הכניסו גז למערכת

ההגעה של גלזגו ריינג'רס לגמר גביע אופ"א מתקבלת בטבעיות. העניין שקצת יותר מפתיע הוא היריבה שתעמוד מולה הערב (ראשון) על הדשא באצטדיון במנצ'סטר - זניט סט. פטרסבורג. שני המועדונים מייצגים הפכים מוחלטים. ריינג'רס מייצגת את הכדורגל הסקוטי הוותיק ובעל המורשת, לעומתה זניט היא המועדון החדש בשכונה, בלי הרבה עבר, אבל עם המון עתיד.

העבר של זניט מתחיל עם האיחוד של מועדון 'בולשביק' עם מועדון 'הסטאליניסטים' ב-1939. הקבוצה ששחקניה הגיעו ממפעלי המתכת בלנינגרד קיבלה ב-1940 את השם 'זניט', כמו כל מועדוני הספורט של תעשיית הנשק הסובייטית. הרגע הגדול שלה הגיע ב-1984, אז זכתה באליפות ברית המועצות, אך לא מעבר לכך. עם זאת, השלטונות דאגו במשך השנים שהקבוצה לא תרד לליגת המשנה מחשש לתגובות ברחוב, שכן זניט היא הקבוצה הרצינית היחידה של העיר סט. פטרסבורג, דבר שהופך אותה לאחת הקבוצות האהודות ברוסיה. עם נפילת האימפריה נפלה גם זניט. ב-1992 ירדה לליגה השנייה וחזרה רק כקבוצה עצמאית של העיר סט. פטרסבורג ב-1996 לליגה הבכירה ברוסיה. ב-1999 היא אמנם זכתה בגביע, אבל החזרה לצמרת לא הגיעה.

להשפיל את מוסקבה

עבור אוהדי הקבוצה, ותושבי סט. פטרסבורג בכלל, יש דבר אחד שהוא מעל הכל: להשפיל את מוסקבה השנואה. הצבע האדום, צבעה של הבירה וצבע השלטון הסובייטי הוא בבחינת בל יראה בעיר ובסביבותיה. צבעי מועדון זניט הם כחול, לבן ותכלת, כצבעי העיר סט. פטרסבורג שהוקמה כמשקל נגד לעיר 'האויבת' מוסקבה.

המהפך הגדול של זניט הגיע ב-2006. באותה שנה הכריזה ראש העיר, ולנטינה מאטביינקו, על מכירת השליטה במועדון לגזפרום, החברה השלישית בגודלה בעולם. קונצרן הגז והנפט הענק שמגלגל מדי שנה עשרות מיליארדי אירו, ושמעניק לפדרציה הרוסית רבע מההכנסות המס שלה, החליט שיש להיכנס לספורט במסגרת מסע לשיפור התדמית. מרכז גזפרום יושב בסט. פטרסבורג, בה תקום 'גזפרום סיטי', מרכז עסקי שבלבו מגדל בן 400 מטר בו תשב הנהלת הקונצרן. החיבור לכדורגל היה ברור, אחרי הדוגמה של רומן אברמוביץ'. מה עוד שלזניט יש כמה אוהדים ידועים כיום: מלבד ראש העיר הנוכחית, גם ראש העיר בעבר, והאיש החזק ברוסיה, הנשיא לשעבר ולדימיר פוטין. נשיא רוסיה הנוכחי, דמיטרי מדבדב, שימש בעבר כיו"ר הנהלת גזפרום וכיום הוא הנשיא הרשמי של ארגון אוהדים-אח"מים של המועדון.

להשפיל את אירופה

מאז לא חסר לזניט כסף. יותר מחמישים מיליון אירו הוצאו על רכש. זניט היא הקבוצה העשירה ברוסיה, וערך השוק של שחקניה זינק למקום השני בליגה הרוסית עם קרוב ל-70 מיליון אירו. הכסף הגדול שהזרימה גזפרום הביא לקבוצה מאמן חדש, את דיק אדבוקאט ההולנדי, המכונה בחיבה מוסתרת היטב "הגנרל הקטן". אדבוקאט קיבל חופש פעולה וגיבוי, והפך את הקבוצה למכונה הרמונית וחזקה. עם זאת, הכדורגל של זניט הוא משוחרר, מהיר ויפה לעין. המטרה הרשמית של זניט החדשה תחת גזפרום - כניסה ל'שלוש הגדולות באירופה' - נראית אולי יומרנית מדי. אבל התוצאות מדברות בעד עצמן: ב-2007 כבר זכתה הקבוצה באליפות, ועד לליגת האלופות הבאה אליה תיכנס ב-2008, היא מתאמנת בהשפלת יריבים אירופיים.

