סוד הגן הנעלם

מתי בפעם האחרונה חזיתם בגינקו בילובה, בוורד דמשק או בקרן איל? לא לטעות, אלה אינם שמות של סלבריטיז חדשים, אלא מבחר צמחים נדירים שניתן לראות רק בגנים בוטניים. וכאלה, מתברר, יש לא רק בלונדון ובפריז, אלא גם בישראל, והאביב הוא הזמן הטוב ביותר לבקר בגנים היפהפיים והייחודיים האלה. הגן הבוטני הראשון בעולם (אם לא סופרים את גן עדן), שהיה גם הגן התרבותי הראשון, הוקם בפיזה שבאיטליה בשנת 1544. לוקה גיני, רופא ופרופסור לבוטניקה, שהיה משוגע לדבר, שכנע את בני משפחת מדיצ'י להקים גן בוטני, בעיקר למטרות מחקר רפואי. מאז נבטו ועלו ברחבי העולם גנים בוטניים רבים, ששמו דגש על מחקר, על הוראה ועל שימור מיני צמחים לצד איכות חיים ונופש של המבקרים בגנים. עם ההתקדמות במדע הבוטניקה והתלהבות היזמים, נוספו גנים חדשים למצאי הקיים. אולם מהר מאוד הבינו שלא כל גן יפה הוא גן בוטני, ונדרשה מסגרת הגדרתית מדויקת כדי לבדלם מגנים אחרים. הארגון הבינלאומי לגנים בוטניים (BGCI) קבע עשרה כללים להגדרת גן בוטני: הקמת מאגרי מידע, בסיס מדעי לאוספים, מעקב אחר הצמחים באוסף, שילוט ועוד.

כשניסו ליישם אותם בארץ, הבינו שלפי הכללים הנוקשים הללו לא יצליח אף גן לזכות בתואר המיוחל. כתחליף קבעו חמש מטרות על: שימור ותיעוד, חינוך, אקלום, מחקר ונופש. במקביל התבצע תכנון הגנים בהתאם למטרות שהוצבו, על-פי מיון לאזורי אקלים, מיון צומח, שיטות גנניות, תכנון אקלקטי או קרבה למוסד אקדמי (לצורכי מחקר). התוצאה היא ש-11 גנים בארץ הקפידו על יישום המטרות, וכמה אחרים ישבו על הגדר, וטרם התאימו את עצמם כדי להיכנס לפנתיאון הבוטני. עם זאת חשוב לציין שגם בלי ההגדרה הרשמית הצליחו לייצר בארץ איכות, גם בקנה מידה בינלאומי.

מרבית הגנים בארץ אינם גובים תשלום, ועד כה נתמכו רובם על-ידי תרומות, וכמו במקרים רבים דומים, בעיות תקציב תמיד עומדות על הפרק. על מנת למנוע סגירת גנים ופגיעה בצמחים, התקבל בכנסת בשנת 2006 חוק הגנים הבוטניים, שקבע קריטריונים ברורים המגדירים מהו גן בוטני. בהמשך לחוק הוקמה בדצמבר האחרון מועצת הגנים הבוטניים, שאמורה לסייע לשר החקלאות לקדם את החוק, ואפילו אושר תקציב, בין 3 ל-5 מיליון שקל.

בעיני רבים זו מהפכה. אם עד כה שמרו 11 גנים בלבד על הכללים שנדרשו, הרי שזריקת המרץ הזו מתחילה לעורר גנים רבים הפזורים בארץ, שמסיבות שונות לא טופלו. הסנונית הראשונה הגיעה מסמינר אורנים. התברר שיש שם גן לימודי שלא טופל כראוי. לאחרונה החליטו שם לעשות מעשה ולקחת אותו בידיים, וגנים נוספים מתכוונים לעלות על הגל.

במסגרת ההתעוררות בתחום, נערך במאי אשתקד כנס ראשון לגנים בוטניים, הדן במצב הגנים בישראל. התמונה שעלתה היא שלצד הקצאת המשאבים, צריך להקדיש מחשבה כדי להעלות את הגנים לתודעה הציבורית ולהגדיל את מספר המבקרים בהם. מבחינה מעשית פירוש הדבר הוא לעודד את הציבור - שרובו כלל אינו מודע לקיומם של גנים כאלה בארץ - לצאת בהמוניו אל הגן, עם או בלי תעודה רשמית של גן בוטני. ועד שהמומחים יגמרו להתדיין, האביב כבר כאן ואיתו פריחה משגעת. צריך רק לבחור איפה להתחיל.

