"אנשים יאכלו חצץ מכף של טרקטור בייעוץ הפנסיוני"

יו"ר חבר היוצא, אל"מ ירון בארי, מעדיף שאנשי הקבע לא יצטרכו לקבל את הייעוץ שלהם מהבנקים, אלא מגוף שהוא סומך עליו

לעתים נדמה שמתחת כל עץ רענן קם מועדון צרכנות חדש שתופס את מרכז הבמה ומציע לחבריו הטבות שלא היו עוד כמותן. המותגים של מועדוני 365 של המשביר לצרכן ולייף סטייל של סופר-פארם, מוכרים לרוב הציבור ונחשבים כגדולים ומוצלחים. אבל למרות השמות והמותגים שאופפים אותנו מכל כיוון, יש גוף צרכני שגדול יותר מכל היתר שמשרת את אותה האוכלוסייה למעשה מאז קום המדינה - החל כקרן לעזרה הדדית והפך ברבות השנים ל"חבר משרתי הקבע והגמלאים". במפתיע או שלא במפתיע, אותו הגוף מנוהל על-ידי קצינים בכירים בצה"ל. "אנחנו מועדון הצרכנות הכי גדול, והמוביל בישראל", אומר בגאווה רבה יו"ר חבר היוצא, אל"מ ירון בארי, ראש מחלקת פרט בצה"ל, שיקבל בימים הקרובים את דרגת התא"ל ויסיים כהונה של שלוש שנים כרמ"ח פרט בצה"ל, ומתוקף כך כיו"ר חבר, בראיון ראשון ל"גלובס".

בארי אינו איש הקבע היחידי בהנהלת חבר. מנכ"ל הארגון הוא סא"ל שחר תורג'מן, רע"ן ת"ש בצה"ל. לדידו של בארי, הבדל נוסף ביחס לארגונים אזרחיים מקבילים, נוגע לכך ש"חבר אינו פועל למטרות רווח. המטרה שלנו היא לתת תנאים אופטימליים לחברים - שזה שירות ואיכות. הרווחים שלנו הולכים אליהם בהטבות.

"חבר מסוגלת לייצר משכורת 13 ו-14 למשרתי הקבע. איש קבע אינטליגנטי, שיודע לנצל את ההטבות של חבר, יכול להוציא מהן משכורת 13 ומשכורת 14".

לדברי בארי, "הבסיס של חבר - חבר גמלאים ואנשי קבע - כולל כ-70-80 אלף בתי אב. לפני כ-13 שנים הוקם מועדון צרכנות אליו נוספו עוד שאוכלוסיות, כגון נכי צה"ל, יד לבנים, אלמנות ויתומים ושירותים ביטחוניים נוספים, כך שמבחינת כוח צרכני נטו אנו כ-100 אלף בתי אב".

*מהו שיעור אנשי הקבע שבוחרים לא להצטרף לחבר?

"אפס".

*חבר היא חברה או מלכ"ר?

"פעילות התרבות, הפנאי והרווחה היא חברה. חברת האם רשומה כמלכ"ר ומועדון חבר צרכנות היא חברה בע"מ, שמתנהלת לפי כל אמות מידה אזרחיות לחלוטין".

*מהם מקורות המימון של חבר? אחרי הכול, אתם נותנים לעמיתים שלכם הטבות ששוות כסף.

"לחבר יש אחזקה היסטורית, שמגיעה מימי קום המדינה, בבנק אוצר החייל (24%). אנו מחזיקים שם ארבעה דירקטורים ומקבלים דיבידנדים. ישנם רווחי מימון על כספי נוסטרו של החברה - כמה עשרות מיליוני שקלים, ואחזקות קטנות אחרות, וישנו מימון מהמדינה. בנוסף אנו גובים דמי חבר ממוצעים של כ-27 שקל לחודש".

זה המקום להתעמק במשמעות של דמי החבר. מדובר בהכנסה שנתית של כ-30 מיליון שקל, בהערכה גסה, שמנוכים ישירות מתלוש המשכורת של אנשי הקבע ללא כל בעיות גבייה. מדובר ביתרון אדיר על כל ארגון צרכנים אחר, שצריך לפעול אקטיבית להשגת דמי החבר. חבר משיגה את מכפיל הכוח הזה בקלות יחסית.

משב"ן ועד ייעוץ פנסיוני

בארי הוא איש קבע שצמח בשלל תפקידי שלישות בכירים בצה"ל. קודם לתפקידו כרמ"ח פרט שימש במשך שלוש שנים וחצי כקצין השלישות של פיקוד צפון.