זה קרה במשחק רבע גמר גביע אופ"א מול באייר לברקוזן הצעירה והשאפתנית, אז במקום הרביעי בגרמניה. הגרמנים הובסו 1-4 בבית בידי זניט, כשהרוסים עוקצים פעם אחר פעם תוך הצגת כדורגל יעיל להפליא. בחצי הגמר פגשה זניט בבאיירן מינכן, הקבוצה שנבנתה כדי לטייל העונה בדרך לזכייה בטריפל - אליפות, גביע וזכייה בגביע אופ"א. גם אחרי המשחק הטקטי המצוין של זניט מול לחץ בווארי ותוצאת ה-1-1 במינכן, ציפו בבאיירן להטות את הכף במשחק החוזר. מה עוד שמשחק ההקרבה הרוסי הביא לכך ששלושה שחקני הרכב קיבלו צהוב שלישי ונאלצו להיעדר מהגומלין, בראשם השחקן הרוסי מס' 1 וכוכב זניט, אנדריי ארשאבין.

4-0 זה נגמר. בבאיירן מסרבים עד היום לדבר על אותו משחק. המנג'ר אולי הנס היה היחיד שהצהיר "זהו זה. אין מה לעשות. הקבוצה פשוט סחוטה אחרי עונה שלמה", כשהוא מתייחס לעובדה שזניט היריבה רק נמצאת בתחילת העונה הרוסית. אבל הבדלי האיכות היו בולטים מדי. שחקני באיירן ניסו ולחצו, אך דמו לילדים מתרוצצים מול קבוצה מרוכזת, בטוחה בעצמה, עם תחושה לקצב ולהזדמנויות פעולה.

זניט מחזיקה בשניים מהשחקנים המבטיחים היום ברוסיה: אנטולי טימושצ'וק, 29, הקשר הדפנסיבי שהיה על הכוונת של מועדוני-על באירופה, הוא גם הכדורגלן האוקראיני מספר 1 היום בעולם. השליטה שלו במשחק מזכירה את משחקיו הטובים של גאטוסו במילאן. ויש להם את פאבל פוגרבניאק, החלוץ הצעיר והמחונן, שהבקיע פעמיים מול באיירן ובסך הכל כבש העונה 10 שערים בגביע אופ"א.

מה יכול בכל זאת להרוס את הדרך של זניט כלפי מעלה? רק אוהדיה עשויים להפריע לה. סט. פטרסבורג נחשבת לעיר גזענית במיוחד, כנופיות ניאו-נאציות מטילות אימה על העיר, ובעיקר על סטודנטים שחומי עור. מהסיבה הזאת, ככל הנראה, זניט היא הקבוצה היחידה בליגה הרוסית שטרם החתימה שחקן שחור. אדבוקאט התראיין לפני שבועיים והתלונן "שהשאלה הראשונה של האוהדים היא על צבע העור. הם לא אוהבים שחקנים שחורים. מאחר והאוהדים הם הנכס העיקרי של המועדון, צריך לשאול לדעתם בפירוש איך הם יגיבו לשחקן שחום עור".

גביע אופ"א - כסף קטן, כדורגל בטעם של פעם

מאז שפרנץ "הקייזר" בקנבאוואר קרא לו בזלזול "גביע הלוזרים", ירדה מאוד תהילתו של גביע אופ"א. בשבע השנים האחרונות זכו בו בין היתר גלטסראיי, פיינורד רוטרדם, צסק"א מוסקבה, פורטו וסביליה - במקרה הטוב קבוצות דרג ב' באירופה. השנה תזכה בו ריינג'רס (מדורגת 45 בדירוג אופ"א, מהליגה ה-12 בדירוג האיכות האירופי) או זניט (60 בדירוג אופ"א, מהליגה השמינית בדירוג האירופי).

כדי להגיע לגמר, סילקו שתי הקבוצות בדרך שלוש מארבע הקבוצות הראשונות בגרמניה (ריינג'רס את ברמן, זניט את לברקוזן ובאיירן האלופה), את פיורנטינה שתייצג קרוב לוודאי את איטליה בליגת האלופות בעונה הקרובה, את ויאריאל, סגנית אלופה ספרד העונה ואת אולימפיק מארסיי, עדיין אריה אירופי. הסיבה היא פשוטה: גביע אופ"א אינו מחלק את הכסף הגדול של ליגת האלופות, מה שמאפשר לקבוצות לקחת סיכונים גדולים יותר מאחר שההפסד הכספי הוא פחות משמעותי. התוצאה של כל זה היא כדורגל כמו שהיה פעם. עם רומנטיקה וניחוח של דשא נעקר, כדורי עור וזיעה. עם הפתעות, עם כדורגל מתומצת ומעניין. אולי השמות פחות גדולים, אבל גביע אופ"א הוא תחייתו של הכדורגל המסעיר. לכאן מגיעים כולם, הגדולים והקטנים, המזרחיים והמערביים, ההגנתיים וההתקפיים. ומעבר לשלב הבתים המטופש, שמטרתו לעשות קצת כסף ולבצע סינון ראשוני, יש חמישה סיבובים ו-62 משחקים, בית וחוץ, שמציעים כמעט את כל הזיווגים האפשריים, הרבה נשמה וסערת רגשות של קבוצות שזה הסיכוי היחיד שלהם לחדור לצמרת.