מגדל שוקי-הון: פישר גורם להיי-טק הישראלי להיות לא כדאי כלכלית; מרכזי פיתוח בינלאומיים שלמים עלולים להתנדף

שגיא שטיין, סמנכ"ל השקעות בקרנות הנאמנות של בית ההשקעות, קורא להתערבות מאסיבית של בנק ישראל במט"ח ; "עובד היי-טק ישראלי יקר יותר מעובד היי-טק בארה"ב ויקר פי כמה וכמה מעובד הודי"

במגדל שוקי-הון טוענים הבוקר (א'), כי "בשורה התחתונה, פישר טעה". הדברים האמורים מיוחסים ללחצים האינפלציוניים, כפי שאלו נחזו במדד המחירים לצרכן אשר פורסם ביום חמישי האחרון. הטעות של פישר, על פי בית ההשקעות, היא בכך שמדיניות הריבית שלו הוכתבה על סמך ההנחה שכלכלת ארה"ב שרויה במיתון, מה שבפועל לא קרה. זאת, כיוון שהאומדן הראשוני מלמד כי התוצר המקומי הגולמי בארה"ב גדל ברבעון הראשון ב-0.6% - ואף חזוי כי גדל אף יותר, על פי האומדן הבא והנתון הסופי שיפורסמו בהמשך.

כזכור, מדד המחירים לצרכן עלה באפריל ב-1.5% - הרבה מעבר לציפיות למדד גבוה ממילא (0.9%). המשמעות היא, שרק בחודש אפריל נצפתה עליית מחירים בשיעור של מחציתו של הרף העליון של יעד האינפלציה הממשלתי, שנע בין 1% ל-3%. במגדל שוקי הון יודעים לציין, כי קצב האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים עמד על 4.7%, השקול ל-5.7% בנטרול סעיף הדיור בסל המוצרים והשירותים אותו מנטר המדד. גם בניכוי גורמים עונתיים - שכן בין חודש אפריל ובין עונת החגים מתקיימת הלימות בדרך כלל - עלה המדד בשיעור ניכר, של 1.1%.

מאינפלציה להיי-טק

עוד מציינים שם, כי "ההיי-טק הישראלי נמצא עכשיו בישורת האחרונה לפני הפיכתו ללא כדאי מבחינה כלכלית עבור מדינות כמו ארה"ב - שכן עובד היי-טק ישראלי יקר יותר כיום מעובד היי-טק בארה"ב ויקר פי כמה וכמה מעובד היי-טק הודי". בסקירתם, מציינים שם כי "אנחנו כבר מזהים תנועה של עובדי היי-טק שמעתיקים את מקום עבודתם לארה"ב אך אם השקל ימשיך להתחזק מרכזי פיתוח שלמים של חברות בינלאומיות יעברו מכאן".

את הדברים אמר היום (א') שגיא שטיין, סמנכ"ל השקעות בקרנות הנאמנות של בית ההשקעות. שטיין קורא להתערבות מאסיבית של בנק ישראל בשוק המט"ח - ובמקרה של התקפה ספולקטיבית, להודיע על מגבלות על זרימות הון. כך למשל, מציע שטיין לגבות מס על תנועות הון לזמן קצר משנה. "אין בושה בהתערבות ואין בושה להגן על המשק הישראלי שכן אותם ספקולנטים לא יאוששו את שוק העבודה לכשזה יפגע", הוא מציין.

תנועות הון אכזריות

"התנועות בשוק המט"ח העולמי מאוד מהירות אך יותר מכך הם מאוד אכזריות. הספקולנטים שכעת מחזקים את השקל לא ייצרו פה מקומו עבודה כשהמשק ייכנס להאטה ולא יקימו פה מרכזי פיתוח לאחר שאלה ייסגרו", נכתב בסקירה. משקלם של חברות ומשקיעים בינלאומיים הפוןעלים ומעורבים בכלכלת ישראל מהווה 70% משוק המט"ח המקומי, ו"מקנה להם דומיננטיות רבה יותר מכל שחקן מקומי - כולל בנק ישראל".

עם זאת, שטיין ער לעובדה שהתערבות במט"ח, נוסף על רכישת 1.1 מיליארד דולר מאז תחילת השנה, עשויה בתורה אף היא ללבות את האינפלציה, שכן היא מציפה את השוק בשקלים, ויוצרת ביקושים שתורמים לעליות מחירים. שטיין סבור שבנק ישראל לא ספג את כמות הכסף, ולכן הוא טוען כי יש הכרח לספוג את העודפים באמצעות הנפקת מלווים קצרי-מועד.

הזיג-זג של בנק ישראל והשפעתו על השוק הסולידי

בבית ההשקעות יוצאים נגד מה שמכונה על ידם כ"מדיניות הזיג-זג" של בנק ישראל בראשותו של הפרופ' סטנלי פישר. מהלכים חוזרים ונשנים של צמצום מוניטרי לאחר הרחבה מוניטרית (הורדת ריבית לאחר העלאתה) הפוגמת באמינות הבנק המרכזי ומקשה על הניהול הכלכלי של המשק - מה שמהווה עילה נוספת מבחינתם להפעלת הכלי הפיסקלי (התערבות במט"ח), נוסף על כלי הריבית.

לזיג-זג השפעה על השוק הסולידי, שכן הוא מקשה לתמחר את שערן של אגרות החוב שלל ממשלת ישראל - בגלל התנודתיות בשער הריבית ובגלל חוסר ההצלחה לפגוע ביעד האינפלציה הממשלתי. היות ומדובר בנכס סולידי והמשקיעים מצפים למיעוט תנודתיות, מדיניות זו מביאה לעלייה בסטיית התקן ולדירשה לפרמיה גדולה יותר מצידם של המשקיעים.

לפיכך, הציפייה היא כי אגרות החוב הממשלתיות שאינן צמודות יירדו בכל טווחי ההשקעה - "ככל שהמח"מ (משך חיים ממוצע, א.ו.) ארוך יותר כך הנייר יחטוף יותר", כותב שטיין. באשר לאג"ח המקבילות צמודות המדד, הרי שצפויה עלייה בשערן של הסדרות לטווח קצר, שתדביק את הפער בין הציפיות לאינפלציה לבין הנתונים בפועל - עלייה גדולה יותר מאג"ח הצמודות לטווח הבינוני.