול כל המהלך להיות חוכמה שמגיעה בדיעבד.
אם הקרקע אכן תצא מרשותה של איקאה, למרות הסניף המפואר שנבנה עליו, מדובר יהיה בתהליך הרבה יותר ארוך ומסובך.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
