הנקראות ביותר

איך הפך גד סומך, הצ'יף של סומך-חייקין, ל"מר ראיית חשבון"?

דיסקרטי, חשדן, זאב בודד, סנוביסט, ישר, מרושת, חריף, אוטוריטה - ורם כספי אפילו מכתיר אותו כ"אמנון גולדנברג של רואי החשבון"

לפני מספר שנים ישב רואה-חשבון ותיק במשרדו של עורך-דין רם כספי, והשיב לו על שאלה בתחום המיסוי. לפתע, עצר אותו כספי באמצע המשפט ואמר לו בפסקנות: "אם יש בעיה, אני מיד מטלפן לגד סומך. מה שסומך אומר, ככה זה!". מול עיניו המשתאות של רואה-החשבון המייצג אותו, טילפן כספי לרו"ח גד סומך, קיבל תשובה לבעיה, וסגר עניין.

אצל רו"ח גד סומך, העומד ב-20 השנה האחרונות בראש משרד רוה"ח סומך-חייקין-KPMG, הסיפור הזה אינו חריג. סומך הוא אוטוריטה בתחום ראיית-החשבון בעיני רבים מבכירי המשק, וגם הרשויות נותנות בו אמון. בעבר נהגו לומר ברשות המיסים, 'כשסומך חתום על דו"ח, אין צורך לבדוק את תוכנו'.

במשרדי עורכי-דין עסקיים מספרים, כי בחוזים שבהם נדרשת החלטה מכרעת בתחומים חשבונאים והערכות שווי, אפילו צדדים שאינם מכירים את סומך אישית מוכנים למנותו כפוסק. לקוחותיו - בהם שרי אריסון, סמי ועידן עופר, משפחת שטראוס, צדיק בינו, גליה מאור, נוחי דנקנר, ארנון מוזס, שלמה אליהו, עמוס שוקן וזהבית יוסף-כהן - רואים בו איש סוד נאמן, סומכים עליו "בעיניים עצומות" ומעבירים לטיפולו את ענייניהם הסודיים ביותר.

סומך מצידו הוא "זאב בודד". האיש נמנע בקנאות מחשיפה, לא מתערבב בברנז'ה, ממעט להופיע באירועים חברתיים נוצצים, בורח מהתקשורת, ושומר את דעותיו לעצמו. בעבר אמר שהוא "אף פעם לא יתחרט על דברים שלא אמר", וכך גם נהג כל השנים.

אז מה בעצם גורם לבכירים במשק להישבות בקסמו של רואה-החשבון הוותיק, לקבל ממנו עצות עסקיות, ולבקש את קרבתו? התשובה לכך, לדברי מקורבים, טמונה במקצועיותו, בנאמנותו ובחשאיותו.

"הוא אציל, איש של תרבות והשכלה, הגון וישר. איש לא יכול לכופף אותו בכל הקשור לשיקוליו המקצועיים, גם לא שועי הארץ", אומר רם כספי, שמודה, למען הגילוי הנאות, "גדי הוא גם חבר אישי קרוב שלי זה עשרות שנים, ואני גם מייצג את הפירמה שהוא עומד בראשה". די חריג לשמוע שאדם אומר על עצמו שהוא חבר קרוב של סומך. מי שמכיר אותו יודע לומר שיש לו חברים קרובים בודדים בלבד.

"יש פירמות של רואי-חשבון, במיוחד הפירמות הגדולות מהביג-4, שהן לא פחות טובות מסומך-חייקין, אבל גדי סומך באופן אישי נמצא גבוה מעל לכולם. בעיניי הוא 'אמנון גולדנברג' של רואי-החשבון'", מוסיף כספי.

לדברי אחד הקולגות, רואה-חשבון ותיק, "יש לסומך יכולת טובה מאוד ליצור אמון אצל אנשים, ולכן הוא הפך לאיש סודם של כמה מבכירי המשק. יכולתו הטובה היא גם הדיסקרטיות שלו". רואה-חשבון אחר מוסיף: "ברגע שאתה חכם, ממזר, מהיר תפיסה, דיסקרטי, מבין טוב חשבונות ומיסוי, ולא רץ לתקשורת אז אתה יועץ טוב".

