תקנון האגודה הוא מסמך מחייב

בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור של בני זוג אשר קבלתם למושב נדחתה עקב אי עמידה בקריטריונים שמציב תקנון האגודה לגבי קבלת חברים למושב. הרקע לדחייה זו של ביהמ"ש העליון הינה ניסיונם של בני הזוג להתקבל כחברים במושב צפריה, ודחייתם ע"י המושב בשל אי עמידה בתנאי התקנון - העדר הרשעה פלילית במשך 10 שנים, וניהול אורח חיים דתי.

על אף דחיית האגודה, נחתם הסכם עם בעלת משק במושב שהיתה באותה עת חברה באגודה. במסגרת ההסכם רכשו בני הזוג את הזכויות בנחלה. הסכם המשבצת המשולש שבו נמצא מושב צפריה קובע, כי אין להעביר זכויות חבר באגודה בלא אישור מראש של המינהל, ובלא הסכמת הסוכנות שתיתן הסכמתה לאחר קבלת המלצת האגודה לכך. אולם, על אף שהאגודה לא נתנה את הסכמתה להעברת הזכויות בנחלה, ואף הודיעה לבעלת הנחלה/המוכרת על התנגדותה לקבלת בני הזוג כחברים באגודה, נחתם הסכם המכר, המוכרת מסרה לבני הזוג את החזקה בנחלה, והם עברו להתגורר בה.

על רקע זה עתרה האגודה לבית משפט השלום לקבלת סעד הצהרתי, לפיו בני הזוג אינם רשאים לרכוש כל זכות בקרקעות האגודה. בית משפט השלום קיבל את התובענה והעניק לאגודה את הסעד המבוקש, ועמד על כך שחובה לקבל את הסכמת האגודה טרם רכישת נחלה במושב, הכוללת גם את הצטרפות הרוכש כחבר באגודה, וחובה זו מעוגנת בתקנון האגודה ובהחלטת מועצה 970, שעניינה בבעלי נחלה שמבקשים להפסיק חברותם באגודה.

בני הזוג ערערו על פסק הדין לבית המשפט המחוזי, אשר אימץ את נימוקיו של בימ"ש השלום. בני הזוג הגישו בקשת רשות ערעור לביהמ"ש העליון, וזה, לאחר עיון בבקשה ובפסקי הדין של הערכאות הקודמות, מצא כי דין הבקשה להידחות. ביהמ"ש העליון קבע כי לקביעה שדרושה הסכמת האגודה לשם רכישת קרקע ישנו תימוכין בלשון תקנון האגודה, שהוא המסמך המחייב את חברי האגודה, והקובע במפורש כי רכישת קרקע בנחלה כוללת הצטרפות לאגודה אשר מחייבת לקבל את הסכמת האגודה לכך.

כמו כן קבע ביהמ"ש כי הסכם המכר בין בני הזוג לבין בעלת המשק אינו יכול להצמיח לבני הזוג כל זכות כלפי האגודה, ואינו גובר על הוראות התקנון וההסכם המשולש.

פסיקה זו של ביהמ"ש העליון מחזקת את זכות האגודות השיתופיות לסרב לקבל חברים אשר אינם עומדים בקריטריונים הקבועים בתקנוני האגודות. חיזוק מעמדן של ועדות הקבלה דרך הפסיקה הינו קריטי למושבים, בעיקר על רקע התנהלות הנהלת מינהל מקרקעי ישראל בסוגיה זו בהחלטותיה האחרונות המחלישות את מוסד ועדת הקבלה (החלטת הנהלה מס' 2050).

ביישובים חקלאיים קליטת המתיישבים נעשית לתוך מרקם היסטורי וייחודי של יישוב חקלאי, המנהל אורח חיים ייחודי מבחינה כלכלית וחברתית, על כל המשתמע מכך. מי שנקלט במושב אמור להשתלב במרקם הכפרי של המושב ובאורחות חייו, ונדרש לשם כך הפעלת מנגנון ועדת הקבלה באופן מושכל לצורכי אוכלוסיית המושב, השואפת לשמר את הייחוד שלה. על המינהל, כמו ביהמ"ש במקרה שלפנינו להכיר בועדות הקבלה ותקנוני האגודות ככלים לגיטימיים וראויים לשמירת צביונם ואופיים של המושבים.

הכותב הוא יו"ר אגף קרקעות ואגודות שיתופיות בתנועת המושבים.