האוניברסיטאי: הגדול בארץ

* איפה: קריית האוניברסיטה העברית, גבעת רם, ירושלים. הוקם: 1954. בעלות: הוועד המנהל של האוניברסיטה העברית, בשיתוף עיריית ירושלים, קק"ל וגופים נוספים. שטח: 200 דונם. מספר מינים: למעלה מעשרת אלפים. מיוחד: אדמונית החורש, מין הנמצא בסכנת הכחדה בישראל.

כיאה לאקדמיה נולד הגן לצורכי מחקר, אך עם השנים הוא שינה את פניו, וכיום, לצד המרכז למחקר ולהוראה אקדמית, פועלים בגן לשימור בתי גידול טבעיים, לאיסוף צמחים בסכנת הכחדה (אדמונית החורש והחלמונית, למשל), ולהחדרת צמחים לגינון. הגן פתוח לקהל, והוא אחד היפים בארץ. סמוך לכניסה יש אגם, שאליו הובאו עופות מים. מסביב לו פזורות שש חלקות גיאוגרפיות המדגימות צומח אופייני מרחבי העולם. יש בו אוספים סיסטמיים (לפי שיטות מיון) כמו אוסף הבונסאי, אולם נדמה שהמרהיב שבהם הוא אוסף הסחלבים היפהפיים בחממה הטרופית. הגן מעוצב, מטופח ומוקפד, ודורש גינון אינטנסיבי וכוח אדם רב.

באביב הוא בשיאו, עם פריחת הצבעונים ושאר הגיאופיטים (צמחי בצל ופקעת). בגן נמצא למעשה אוסף הצמחים הגדול במדינה, שממשיך להתרחב כל הזמן ואינו קופא על שמריו. זהו גם הגן הגדול בארץ, ולכן יש להקדיש לסיור זמן רב. להקלה על המבקרים מופעלת במקום רכבת קלה, שמלבד הסעה מספקת גם שירות הדרכה. לצד כל אלה פועל בגן מרכז מבקרים המציג תערוכות שונות, נערכו בו סדנאות לילדים וקורסים למבוגרים, ובחגים גם פסטיבלים. במקום פועלת מסעדה לרווחת המבקרים.

* טל' 6794012/3-02; שעות פתיחה: מדי יום מ-08:00 עד לפני רדת החשיכה; כניסה: מבוגר - 25 שקל, ילד, גמלאי, נכה, חייל ושוטר - 15 שקל. כרטיסים לשבת יש לרכוש מראש, עד יום ה' בצהריים.

הגן לצמחי בר: היסטורי

* איפה: האוניברסיטה העברית בהר הצופים. הוקם: 1931. בעלות: האוניברסיטה העברית. שטח: 28 דונם. מספר מינים: 900. מיוחדים: חומעת האווירון, הנמצא בסכנת הכחדה מיידית, חבלבל מצרי ושלהבית המדבר.

הגן הבוטני האוניברסיטאי לצמחי בר הוקם בתוך האוניברסיטה למטרות מחקר ותיעוד של הצומח, על בסיס הרעיון לייצג את כל הצומח בארץ ישראל על-פי בתי גידול ואזורי צומח. אולם בניגוד לגנים אחרים הוא הושפע ממלחמות ישראל, ובשנת 1948 הפך למובלעת ישראלית בשטח ירדן. אז הופסק הטיפול בצמחים, למעט חלקת הארזים (שהמשיכה לקבל השקיה בזכות המפקד במקום). הגן ניזוק, אם כי בדרך לא דרך שרדו עצים ושיחים רבים.

לאחר 1967 הוחל בשיקום הגן, הוקמו חלקות חדשות ונאספו צמחים וזרעים חדשים. אולם המהפכות לא תמו. את חלקת הארזים החליף חניון, וכך נהרסה גם חלקת הצמחייה מהחרמון. בנוסף חווה הגן משבר לפני שנה, כשניסו להעבירו לידי חברה קבלנית. מאבק ציבורי נחוש הצליח למנוע זאת, והיום שוב נמצא הגן בתהליכי רענון ותוספת צמחייה. הגן מכיל יותר משליש מצמחיית הבר של ארץ ישראל, וייחודו הוא באיסוף של הצמחים המעצבים את נופי הבר הפראיים ובריבוים, עם דגש על צמחים נדירים ועל כאלה הנמצאים בסכנת הכחדה, כדי שניתן יהיה להשיבם לטבע. בגן יש גם אוסף צמחים חסכני מים, המתאימים לגינון נוי. מלבד ערך בוטני יש לו גם ערך ארכיאולוגי, שכן במקום נמצאו מערות קבורה מימי בית שני.

* טל' 5882596-02; שעות פתיחה: מ-08:00 עד החשיכה; כניסה: חופשית.

גן וואהל: הוורדיה הלאומית

* איפה: קריית הלאום, מול הכנסת בירושלים. הוקם: 1981, כפרויקט של עיריית ירושלים והקרן לירושלים. שטח: כ-75 דונם. מספר מינים: כ-300. מיוחד: ורד דמשקאי, ורד מזן עתיק מאוד שממנו ייצרו מי ורדים, בושם ושמן.

אהבה לוורדים היא התמכרות. דוד גלעד, מכור ותיק לוורדים שעמד בראש אגודת חובבי הוורד, הגה את הרעיון ופעל להקמת ה"וורדיה הלאומית", גלריה מרהיבה של מאות זני ורדים שחלקם הגיעו מאוספים פרטיים בארץ ובחו"ל. גן הוורדים הוקם בזכות תרומתה של משפחת וואהל מז'נבה. היום פזורים בגן כ-15 אלף שיחי ורדים, ומלבדם יש בו גם עצים גבוהים שניטעו עוד בשנות ה-50, לצד עצי פרי ונוי, שיחים וצמחים נוספים. חלקות הוורדים פזורות באופן חופשי והן כוללות את רוב קבוצות הוורדים הידועות ובהן ורדים בוטניים, ורדים היסטוריים וורדים מודרניים.

ב"גן האומות" מוצגות חלקות המייצגות זנים מכל העולם, ובהן חלקת ישראל, הכוללת אוסף ייחודי של זנים מטיפוח ישראלי. אבל יופיו של הגן וייחודו נובעים מהעיצוב המוקפד ומהטיפוח הניכר לעין. לצד מבחר הזנים מוצגות בגן שפע של שיטות גינון המאפשרות להשתעשע בגידול ורדים - משטחי פריחה, עיצוב ורדים מטפסים, כיסוי מדרונות ושימוש בוורדים כגדר חיה. מובן שהוא משמש גם מרכז מקצועי להדרכה, לבחינת זנים חדשים, לשימור של זנים קיימים ולתיעודם, וכן שיפור שיטות הטיפול. בשל פועלו יוצא הדופן זכה הגן בשנת 2003 בפרס המצוינות הבינלאומי לגני ורדים, שהוענק לו על-ידי הפדרציה העולמית של ארגוני הוורדים, והביא הרבה גאווה ונחת. בשל מיקומו האסטרטגי, ומספר המבקרים הרב במקום (גם בעיתות שביתות והפגנות) נדרשת בו עבודת תחזוקה שוטפת מאוד אינטנסיבית.

* טל' 5637233-02; שעות פתיחה: כל שעות היממה; כניסה: ללא תשלום.

הבוטני בתל אביב: קטן ועשיר

* איפה: ליד אוניברסיטת תל אביב. הוקם: 1973. בעלות: אוניברסיטת תל אביב. שטח: 25 דונם. מספר מינים: 3,300. מיוחד: וולוציה מפליאה, המגיעה מדרום אפריקה ומצמיחה בכל מהלך חייה רק זוג עלים אחד.

זהו אחד הגנים המעניינים והמקוריים שיש בארץ, הוא קטן בשטחו, אך עשיר מאוד במגוון הצמחים. השטח מחולק לגן אקולוגי שבו צומח מארץ ישראל המסודר על-פי בתי גידול; חממה טרופית המכילה מגוון עצום של צמחים טורפים, סחלבים, מנגרובים (צמחים הגדלים בשטחים בוציים, בשפכי נהרות ועוד), המייצגים את מרבית התהליך האבולוציוני; גן צמחי תועלת שאינם דווקא תבלינים כמקובל אלא צמחי שמן, צבעים, סיבים וכיוצא באלה; גן סוקולנטים (אוגרי מים) ממדבריות העולם; גן לצמחי רעל ורפואה; חממת דקלים; אוסף חזזיות וצמחי כתלים.

