הנקראות ביותר

בל אמי / גי דה מופאסאן

בשנים האחרונות נשפך ים של דיו על החיבור בין ההון לשלטון ועל התפקיד של התקשורת בנושא. אז נכון שתככים פוליטיים קיימים מאז למד האדם ללכת, וגם החיבור הלא קדוש של הון לשלטון מתרחש כבר משחר ההיסטוריה (כתב על זה יפה יוספוס פלביוס שלנו), אבל עיתונות הידועה בשמה השני "כלב השמירה של הדמוקרטיה" היא פיתוח די חדש, ובכל זאת, מסתבר שגם כאן לא המצאנו שום דבר, כי ב-1884 התפרסם בעיתון הפריזאי "ז'יל בלאס" סיפור בהמשכים בשם "בל אמי" שכתב גי דה מופאסאן, והוציא שנה לאחר מכן בספר שחושף את מערומי ההון, השלטון, התקשורת, החברה הפריזאית הגבוהה, מוסד המשפחה המקודש, הנשים, הגברים, או בקיצור - מרגיז את כולם.

אם משתמע מתוך הדברים שמדובר כאן באוסף מאמרים, אז זה המקום לספר על ז'ורז' דורואה, גיבור הרומן הסאטירי "בל אמי", שהקורא מלווה את דרכו מחייל משוחרר חסר השכלה וחסר כל אל הצמרת. ז'ורז' דורואה מגיע לפריז אחרי שהשתחרר משירות באלג'יר והוא חסר עבודה ומקורות הכנסה, אבל אז הוא פוגש חבר שמציע לו משרה בעיתון: "למה שלא תנסה עיתונות?" השני, מופתע, הביט בו ואז אמר: "כי... כי מעולם לא כתבתי דבר..." - "זה לא נורא! מנסים ונכנסים לזה. אוכל להעסיק אותך כדי שתביא לי ידיעות, תבצע כל מיני שליחויות וביקורים". הוא שמח על ההצעה ובתוך זמן קצר הופך לכתב רכילות, שמסתבר שכבר אז היה תפקיד מפתח שמקדם את הנושא בו לראש הסולם העיתונאי.

הצירוף של אופיו חסר המעצורים ויפי תוארו פותח בפניו את המסלול אל הצמרת. יחד איתו גם אנחנו לומדים רבות על הטכניקה העיתונאית: "אתה באמת חושב שאני מתכוון לגשת אל הסיני וההודי האלה ולשאול מה דעתם על אנגליה? כאילו שאיני יודע טוב מה הם אמורים להשיב עבור קוראי 'לה וי פראנסז'... כל מה שאני צריך לעשות זה לשלוף את המאמר שלי על האורח האחרון שהיה פה ולהעתיק אותו מילה במילה. מה ששונה זה צורת הפנים שלהם".

כאמור הרבה כבר נכתב על הקשר בין העיתונות להון ולשלטון, אבל החשיבות של הספר הזה, היא בדגש שהוא שם על היכולת של התקשורת לבניית מרכזי כוח פוליטיים מחד, ובשימוש באינפורמציה הנגלית לה לצבירת הון מאידך, וגם כמובן בהיפוך - השימוש בידע העיתונאי לצבירת הון כדי ליצור מרכזי כוח פוליטיים. ודורואה משתמש בכל אלו וגם ביתרונו הטבעי, יופיו, כדי לכבוש נשים שיקדמו אותו במעלה הסולם החברתי ותוך כדי כך משתמש בכספן לקידום מעמדו הכלכלי.

אבל זה עוד לא הכול. גולת הכותרת היא גילוי: "הכיבוש של טנג'יר סוכם ביניהם עוד ביום בו לארוש מונה לשר חוץ. ולאט לאט, הם רכשו את כל אגרות החוב של המלווה המרוקאי שערכם צנח... עכשיו ייערך המבצע הצבאי וברגע שנהיה שם, צרפת תהיה ערבה לחוב. ידידינו ירוויחו 50 או 60 מיליון". גילוי שישמש אותו לצורכי סחיטה וגם להגדלת רכושו הוא.

אז שאפו לעורך חיים פסח ולהוצאת ידיעות, על שבימים אלו, שבהם ישראל נפרדת מערכיה המוסריים, התרבותיים וההומניים ומתחברת לכלכלה, מביאים לנו את הספר שיהיה למופת לכל עיתונאי מתחיל, פוליטיקאי בהתהוות ומנוי על עיתון כלכלי החולם על עשיית כסף.

"בל אמי", גי דה מופאסאן, ידיעות ספרים, 276 עמ'

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות