אחרי המהומה הגדולה, מתחילים לדבר במשטרה ובפקרליטות על חקירה ארוכה, "אולי כמה חודשים". בשלב הזה, אין שום דבר שישמח את אולמרט יותר. תקופה ארוכה תאפשר לו לצאת עם יוזמות שלום, או מלחמה, או מהלכים אחרים מהסוג המשכיח פרשיות. ואולי העד משה טלנסקי יחזור בו, ואולי אורי מסר יטען שעדותו נמסרה תחת לחץ. הזמן יכול לעשות נפלאות למען אולמרט, שיודע, כי ככל שהוא מתארך, גוברים הסיכויים, שאו ש"ימות" הפריץ, או הכלב.
מן הטעם הזה יצא אולמרט בהודעה ש"אם יחליט היועץ המשפטי לממשלה על הגשת כתב אישום נגדי, אתפטר מתפקידי".
אולמרט בחיים לא היה אומר זאת, לולא העריך שבשלב הזה אין די ראיות לאישום פלילי - על השוחד. על זה הוא מדבר, השוחד, אבל מי אומר שגם אנחנו צריכים לדבר רק על זה? אנחנו שומעים מהמשטרה שיש לה די ראיות מוצקות על הפרת חוק מימון מפלגות.
למעשה, אולמרט אישר שעם זה יש לו בעיה, כאשר הישווה את מצבו לפרשיות קודמות עם עמותות בחירות.
מה המסקנה? - שמזוז צריך להרים את הכפפה של אולמרט ולהגיש נגדו כתב אישום בכל ההקדם. לא על שוחד, אם אין די ראיות. אבל על מימון המפלגות, אם יש ראיות, צריך ללכת. יש גם ראיות למכביר על קבלת מתנות על-ידי איש ציבור, שהיא אסורה על-פי החוק. מזוז לא צריך לחשוש מביקורת שכתב האישום הוא על עבירות "קלות". אחר הכל, כאשר אדם לוקח מתנות ומימון אסור - הוא הרי עושה זאת כדי לקדם את עצמו, האם זה לא כמו לקיחה לכיס?
מזוז צריך להפסיק לשחק לידיו של אולמרט. יש לו התחייבות שכתב אישום יגרום להתפטרותו. לך על זה, מזוז, תגיד כתב אישום על מה שיש - ואחר כך, במקביל, תמשיכו לחקור את החשדות האחרים.
מדוע נאלמו מבקרי המבקר?
איזה מזל שאותם פרשני אולמרט שתקפו את מיכה לינדנשטראוס, לא הצליחו לשבור אותו. לעומת זאת, הם מצליחים יפה מאד לא להשמיע עכשיו מילה של חרטה, שלא לומר התנצלות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.