מעבר לכך, הזמינות של סומך היא יוצאת דופן במעמדו. מי שמתקשר למשרד ומבקש את סומך, למעט התקשורת, מגיע אליו במישרין. לדברי אחד ממקורביו, "הוא מאוד פנוי לכולם. על אף שהוא מנהל משרד מאוד גדול, הוא תמיד יענה לטלפונים ויגיע לפגישות שקבע. אם אתקשר אליו עכשיו, ואבקש פגישה למחר, סומך ייפגש איתי. יש לו זמינות מצוינת והשולחן שלו תמיד נקי. הוא יודע להפריד בין טפל לעיקר, ולמצוא את הזמן ללקוחות הגדולים, אבל לא רק להם".

לא אחד מהחבר'ה

גד סומך נולד בתל-אביב ב-1944. אביו, פרד סומך, עלה מעיראק עשור קודם לכן ועסק בראיית-חשבון. לגד אח אחד, דן, איש עסקים שחי בארצות-הברית. הוא למד בבית-הספר היסודי "כרמל", ולאחר-מכן בגימנסיה "הרצליה" ובתיכון עירוני א' בתל-אביב, בחברת בני-טובים, חלקם בני עשירים מתל-אביב של אז. הוא למד באותו מחזור עם אפרים סנה, גד פרופר ומיקי אלבין המנוח. חבר לספסל הלימודים, גם הוא רואה-חשבון היום, מתאר את סומך התיכוניסט כ"חנון" וכאאוט-סיידר. "הוא היה משקיען ולא מקובל במיוחד. הוא היה מרוחק, לא אחד מהחבר'ה". התכונה הבולטת שלו הייתה יכולתו האינטלקטואלית. באותה תקופה, אביו של סומך רק החל לעשות את דרכו במעלה ההצלחה המקצועית והכלכלית.

סומך אמנם "ירש" את המשרד מאביו, אך לא לפני שעבד קשה והוכיח את עצמו. הבן החל לעבוד במשרד כשליח כשהיה תיכוניסט, וקידומו היה מטאורי. בגיל צעיר מאוד כבר היה לשותף. את ניהול המשרד קיבל מידי אביו לפני כ-20 שנה. המשרד היה אז אחד משני הגדולים בישראל, ומנה 120 עובדים. היום הוא מונה כאלף עובדים. בחדרי חדרים מעירים חלק מ"חבריו" למקצוע, שזו לא חוכמה גדולה לקבל משרד "מן המוכן", עם לקוחות גדולים כמו בנק לאומי, הפועלים ודיסקונט, ולומר "אני מוביל". חלקם אף מכנים אותו "יורש הכתר". אך גם הם יודעים שלא ניתן לקחת מ"היורש", שלא נח לרגע מאז קיבל את הירושה הנכבדת, את הקרדיט המגיע לו. סומך-הבן הצליח לשמר את מעמדו של המשרד המוביל, וגם לשפר את המערכות הפועלות בפירמה ולזכות בהכרה מלאה בזכות עצמו. לדברי מכר מהתחום, "הוא ממשיך את המשרד ומשמר אותו בצורה מעוררת הערכה. לפעמים ילדים מקבלים משהו, ולא יודעים לשמר".

ד"ר גד פניני, שותף-מנהל במשרד רוה"ח פניני את פניני, אומר שסומך עשה הרבה יותר מלשמר. "כשהתחלתי ללמוד, בסוף שנות ה-70-תחילת שנות ה-80, היו חמישה משרדים גדולים בלבד. האפט את האפט; לובושיץ-קסירר; בבלי-מילנר; קסלמן את קסלמן וסומך-חייקין. עם הזמן, שלושה מתוך המשרדים האלה נמחקו ונעלמו ובאחרים הוחלפו דורות המנהלים. סומך-חייקין הוא המשרד היחיד, המוהיקני האחרון מבין חמשת הגדולים דאז, שמנוהל עדיין על-ידי מי שניהל באותה תקופה - משפחת סומך".