בנוסף לכל אלה יש עוד כמה פינות ייחודיות, כמו למשל גן לעיוורים, הראשון מסוגו בעולם, שהוא למעשה ערוגות מוגבהות המאפשרות לעיוורים לחוש בנינוחות את הצמחים, ומעבדת שורשים - היחידה מסוגה בעולם - המאפשרת הצצה אל פלאי השורשים ואל אופן צמיחתם.

הגן משמש למחקר אקדמי ולהוראה, הוא מתקיים מתרומות בלבד ורק ההדרכות לקבוצות הן בתשלום. אם תבקרו בפנינת החן, אל תפספסו את צמח קרן האייל, שגדל למעין עציץ משלו שבתוכו הוא ממשיך לצמוח, ולכן הוא מגיע לכדי 300 קילוגרם ומעוגן בסלסילה עם שלשלאות.

* טל' 6409151-03, שעות פתיחה: א-ה 15:00-08:00; סופי שבוע וחגים - סגור; כניסה: ללא תשלום.

מקווה ישראל: הכי ותיק

* איפה: בית הספר החקלאי מקווה ישראל, ליד חולון. הוקם: 1929. בעלות: מקווה ישראל. שטח: 70 דונם. מספר מינים: 1,200.

הגן במקווה ישראל הוא הוותיק בישראל. ייסודו היווה פריצת דרך מחשבתית בתפיסת הצומח, והקמתו לוותה באידיאולוגיה רבה. מפני שהיה הראשון, כל החומר הביולוגי הראשוני הגיע ממשתלות שונות שפעלו בארץ, ובהמשך הגיעו גם זרעים מחו"ל ומשיתופי פעולה בארץ. הצמחים בגן נשתלו בחלקות סיסטמיות (שיטות מיון) לפי 28 משפחות שונות. מטרות הגן דאז דיברו על בניית אוסף בוטני להוראה, להדגמות גנניות לנוי, למחקר ולמידע על צמחי הבר והתרבות של הארץ, לשם שימור הטבע. חיש מהר הפך המקום למוקד הגננות החשוב בישראל, ושימש מרכז הכשרה לגננים. בין היתר, אקלמו שם צמחים "עולים חדשים", שזו הייתה להם תחנתם הראשונה בארץ, וממנו פוזרו לנקודות התיישבות חדשות.

אולם תוכניות הגן המקוריות מעולם לא הושלמו; להפך, הפיתוח נעצר. הסיבות לכך היו בעיקר כלכליות, ונזק כבד נגרם לגן. משפחות צמחים נעלמו וצמחים אחרים נמצאו במצב גסיסה כואב. לפני כארבע שנים חל מהפך, ותוכנית שיקום והרחבה יצאה לדרך. התוכנית כוללת שימור החלקים המקוריים, הקמת חממה טרופית, סידור שבילים לתנועת רכב והולכי רגל אל פארק איילון העתיד לקום בסמוך, ותכנון צמחייה הכולל שיקום, שימור, עיבוי וחידוש הקיים. בין היתר ייערכו במקום סיורים מודרכים בתשלום, והוא יהפוך לגן לימודי לצד גן פתוח לקהל לנופש.

* טל' 5020600-03. בימים אלה הגן סגור למבקרים.

חוות הנוי: סכנת הסבה לנדל"ן

* איפה: עמק חפר, מול הכניסה לכפר מונאש. הוקם: 1949. בעלות: הארגון לגננות ולנוף בישראל. שטח: 46 דונם. מספר מינים: כ-2,500. מיוחד: ינבוט לבן, שהוא עץ שצמח לממדי ענק, ועץ הכסף, הגינקו בילובה, שידוע בסגולותיו לשיפור הזיכרון.

חוות הנוי הוקמה כתחנת הדגמה לצמחי נוי מתוך כוונה לפתח את הנוי בארץ ולסייע בריבוי צמחים. ואכן, במקצועיות רבה החדירו לענף הגננות בארץ מאות מינים חדשים של צמחים על-ידי זרעים מיובאים וריבוים. הגן הוא ייחודי באופיו ומרתק אנשי מקצוע וחובבים. הוא מחולק לחלקות עצים, שיחים מטפסים וכדומה, לצד חלקות אוספים כמו תבלינים, צמחי מרפא, ורדים ועוד. יש בו גם עצים בוגרים בני כמעט שישים שנה, לצד צמחים ייחודיים אחרים.

