מיסוי הוני או פירותי?

החלטה שניתנה לאחרונה (ו"ע 1006/06 מוסדות אור שמח) קבעה ועדת הערר בירושלים, כי הגורם המוסמך לקבוע את הסיווג הנכון של פעילות הנעשית במקרקעין - האם כפעילות הונית הנתונה למיסוי לפי חוק מיסוי מקרקעין על-ידי מנהל מיסוי מקרקעין, או כפעילות עסקית הנתונה למיסוי לפי פקודת מס הכנסה על-ידי פקיד השומה - הוא פקיד השומה.

ועדת הערר דחתה את טענת העוררת, כי הגורם המוסמך לקבוע את הסיווג הנכון של פעילותה במקרקעין הוא מנהל מיסוי מקרקעין. עוד קבעה הוועדה, כי אין לה סמכות לדון בערר על החלטתו של פקיד השומה לסווג את פעילות העוררת כפעילות עסקית. נציין, כי סיווג העיסקה, כפירותית או כהונית, הוא בעל נפקויות מס חשובות ומשמעותיות בהקשרים רבים.

במקרה שנדון בפסק הדין, ביצעה העוררת פעילות בנייה. לאחר דיונים עם פקיד השומה, נשלחה לעוררת הודעה מטעם פקיד השומה ולפיה "לאור הפעילות החוזרת ונשנית בתחום הבנייה... אני שוקל לסווג את פעילותכם כפעילות עסקית בתחום הבנייה, ועל כן הכנסתכם תסווג כהכנסה עסקית לפי סעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה".

העוררת עררה על החלטה זו של פקיד השומה, וביקשה כי ועדת הערר תקבע, שהסמכות לשום את העסקאות שביצעה היא בידי מנהל מיסוי מקרקעין. למעשה, ביקשה העוררת מוועדת הערר לקבוע כי ההחלטה לשום את העיסקה שביצעה כעיסקה פירותית לפי סעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה, היא החלטה שגויה. העוררת צירפה את פקיד השומה כמשיב לבקשה.

ועדת הערר דחתה את הערר וקבעה, כי סיווג העיסקה, אם כהונית ואם כעסקית, הוא בתחום סמכותו של פקיד השומה, שלו הידע והמומחיות בשאלה זו, ומאחר ובפניו נחשפות כל העובדות שעל פיהן ניתן להכריע בשאלת הסיווג של היעסקה. זאת, להבדיל ממנהל מיסוי מקרקעין הבוחן את העיסקה הספציפית שדווחה לו ומבלי שמונחת לפניו התמונה הכוללת של פעילות הנישום.

הוועדה הסתמכה על פסק הדין של בית המשפט העליון (ע"א 9412/03 חזן) שם נקבע: "פקיד השומה הוא בעל הידע והמומחיות בשאלה זו, בפניו נחשפות כלל העובדות הרלוונטיות ויש לו את הכלים לבירור ראוי ומקיף של השאלה". אמנם, בעניין הנדון טרם הכריע פקיד השומה בשאלת סיווג פעילות המערערת ובשאלה אם היא נתונה למיסוי לפי פקודת מס הכנסה; ברם, אף אם בסופו של דבר יחליט כך, הרי שהחלטה זו נתונה לסמכותו לאחר בחינת כל הנתונים והתשתית העובדתית, ולאחר שנתן הזדמנות לעוררת לטעון את טענותיה.

עוד קבעה הוועדה, כי אין לה סמכות לדון בערר על החלטה של פקיד השומה בדבר סיווג העיסקה, שכן סמכותה מוגדרת בסעיף 88 לחוק מיסוי מקרקעין, הקובע כי מי שרואה עצמו מקופח בהחלטת מנהל מיסוי מקרקעין רשאי לערור על ההחלטה לוועדת הערר. ודוק: הזכות לערור לפי סעיף זה ניתנת למי שרואה עצמו מקופח מ"החלטת מנהל מיסוי מקרקעין", ולא מהחלטת פקיד השומה. לפיכך נקבע כי לוועדת הערר אין סמכות לדון בערר על החלטתל פקיד השומה.