השורשיות, היושרה והמקצועיות של סומך בולטים על רקע מה שקרה לשאר המשרדים, דוחה פניני את הביקורת על הירושה. "כתר ההישרדות צריך להינתן לסומך שהשכיל לנווט ולהוביל את המשרד, למרות הטלטלות שפקדו את המשרדים הגדולים דאז, ולשמור אותו בין המשרדים המובילים. מעבר לכך, הוא הרחיב מאוד את המשרד". לדברי רואה-חשבון ותיק אחר, "הפלטפורמה הייתה קיימת, אבל סומך פיתח אותה "פי 10 לפחות, אם לא יותר".

משרד סומך אכן צמח בקצב מרשים, והוא היום אחד משלושת המשרדים הגדולים בישראל. מנגד, צריך לזכור שמשרדי ראיית-חשבון אחרים (פורר, ברייטמן, זיו) גדלו בקצב מהיר יותר בעבר. עקשנותו של סומך, לא להיכנס כמעט לעסקי ייעוץ ולשירותים נלווים אחרים, והאיחור בתגובתו לזינוק תעשיית ההיי-טק, היו גורם מרכזי בכך שצמיחת משרדו הייתה איטית מכפי שיכולה הייתה להיות. לדברי פניני, "סומך לא רץ בהיסחפות אופנתית, כמו לרוץ לתחום ההיי-טק. הוא משרד סולידי עם דיגניטי היסטורי. לא כזה שרץ ולוחם על כל פירור".

סיבה נוספת לגידול האיטי יחסית שלו: סומך נמנע ממיזוגים. למעט המיזוג עם משרד ברוידא (שרידי בבלי-ברוידא שהתפצל באותה תקופה), שהיה למעשה בליעתו והותרת בודדים בלבד מקרב עובדיו, סומך לא עשה שום מיזוג ראוי לציון. גם המיזוג עם ברוידא, היה כסות בלבד לחיבור האמיתי שרצה סומך עם הרשת הבינלאומית KPMG, שאותה ייצג ברוידא. הרוב המכריע של הגידול היה מתוך המשרד. "הוא לא יתחתן לעולם", אומרים בברנז'ה.

השמרנות המקצועית שלו - שבעקבותיה התמקד סומך בתחומי העיסוק המסורתיים, בלי מיזוגים והרחק מאחור בתחום ההיי-טק - נובעת מהבית ומהחינוך שקיבל, אומרים מקורביו. שמרנות של הדור הישן. סומך עצמו אמר פעם, בתשובה לשאלה מדוע אינו מפתח עסקים נלווים, שאביו לימד אותו שרואה-חשבון צריך להיות 100% רואה-חשבון. לדברי כספי, "הוא קיבל בבית חינוך לאהבת טוהר המקצוע. הוא רואה במקצוע ראיית-החשבון את היעד העליון שלו. הוא לא בביזנס, הוא רואה-חשבון נטו".

יכולות בכל התחומים

אחרי 30 שנה במקצוע, רבות מהקבלות שצבר סומך כבר הצהיבו. הוא נחשב חריף, מהיר תפיסה ומחשבה, וכזה ש"ידו בכול". "בדרך-כלל אפשר למצוא רואי-חשבון שמצטיינים בחשבונאות או במיסים, או שהם מובילים כי הם כריזמטים. לגד סומך יש יכולות גבוהות בכל התחומים - בחשבונאות, במיסים, במסחרי - והוא גם כריזמטי ומוביל", אומר עמית למקצוע.

מעבר לכך, סומך הוא וורקוהוליק. הוא עובד מבוקר עד ערב, ומטפל בדברים הכי רגישים באופן אישי. היחס האישי שהוא נותן ללקוחותיו מעורר קנאה. "עם מצבור כזה של תכונות וביטחון מלא ביכולותיו", אומר חבר קרוב, "מה הפלא אם הוא מעט מבודד בפסגה". הוא גם "לא מסתחבק, בגלל מבנה האישיות שלו, והוא אפילו נחבא אל הכלים".

לצד התכונות החיוביות, מציינים מכריו, כי סומך סגור, חשדן, כוחני ומגיב בחריפות למה שנראה בעיניו כניסיון לתחמן אותו או לעקוף את הדרך הנכונה לפעול. "סומך לא אוהב תחמונים", אומר מקורב. "הוא ישר כמו סרגל. אם יש לו חוזה לדוגמה ומישהו רוצה לעקם אותו כדי להשיג תוצאה שהיא ליד מה שמותר, הוא יגיב בנוקשות. סומך לא פשרן, וכשהוא חושב שהוא צודק הוא ייקח את זה עד הסוף. אין אצלו ליישר פינות".

הדיסקרטיות והריחוק של סומך, יוצרים אצל חלק מעמיתיו למקצוע תחושה של התנשאות והתבדלות. לדברי רואה חשבון מוביל ממשרד מתחרה, "סומך לא מסתחבק עם מנהלי משרד אחרים. הוא משדר הרבה יותר ריחוק מיצחק פורר או מאבי ברגר, וזה משדר סנוביזם. גם אם הוא לא כזה, זה מה שהוא מקרין".

התכונות החיוביות והשליליות כאחד, הפכו את סומך ללא-פופולרי בקרב מתחריו-עמיתיו, ואף גררו כמה סכסוכים עימם. הוא נחשב ליריב של יאיר רבינוביץ' ושל ראש משרד קסלמן, אבי ברגר. המתח בין ברגר לבינו החל על רקע המיזוג בין רשתות ראיית-החשבון פרייס-ווטרהאוס (שיוצגה בידי סומך) וקופרס-לייברנד (שיוצגה בידי קסלמן), ובחירתה של PWC להישאר רק עם קסלמן, אך לא ברור מה שמר על הגחלת השלילית עד היום.

גם עם רו"ח יגאל בריטמן, ראש פירמת דלויט-בריטמן-אלמגור, הוא לא ביחסי חברות. בריטמן, שחש שנוצר מתח בין המשרדים הוותיקים ל"צעירים" יותר בעקבות נתח שוק שלקחו מהם, אמר בעבר שסומך "לא על האג'נדה שלו". אפילו עם חברו צדיק בינו, הבעלים של פז ושל הבנק הבינלאומי, "הצליח" לריב. השניים היו ידידים טובים, עוד מתקופת כהונתו של בינו כמנכ"ל בנק לאומי, אבל אז "חטף" בינו את סמדר ברבר-צדיק, שטיפסה אז במעלה הדרגות במשרד סומך-חייקין, ומינה אותה למנכ"לית הבנק. סומך הגיב בחריפות וניתק קשר למשך כמה שנים. בשלב מסוים הם התפייסו, והכול נשכח ונסלח.

מרושת בצמרת העסקית

סומך מרושת היטב בצמרת העסקית של ישראל. הוא מייצג, בין היתר, את חברות שטראוס ותנובה, הפועלים, לאומי ודיסקונט, פלאפון, סלקום, בזק, יס, ואין כמעט עסקה גדולה במשק שלא השתתף בה, כמייצג צד זה או אחר. "סומך נחשף ושולט כמעט בכל ההיבטים של העסקאות הגדולות, וזה יתרון עצום", מסביר רואה-חשבון ותיק. "בדרך-כלל אתה צריך יועץ אחד למיסים, יועץ אחד לחשבונאות, עוד אחד לתחום המשפטי, ויועץ אחד לממונה על ההגבלים, ואולי עוד אחד לבנקאות. לא אצל סומך. הוא חי את הדילמות השונות ואת המכשולים שעלולים לעמוד בפני היזם. ברוב המקרים הוא יכול לתת צפי די טוב וריאלי מה יעבור ומה לא יעבור. במילים ברורות: לאדם, יזם, או גוף עסקי שמתכנן פעילות משמעותית להנפקה, מיזוג, רכישה, מהלכים משמעותיים בקנה-מידה גדול, היועץ האולטימטיבי עבורו הוא גד סומך".

גד סומך סירב להגיב על בחירתו בסקר וכן לשתף פעולה עם הכתבה.

יצחק פורר: "הבחירה בסומך ובזיו נכונה"

מי שנבחר במקום השני בסקר, רו"ח יצחק פורר, שהקים את אימפריית קוסט-פורר-גבאי-את-קסירר, כבר מזמן לא צריך להוכיח לאיש שום דבר. "על הבחירה בי אני לא רוצה לדבר", מצטנע פרר, אך אין לו בעיה לברך על הבחירה בעמיתיו, גד סומך ושלמה זיו, למקומות הראשון והשלישי. "אני חושב, שהבחירה בהם נכונה, ואם היו מבקשים ממני לעשות את הבחירה ברוה"ח הטובים בארץ, השניים האלה היו במקומות הראשונים בטוח. הם אנשים מאוד מקצועיים, מחזיקים משרדים גדולים ובהצלחה גדולה. הם יודעים להציג תוצאות ואין הרבה כמוהם".

פורר מסביר, כי בתקופה האחרונה, בייחוד אחרי משבר הסאב-פריים בארה"ב, מבינים במשק יותר מתמיד את חשיבותם של רואי-החשבון. "החשיבות של המקצוע היום, בעיקר אחרי המשברים שהיו, היא מכרעת למניעת משברים, ומחייבת את המקצוע להיות הרבה יותר ערני, מעודכן וייחודי. יתר על כן, מתחייב מהמצב שיהיו בנוסף לחוקי סרביינס-אוקסלי (ה-SOX), לבאזל 2, כללים דומים לאלה הקיימים לגבי חברות ביטוח. יצטרכו להוסיף תקנים כדי שמשבר כמו הסאב-פריים לא יקרה פעם שוב".

שלמה זיו: "אני שמח על הבחירה בי"

"אני שמח על הבחירה בי", אומר רו"ח שלמה זיו, מייסד משרד רוה"ח זיו-האפט-BDO. "אני משרת במקצוע עשרות שנים בכל התחומים במשק, ונתקל בכל הסוגים של מקבלי השירותים, החל מהשלטונות, עובר ללקוחות, לספקים ולמשקיעים. כנראה, עד היום מי שנתקלתי בו וקיבל שירותים ממני חשב שקיבל שירותים ראויים במקצועיות ובמסירות ומתוך ראיית התמונה הכוללת, ולא מתוך ראייה צרה של תחום ספציפי".

זיו רואה את ראיית החשבון כ"מקצוע היחיד שמהווה את השפה בין כל השחקנים בשוק העסקי. בין ספקים, לקוחות, משקיעים, מנהלים ושלטונות". לדבריו, תפקידו של רואה החשבון לגרום לכך שכל המשתתפים וכל השחקנים יבינו את השפה. "השפה היא לא פשטנית, ולאחרונה היא גם השתנתה כשאימצנו בישראל את החשבונאות הבינלאומית. ישנה שפה חדשה, וכל השחקנים בשוק צריכים להתרגל לשפה לזאת".

בדומה לרבים מעמיתיו, זיו סבור שהמקצוע מהווה מקפצה מצוינת להשתלבות בעולם העסקי. "תמיד אמרתי שההכשרה של ראיית-חשבון היא המתאימה ביותר כהכשרה לתחום העסקי. עובדה, שבסוף היום אנשים שקיבלו את ההכשרה הזאת משתלבים בדרך הטובה והחלקה ביותר במגזר העסקי. העיסוק במקצוע הזה, בנוסף לעיסוק הטהור בביקורת, משלב בתוכו תחומים רבים נוספים, בהם חשבונאות, שמאות, ניהול וכו'".

עקבו אחרינו ברשתות
רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
היי טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
גלובס TV
פרויקט מיוחד
✓ הרישום בוצע בהצלחה!