הפרעת כסף

היחשפותו המתוקשרת של השחקן אלי יצפאן לאחרונה כלוקה בהפרעת קשב (ADD/ADHD) סיפקה אולי כמה רגעי תהילה לאחת התופעות הנפוצות ביותר בקרב ילדים - וגם בקרב מבוגרים, כפי שמבינים היטב בשנים האחרונות - אבל עבור הורים רבים, מדובר במציאות יומיומית לא פשוטה הכרוכה בבלבול רב ובלא מעט עלויות, החל בהיצע אבחונים משתנה וכלה באינספור שיטות מקובלות יותר או פחות לטיפול בבעיה, שעל פי המחקרים האחרונים מתגלה בכ-10% מהילדים וכ-6% מהמבוגרים.

אבחון באלפי שקלים

הבלבול מתחיל עוד בשלב האבחון: בשוק קיימים כיום בדיקות ומבחנים שונים שנועדו למפות את מצבו של הילד, חלקם ניתנים על ידי המדינה ואחרים - במחיר אלפי שקלים. רק לפני חודשיים הוציא משרד הבריאות חוזר מסודר בנושא, במטרה להבהיר מה באמת נדרש לצורך הכרה בילד כסובל מהתופעה. פרופ' אשר אור-נוי, מנהל המחלקה להתפתחות הילד ושיקומו במשרד הבריאות, עושה סדר: "לשם קבלת מרשם לטיפול תרופתי מתאים, נדרשת רק בדיקת רופא שהוא נוירולוג, פסיכיאטר או מומחה להתפתחות, נוסף למילוי שאלונים על ידי ההורים והסביבה החינוכית. שני אלו כלולים במסגרת סל השירותים של חוק בריאות ממלכתי".

מבחנים ממוחשבים נוספים נפוצים כיום בשוק (BRC/TOVA/CPT), אך לרוב אינם נדרשים באמת ועל פי הטענה הם אף סובלים מגבלות מהימנות. השימוש בהם נעשה לרוב כדי לבדוק את יעילות הטיפול התרופתי, ועלותם נעה בין 200 ל-300 שקל בסיוע קופות החולים. משרד הבריאות קורא לגופים בריאותיים וחינוכיים שלא להפנות הורים לבדיקות אלה אם אין צורך מיוחד בכך.

מתי העסק מתחיל להיות יקר? "אם הרופא המטפל מתרשם שנדרשות בדיקות נוספות הנוגעות לקשיי למידה, בעיות רגשיות או נפשיות וכד'", מסביר פרופ' אור-נוי, "תינתן הפניה לאנשי מקצוע נוספים, כמו פסיכולוגים או מאבחנים דידקטיים, ואלה כבר אמצעי עזר שלא כלולים בסל וכרוכים בעלויות נוספות".

העלויות הנוספות, חשוב לציין, עלולות להגיע ל-2,000-3,000 שקל עבור אבחון פסיכו-דידקטי פרטי. נכון להיום, שירותי בריאות כללית היא קופת החולים היחידה שמציעה הנחה עבור אבחון דידקטי (עד גיל 18, השתתפות עצמית של 500-1,000 שקל במכוני הסדר) או אבחון פסיכודידקטי (פסיכולוגי אבחון דידקטי - עד גיל 18, 1,800-1,125 שקל במכוני הסדר).

טיפול תרופתי

בשנים האחרונות גובר הגל המתנגד למתן ריטלין (או חלופות דומות) לילדים, בטענות מטענות שונות. "מהרגע שבו אתה מגלה שהילד שלך סובל מהפרעה", אומרת דליה, אם לבת 11 המאובחנת כלוקה ב-ADHD, "מתחיל מסע לחצים מכיוונים שונים: הממסד הרפואי שממליץ על טיפול תרופתי, לעומת אלה שטוענים ש'היד קלה על ההדק' ושטיפול תרופתי נובע מעצלנות של המערכת ושל ההורים, ואולי אפילו פוגע בילד".

"הפרעת קשב היא משהו גופני, שינויים במבנה המוח", מבהירה ד"ר איריס מנור, פסיכיאטרית מומחית של הילד והמתבגר ומנהלת המרכז להפרעות קשב בשירותי בריאות כללית. "לכן הבסיס הוא טיפול תרופתי, מה שמגובה בשורה ארוכה של מחקרים רציניים. לזה צריכה להתלוות הדרכת הורים בטיפול התנהגותי ועבודה עם בית הספר - מה שלצערי לא מפותח מספיק היום. הבעיה היא שאומרים לאנשים 'הפתרון הכי קל זה לתת תרופה', מציירים כאילו מתעצלים לתת פתרון אמיתי - ואז ההורים מתאמצים, נכנסים לפניקה, מוציאים אלפי שקלים על שטויות ותכשירים ושיטות שלא עוזרות, בשעה שהפתרון הבסיסי הוא מאוד פשוט. צריך תרופה, נקודה".

את הטיפול התרופתי (לרוב ריטלין), שכלול בסל התרופות ואינו נבדל בין הקופות, נדרשים ההורים לרכוש ולדרוש כנגדו החזר מהקופה. לסוג הנפוץ קיימות גם אלטרנטיבות יקרות יותר כמו קונצרטה (מעל 300 שקל ל-30 יום - ובקופות החולים במימון של כ-50%), בעלות משך פעולה ארוך יותר המתפזר על פני היום, ובכל אופן כרוכה ההחלטה באיזו תרופה לבחור בהכוונת הרופא המטפל.

מיוגה עד אימון אישי

רשימת הטיפולים המוצעים היום לסובלים מהפרעות קשב אינה נגמרת: טיפול נטורופתי ודיאטות מיוחדות, סדנאות באמנות, רכיבה טיפולית, פעילויות במים, יוגה ועיסויים - ואפילו אימון אישי מותאם לבעיות קשב.

"המידע שקיים היום בפורומים ובאינטרנט בכלל בלתי נגמר", אומרת דליה, "אבל הכיוונים שונים ומבלבלים. מצד אחד, אתה רוצה לתת לילד שלך הכול - את מרב התנאים להצליח למרות המגבלות שבדרך. אבל בשביל אנשי מעמד הביניים כמונו, שהשכר שלהם גם ככה נשחק כל הזמן, הוצאה של מאות ואלפי שקלים עבור שיטות טיפול שונות הן לא דבר מובן מאליו, ולך תדע למה להאמין באמת ומה בסופו של דבר יעזור לילד שלך בלי שתפשוט את הרגל".

"טיפול תרופתי הוא נחוץ", אומר פרופ' אור-נוי, "אבל הרבה פעמים צריך תוספת בהתאם לבעיות הנלוות - ליקויי למידה, בעיות רגשיות. ברור שחלק מהילדים זקוק ליותר. אבל לרוב, אין מספיק הוכחות שמדובר בטיפולים יעילים, גם אם אי אפשר להצביע על נזק. הכי טוב להתייעץ ברופא - ובכל אופן, לא להחליט לבד על אופי הטיפול".

כך או כך, מנסות היום קופות החולים להרחיב את ההיצע לדרישות השוק ולסבסד טיפולים אלטרנטיביים שונים. קופת חולים לאומית מציגה בתחום רשימה מכובדת, לעומת מאוחדת למשל שמסתפקת בשיטת טיפול אחת (ר' טבלת השוואה). מרבית ההיצע עדיין קיים מעבר לגבולות הביטוח המשלים בקופת החולים. הנה כמה דוגמאות לטיפולים הקיימים היום:

* ביופידבק / נוירופידבק - בגלל הבסיס הפיזיולוגי של השיטה, ניתן בה אמון רב יחסית גם מצד הממסד. מדובר בטיפול קוגניטיבי התנהגותי שמטרתו לגרום לילד לקחת אחריות על הטיפול, הוא חוויתי ומשלב שימוש בתוכנות מחשב מיוחדות המאפשרות לילד לתרגל ולפתח מיומנויות למידה תוך כדי חיזוק יצירת גלי המוח מסוג בטה המאפשרים יכולת ריכוז, קשב ומיקוד, והפחתת ההשפעה של גלי המוח מסוג טטה המונעים זאת. מתנגדי הטיפול התרופתי ממליצים פעמים רבות להתחיל דווקא מכאן. החסרונות של שתי השיטות הם הצורך בשיתוף פעולה ותרגול עצמי של המטופל, אך למי שזה מתאים, מדובר ביתרון - מאחר ויש ערך מוסף בלקיחת חלק אקטיבי בטיפול. טיפול בביופידבק, היחיד שמוצע כיום בכל קופות החולים, נע בין 100 ל-185 שקל, לעתים תוך התחייבות "לרכוש" סדרה של 10-15 טיפולים. בשיטת הניורופידבק, מטפלים כיום רק באופן פרטי.

קליניקות שונות של מתמחים בתחום הביופידבק מציעות טיפול חינם כחלק משלב ההתמחות: http://www.bfcenter.co.il/clinic_free.php.

* שימוש בתוכנות: אימון זיכרון העבודה באמצעות תוכנות מחשב. חברות שונות מציעות מוצרים שונים - המחיר לא תמיד זול, אבל בניגוד לטיפולים אחרים מדובר ברכישה חד-פעמית. כך למשל מחירה של תוכנת SharperBrain, פרי פיתוחה של הקליניקה הקנדית "אייס" הנמצאת בשימוש בארץ ב-60 קליניקות בארץ, מגיע בגירסה הביתית ל-1,485 שקל. אם בכל זאת מעדיפים ההורים אימון מפוקח על ידי מטפל, תנוע העלות בין 80 שקל ל-180 שקל לשעה.

* טיפולים אלטרנטיביים: קיים כיום מגוון רחב של טיפולים אלטרנטיביים: דיקור סיני (200-300 שקל לביקור), הומיאופתיה (400-500 לאבחון ראשוני, כ-200 שקל, ללא התרופות ההומיאופתיות) וכד'. בקופות החולים כאמור יש כיום מגוון שירותים בתחום הרפואה המשלימה והאלטרנטיבית, עלותם נמוכה יותר ומשתנה בהתאם לקופת החולים וסוג הביטוח (ר' טבלה). חשוב לציין שטרם נערך מחקר מקיף ורציני אודות יעילות השיטות האלטרנטיביות לטיפול בהפרעות קשב.

* טיפולי מים (הידרותרפיה): במרכז עולם המים בקאנטרי גלילות, המנוהל ע"י אורי סלע, בוגר ביה"ס וינגייט למדריכים ומאמנים במגמת שיקום נכים והידרותרפיה, מציעים מפגש טיפולי חד-פעמי של חצי שעה - 140 שקל; עבודה בזוגות או בשלישיות - 100 שקל.

* אימון אישי: כמו בכל תחום שבו פשה נגע המאמנים האישיים, מדובר בלא מעט שעות בעלות של מאות ואלפי שקלים. ההיצע רחב, ואם בחרתם בדרך הזו כדאי לבחור בקפידה ואחרי לא מעט המלצות את האדם שיאמן את ילדכם. ניתן להשיג אימון אישי בחינם על ידי מאמנים סטאג'רים של איגוד המאמנים להפרעת קשב: http://www.ica-adhd.co.il.

* סיוע להורים: גם ההורים זקוקים לא אחת לתמיכה בהתמודדות עם ילדיהם. לא מעט עמותות תמיכה קמו סביב הנושא וחלקן ניתן ללמוד לא מעט על סדנאות הדרכה ותמיכה בהורים, המתקיימות בבתי חולים, מרפאות וקליניקות שונות ברחבי הארץ בעלות הנעה לרוב בין 50 ל-250 שקל למפגש (מפגשים בודדים או סדרת מפגשים).