הנקראות ביותר

גיוסים בימים שבהם לא היו קרנות ברחוב המנופים בהרצליה

היום הדברים פשוטים יותר. החברות שזקוקות למימון יודעות באילו מקומות לבקר ברחוב המנופים בהרצליה, בתקווה שמישהי מהקרנות תפתח את הארנק. בעבר, זה היה שונה.

מימון חברות סטארט-אפ בישראל הפך לממוסד רק בתחילת שנות ה-90 עם תוכניות "יוזמה" ו"ענבל". תוכנית ענבל נעשתה במסגרת חברת הביטוח הממשלתית, שהנפיקה לציבור קרן הון סיכון, כשלמשקיעים ניתנה ערבות, שהבטיחה שהם לא יפסידו את ההשקעה. התוכנית הממשלתית השנייה, יוזמה, נוסדה על-ידי יגאל ארליך, המדען הראשי לשעבר, ונחשבה למוצלחת יותר. לימים, יצאו ממנה שורה ארוכה של קרנות הון סיכון ישראליות, חלקן פעילות עדיין, כמו ג'מיני, ג'נסיס, קונקורד וגיזה.

ומה היה לפני כן? מדבר. שממה. היוזמות הראשונות צצו בשנות ה-70 במסגרת חברות השקעה, כמו דיסקונט-השקעות או לאומי-השקעות, שהימרו על כמה יזמים. חברות כמו אלסינט, נייס, אפרת, אלרון ואחרות, קמו בסיוע ההון שניתן להם מחברות ההשקעה האלה.

היזמים יכלו למצוא מימון גם בקרן הדו-לאומית בירד, שהחלה לפעול בישראל בשנת 1979 ואפשרה לחברות ישראליות לחבור לחברות אמריקניות, ולקבל כמיליון דולר על מיזמים משותפים. בנוסף, המדען הראשי במשרד התמ"ת הוציא תוכניות מימון שונות והיזמים קפצו על ההון כמוצאי שלל רב.

בשנת 1974, התמנה תא"ל (במיל') יצחק יעקב (יצה) לשעבר ראש המו"פ של צה"ל (היום מפא"ת), לתפקיד המדען הראשי. ב-1978 הוא הקים חברה בשם וורלדטק, שהייתה פורצת דרך בגיוס הון סיכון. מטרת החברה הייתה לגייס כספים בארה"ב לפרויקטים של מו"פ בישראל. החברה פעלה בעיקר בתחילת שנות ה-80, ונולדו מתוכה, בין היתר, אפרת שהפכה לקומברס, טלדטה, לננט וטקנומיטקס. במקביל, החלה בתחילת שנות ה-80 לפעול גם קרן אתנה, שותפות של גדעון ודן טולקובסקי עם בנק ההשקעות האמריקני פרד אדלר אנד קומפני.

המימון של חברת אורמת הוא רק דוגמה אחת. "כשהיינו קטנים, הלכנו לאבא שלי ולאבא של יהודה, וביקשנו הלוואות קטנות", סיפרה בעבר דיתה ברוניצקי, מנכ"לית אורמת, על הדרך להקמת החברה עם בעלה יהודה. "מאוחר יותר, סדר הגודל של ההלוואות שהיינו צריכים כבר היה גדול עליהם, והלכנו לבנק לבקש ממנו עוד ועוד הלוואות גישור".

מוסיף יהודה ברוניצקי: "ב-74'-75' ביקשו מאיתנו בבנק מסוים לקחת את המניות של החברה בתמורה לתשלום המשכורת. בדיוק קיבלנו אז הזמנה גדולה מאלסקה, עם מקדמה של 60%, וככה הספיק לנו הכסף לייצור יחידות כוח למערכת הביטחון, בנוסף לתשלום המשכורות".

אז, הבנק רצה לסגור להם את הברז. השנה, במסגרת מאבק ההשתלטות שהכריז על החברה חיים כצמן, לקחו הזוג ברוניצקי הלוואה בסך 560 מיליון שקל באופן פרטי מבנק הפועלים. לברוניצקים יש היום, כ-35 שנה מאוחר יותר, אשראי.

יזם אחר שהקים חברה בתחילת שנות ה-80, שהתמזגה עם חברה אחרת ויצאה לנאסד"ק, מספר: "חברות ההשקעה נתנו אז כמה מיליוני דולרים ולקחו אחוזים גדולים בחברה. באמצע שנות ה-80 הופיעו השותפויות המוגבלות הראשונות. ענף ההיי-טק כלל לא נחשב אז לתעשייה, ואפשר היה להנפיק גם חברות נטולות מכירות. היום אי אפשר להנפיק חברה עם מכירות נמוכות מ-70 מיליון דולר, אבל בימים ההם - הכול הלך".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות