בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים חייב את חברת מולטיסייל שיווק לפצות לקוחה בפיצוי חריג בסך 5,800 שקל, משום שהקשתה עליה בביטול עסקת מכר מרחוק שבוצעה בטלפון. נקבע, כי "על מנגנון הביטול לאפשר ללקוח לבטל את העסקה באותה קלות בה היא נכרתה".
אנה בוטקילינה רכשה באוקטובר חבילת מוצרים בשווי 615 שקל, לאחר שנציגת מכירות התקשרה אליה. אולם כחצי שעה בלבד מרגע ביצוע העסקה היא התקשרה לחברה כדי לבטלה, אך בלא הצלחה.
פניות טלפוניות, הודעות בתא הקולי של החברה ומשלוח פקס, שנעשו כולם עוד ביום הרכישה, נותרו בלא מענה. כעבור יומיים שלחה מכתב בדואר רשום, שחזר בטענת "כתובת לא ידועה", למרות שזו הכתובת המופיעה במספר אתרי אינטרנט בהם מופיעה החברה וזו הכתובת שנציגיה אישרו כנכונה.
חברת האשראי חייבה אותה בינתיים על התשלום הראשון, וגם שני מכתבים נוספים למולטיסייל לא עזרו, משום שבחברת האשראי לא קיבלו הודעת ביטול. רק לאחר הגשת התביעה ביטלה החברה את העסקה.
אווירה בטוחה
השופט ד"ר אברהם טננבוים קבע, שהחברה הפרה את חוק הגנת הצרכן, המחייב לאפשר ביטול עסקה בדרך סבירה, ובחן את ההשלכות המשפטיות של העובדה שמאמצים סבירים לביטול העסקה לא צלחו.
"יש אינטרס ציבורי ברור לקונים, למוכרים, ולאוכלוסיה בכללותה ביצירת אקלים כלכלי שיאפשר עסקאות מכר מרחוק, ורצוי משוכללות ככל האפשר", ציין. היתרונות בעסקאות כאלה הוא שהן נעשות "ללא התערבות 'המשווק האגרסיבי', דבר שיכול למנוע או להפחית קניות פזיזות", ואמורות להיות משתלמות מבחינה כלכלית (בשל חיסכון הצדדים בעלויות שונות). החיסרון הוא שהצרכן לא מקבל את מירב האינפורמציה.
"על הספקים הפועלים באמצעות מכר מרחוק ליצור לקהל הצרכנים 'אווירת קנייה בטוחה'", פסק טננבוים, והדגיש שהפרשנות צריכה להיות "לא לטובת המוכרים ולא לטובת הקונים, אלא לטובת מנגנון שיאפשר ככל האפשר לכל הצדדים להיות מרוצים".
לדבריו, "זכות ביטול יעילה איננה אינטרס של הצרכן בלבד, אלא בעיקר של המוכר. אם הלקוח יידע שיכול הוא בקלות לבטל את העסקה, יכרות עסקאות כאלו ללא חשש". לעומת זאת, "מספיקה עסקה אחת שבה ייצא הצרכן וידיו על ראשו, כדי שיירתע בעתיד מכל התקרבות אפילו למכר מרחוק, וגם המוכרים ייצאו ניזוקים. צרכן ש'נכווה' פעם אחת לא ישוב ויקנה באותה הדרך, כשיש לו אופציה של מכר ממשי".
לכן, קבע, "בכל עסקה של מכר מרחוק, על המוכרים לתת אפשרות לקונים לצאת מהעסקה בקלות, במהירות וללא מאמץ". הוא פסק לתובעת פיצוי בסך 800 שקל עבור הוצאות דיוור, פקס וטלפון ו-5,000 שקל עבור ביטול זמנה, טרחה, הוצאות משפט ועגמת נפש. הוא ציין שהפיצוי הגבוה יחסית מהווה "תגובה תקיפה מתחייבת" להתנהלות החברה. (ת"ק 5042/07).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
