הפרקליטות מערערת על זיכוי יו"ר יובל הנדסה: קביעות ביהמ"ש נוגדות הלכות קיימות

מרדכי כבירי זוכה מעבירות של הרצת מניות, העלמת מס ואי-דיווח בכוונה להטעות משקיעים

המדינה עירערה היום (א') לבית המשפט המחוזי בתל-אביב על זיכויו של מרדכי כבירי, המנכ"ל ובעל השליטה (80%) בחברה הציבורית יובל הנדסה תעשיות, מעבירות של הרצת מניות, העלמת מס ואי-דיווח בכוונה להטעות משקיעים.

לטענת המדינה, בית המשפט התעלם מחלק מהראיות, לא הגיע למסקנות וקביעות נכונות על סמך הראיות שאליהן התייחס, וקביעותיו עומדות בניגוד להלכות הנוגעות לעבירה של השפעה בתרמית על שערי המניות.

כבירי הואשם בכך שהריץ את מניות יובל כדי להקטין את חבות המס שלו, לאור רפורמת רבינוביץ'. שופט השלום דן מור זיכה אותו לאחר שקבע כי "פעולות מסחר אמיתיות, גם כאלה המשפיעות על השער, וגם בתקווה להפיק רווח 'חוץ שוקי' מכך, כאשר אלו נעשית מתוך אמונה כנה שהשער הראוי למניה הינו גבוה משער המניה בבורסה, אינן יכולות להיות 'תרמית'".

השופט מור מתח ביקורת על הפרקליטות בנוגע לאישום במס, וציין ש"הגשת כתב האישום הנוסף היה הליך פגום ובלתי ראוי, ולא היה כל מקום לכך והדבר גובל ברדיפה ממש".

עם כבירי הואשם במקור גם אבי קווה, בעלים ומנהל בחברת "מאה נט", העוסקת במסחר מחוץ לבורסה, שביצע עבורו את הרכישות והקפיץ את שער המנייה ב-64%. קווה הפך ל"עד מדינה" אולם השופט קבע שגרסתו קרסה במשפט.

השפעה בתרמית

פרקליטת מיסוי וכלכלה, אלה רובינק, ועו"ד רחל צירקין טוענות בערעור, כי בניגוד לקביעותיו של השופט מור, הרי שלפי הפסיקה כאשר אדם פועל להעלאת שער המניה משום שהוא מאמין שהשער הראוי לה גבוה משער הבורסה, הרי שגם אם קיימת מטרה כלכלית נלווית לרכישות, הוא מבצע עבירה של השפעה בתרמית על השער.

לטענת הפרקליטות, למרות שהשופט אימץ את מסקנת מומחה התביעה לפיה קווה ביצע רכישות בסכום מינימלי שאיפשר עליית שער ובחלק מהמקרים הסתפק ברכישה של הגודל המזערי של פקודה שהעלתה את השער, הרי שהוא לא נתן דעתו על חוסר ההיגיון המוחלט שבפעילותו של קווה, לאור גרסתו של כבירי כי קווה התבקש על ידו לאסוף לו מניות.

כן נטען, כי לפי עדותו של קווה עצמו הוא לא היה צריך לרכוש מניות דווקא במחירים גבוהים על-מנת ליצור לעצמו רווח כספי. "ההיגיון וההסבר היחידי למחירים הגבוהים בהם רכש קווה מניות, שעה שיכול היה לרכוש מניות במחירים נמוכים, הוא שהוא התבקש להעלות את שער המניה, כגרסתו, ולא שהתבקש לאסוף מניות, כגרסת כבירי".

עוד נטען כי בית משפט התעלם מעדות המומחה, שכבירי וקווה לא ניהלו מו"מ עם המוכרים, כמקובל בשיטת הרצף, במטרה להוריד את שער המניה, כמצופה ממי שאוסף מניות. (ע"פ 70271/08).