מפני שהגן נמצא בשטחה של מכללת רופין, שנרכשה לפני שנים מספר על-ידי גורמי נדל"ן, מרחפת עליו היום סכנת סגירה לצורך הסבת הקרקע לצורכי מגורים. אנשי הגן נלחמים בימים אלה כדי להעביר חוק בכנסת, שלפיו גנים בוטניים לא יוכלו לעבור הסבה לנדל"ן.

* טל' 8988103-09; שעות פתיחה: 16:00-07:00; כניסה: חופשית.

ארבוטרום אילנות: גן עצים

* איפה: אילנות, כקילומטר צפונית לצומת קדימה (כביש 4). הוקם: 1950. בעלות: קק"ל. שטח: 130 דונם. מספר מינים: מעל 350. מיוחדים: אלון השעם, שמקליפתו מייצרים פקקי שעם; פלנדרסיה דרומית, הידועה גם כטיק טבעי, שפירותיה דומים לכוכב ים.

מטרתו המוצהרת של הארבוטרום (גן בוטני לעצים), שבעטיה הוקם על-ידי משרד החקלאות, הייתה בחינה של עצים אקזוטיים ואקלומם להעשרת המגוון בישראל, והוקמה בו גם תחנה לחקר היער. הוא חולק על-פי יחידות גיאוגרפיות, שבהן נשתלו מינים שונים מרחבי העולם ושנערך בו מעקב קפדני אחר התפתחותם.

לאחרונה הועבר הגן לידי קק"ל והוא אינו מתפקד עוד כגן אקלום אלא כגן בוטני לעצים, בשל המגוון הרחב המצוי בו. השטח ישמש למטרות הסברה בנושא יער, ייעור ואקולוגיה. התוכניות העתידיות במקום כוללות הקמת ספרייה, מרכז מבקרים, חלקת יער ופולקלור, ונקודות מידע על עצים ייחודיים בגן. הפרויקט הייחודי מתעכב מסיבות תקציביות.

* טל' 9905566-02; שעות פתיחה: א-ו 16:00-08:00, סגור בשבתות ובחגים; כניסה: חופשית.

הגן האקולוגי: שיקום נופי

* איפה: הטכניון בחיפה. הוקם: 1982. בעלות: הטכניון. שטח: 22 דונם. מספר המינים: 700. מיוחד: צמחי מים האופייניים לארץ.

מי היה מאמין שהגן האקולוגי בטכניון יושב על אתר הפסולת של הטכניון, ושבעזרת "ניתוח פלסטי" שוקם לתפארת מדינת ישראל? שיקום האתר החל דווקא בטיפול הנופי של חלקת היער שבתחומה נערמה הפסולת. בימיו הראשונים היה הגן כר למעבדה ולמחקר, והציג צמחים מאוקלמים לשימושים שונים.

בשנות האלפיים השתנתה התפיסה והוא הפך למרכז חינוך סביבתי שמדגים שיקום נופי, טכנולוגיות סביבתיות, הוראה ולמידה. הגן אקולוגי, מפני שהוא משמר בתי גידול טבעיים לצד בתי גידול מעשה אדם (כגון טרסות חקלאיות) ויש בו בריכות מים עם צמחים נדירים, גן בוסתן וגינות אורגניות. רוב הגן אינו מושקה, למעט חלקות אחדות, ויש בו אזור גנני-תיירותי. הדגשים האקולוגיים עוסקים בחיסכון של מים ובטיהורם בחיסכון באנרגיה, בפסולת ובמחזור, ובבנייה מתחשבת ואקולוגית. מבחינה חינוכית הוא משמש ככיתת לימוד חיצונית ושוקק פעילות ענפה הכוללת חוגים, עבודות מחקר, סיורים, ימי עיון ועוד.

* טל' 8292838-04, לתיאום הדרכות לקבוצות בלבד; שעות פתיחה: כל ימות השנה; כניסה: חופשית.

עין גדי: קיבוץ בוטני

* איפה: קיבוץ עין גדי. הוקם : 1959, אז נשתלו הצמחים הראשונים. הוכרז כגן רק ב-1994. בעלות: קיבוץ עין גדי. שטח: 100 דונם. מספר מינים: למעלה מ-600. מיוחד: עץ הבאובב, המכונה "עץ לחם הקופים".

חברי קיבוץ עין גדי לא העלו על דעתם שהעצים שהם שותלים להצללת שטחי הקיבוץ יהפכו ברבות הימים לגן בוטני מיוחד במינו. בימיו הראשונים של הגן נשתלו בו עצים תאבי מים וצמחים שלא עמדו בתנאי האקלים, שאין דומה לו בארץ: בקיץ חם מאוד, וגם בחורף הטמפרטורה לא יורדת מתחת ל-9 מעלות. בגן הבינו שהדרך להגדלת אוכלוסיית הצמחים היא "ייבוא" של צמחים חסכני מים ואקלומם, ושיתופי הפעולה שנרקמו בעקבות ההחלטה הניבו פירות. חוות ומשתלות מרחבי הארץ העבירו לעין גדי צמחים שמקורם באזור חם ויבש, וכך הצטבר מאגר עשיר של קקטוסים ושל סוקולנטים. מגינת נוי בחצר החברים הפך המתחם לגן בוטני שאין שני לו בארץ. בנוסף מקפידים על הצד המחקרי, מטפחים צמחים בעלי ערך היסטורי לעין גדי הקדומה, ומשמרים צמחים בסכנת הכחדה. הגן עצמו משתלב בין בתי הקיבוץ, כך שכל הקיבוץ הוא בעצם גן בוטני אחד גדול. המסלול משולט ואפשר גם לקבל הדרכה בתשלום.

* טל' 6594726-08, 6584444-08; פתיחה: בחורף - 16:00-09:00, בקיץ - עד 17:30; כניסה: 24 שקל.

גני יהושע: הגנים הייחודיים

* איפה: בפארק הירקון בתל אביב. בעלות: חברת גני יהושע. הגנים מחולקים לשני מתחמי משנה: הגנים הייחודיים והגן הטרופי. הגנים הייחודיים הוקמו ב-1988. שטח: 89 דונם. מספר מינים: יותר מאלפיים.

כאן לא מסתיימת החלוקה. הגנים הייחודיים מחולקים לשלוש חלקות משנה:

גן הסלעים - גן שהדגש בו הושם דווקא על הדומם, והוא כולל מגוון סלעים מרחבי הארץ המאפיינים את אזוריה השונים (בזלת, כורכר, צור ועוד). מסביב שולבה צמחייה ים תיכונית עשירה, נשתלו גיאופיטים (צמחי פקעת) ססגוניים והוקדשו ערוגות לפרחי בר עונתיים.

גן הקקטוסים - הוא הגדול מסוגו באגן הים התיכון, וכולל כ-55 אלף צמחים. חלקה אחת מייצגת צמחים שהגיעו ממזרח אפריקה, וגם כאן שולבו בין הערוגות סלעים שונים.

הגן הגזום - גן המעוצב בשיטה הקלאסית ובו עצים ושיחים גזומים המאפיינים את הצומח הים תיכוני. יש כאן מגוון רחב מאוד של הדרים, זני גפנים שונים וביניהם פריטים ארכיאולוגיים המעטרים את החללים, פסיפס ייחודי, וכן בריכות, תעלות ומזרקות מים המוסיפות לחן של המקום.

הגן הטרופי: חממת סחלבים

* איפה: פארק הירקון, תל אביב הוקם: 1974. שטח: 20 דונם. מספר מינים: כ-1,200. מיוחד: כאן גדל עץ ההדר העתיק ביותר במזרח התיכון.

הגן הטרופי מכיל אוסף גדול מאוד של צמחים טרופיים, הגדלים ב"קומות" המאפיינות אזורים טרופיים. בקומה הראשונה יש שיחים, בשנייה עצים, בשלישית שזורים מטפסים, ובין כל אלה גדלים אפיפיטיים - צמחים בעלי שורשי אוויר. הגן חבר למעשה לקבוצת דקלים קיימת, שסייעה לצמחים הטרופיים בכך שהקטינה את רמת הקרינה בגן. בנוסף הוקמו מעל כמה סככות, כדי למנוע את נזקי מזג האוויר. כן יש במקום חממת סחלבים שמגיעה לשיאה בימות האביב.

* טל' 6420632-03, שעות פתיחה: 15:00-10:00; כניסה: מבוגר - 10 שקלים; בקבוצה (בהזמנה מראש) - 8 שקלים; ילד, גמלאי וחייל - 6 שקלים. ניתן להזמין הדרכה בתשלום במחיר של 150 שקל לשעה.**