על מה אחראי רמ"ח פרט בנוסף לחבר? בארי מפרט: "רמ"ח פרט אחראי על כל תנאי השירות במובן הרחב של המילה של שלוש אוכלוסיות: חיילי החובה, אנשי הקבע וחיילי המילואים. בנוסף לרמ"ח פרט יש אחריות לטיפול הן במשכורות הגמלאים, בגמלאות והן בתנאי שירותם של הגמלאים.

"לרמ"ח פרט יש שתי זרועות שמשלימות זו את זו ויוצרות סינרגיה. זרוע אחת היא של הגוף הצבאי. הזרוע השנייה שמשלימה את העניין, זו אותה זרוע של הגוף האזרחי, שהוא גוף אזרחי לכל דבר ועניין ועצמאי לחלוטין. הזרוע השנייה היא חבר".

*כמה כסף מתקבל כתמיכה מהמדינה?

"אנחנו מקבלים תמיכה מהמדינה לטובת פעילות רווחה של עמיתי חבר הפעילים, אנשי קבע, בסכום המקובל במשק במגזר הציבורי. מדובר בכמה מיליוני שקלים בודדים ובטח לא בסכום הארי שלנו. אנחנו אף מקבלים פחות מאשר בגופים מקבילים".

*כיצד מתבטאת הכפיפות של הארגון האזרחי בטבעו, לצבא?

"בתפקידי כיו"ר חבר אין לי כפיפות לאף גורם צבאי. הארגון הוא עצמאי, חברה פרטית".

*אך מה לאנשי צבא, לובשי מדים, שהתמחו לאורך השנים בתפקידים צבאיים, ולניהול גוף כלכלי אזרחי?

"התפיסה בחבר היא של מעין ועד עובדים. אנו בעצם עושים מה שבכל מקום אחר עושה ועד העובדים באופן טבעי, למעט זכות ההתארגנות, זכות השביתה וזכות הייצוג. בצבא מנסים להקפיד עם השנים, שבעלי התפקידים בחבר יהיו בעלי רקע כלכלי וידע כלכלי, או לחילופין טרם כניסתם לתפקיד יוכשרו ככאלה. בנימה אישית אומר שרקע כלכלי זה לא קורס טיס - וגם קורס טיס אפשר לעשות, ועושים. מה גם שהתפקידים הצבאיים בחבר הם לא תפקידי הביצוע ברמה הטקטית, אלא הם תפקידי הניהול הביצועי, ומאוד חשוב לדעת להיות עם ידע כלכלי אבל לא פחות חשוב שיהיה לך ידע ניהולי, אומץ, אסרטיביות ויכולת מו"מ".

*מבחינתך, מה הבאת לחבר במהלך כהונתך?

"כשהגעתי לחבר מצאתי גוף שמאוד גדל בהיקפי הפעילות בעשור האחרון, אך מתנהל בפלטפורמות מאוד מיושנות. ביצענו תהליך אסטרטגי שאנו נמצאים בהליך יישומו זה שנה. חלק מרכזי מהיישום היה איחוד שתי החברות שהיו קיימות - הרווחה והצרכנות - לגוף תחת ניהול מאוחד, והקמנו מטה מקצועי לחברה. בנוסף, הקמנו בחבר תחום נוסף - תחום הפיננסים, שוק ההון והביטוח, כחלק מהבנתנו את העתיד החשוב שצפוי בתחום זה"

*איפה אתה רואה את חבר בעוד 5 - 10 שנים?

"אנחנו רואים את חבר בכל מקום שבו היא תוכל לתת ערך מוסף משמעותי וארוך טווח. למשל, תחום כרטיסי אשראי הוא תחום אסטרטגי שהלכנו לכיוונו, ותחום נוסף שאני חושב שניכנס אליו בקרוב אסטרטגית הוא תחום הסלולר. אנחנו מזהים בתחום זה, במציאות הקיימת ובפיתוחים הטכנולוגיים העתידיים, כמה רעיונות לשיתוף פעולה עם חברות הסלולר".

*יש תחומים נוספים שהתחלתם בפיתוחם?

"יש אתגר נוסף בטווח הקרוב, בדבר הסכם שב"ן לאנשי הקבע. גם הביטוח המשלים לאנשי הקבע יינתן על-ידי הצבא, שישלם בעבור זה.

"פרצנו דרך בשוק ההון הישראלי כארגון עובדים. החלטנו ללכת בדרך הקשה בשוק ההון של פוסט ועדת בכר. לא זרקנו את העובדים שלנו למציאות שבה הפרט יחליט על עתידו הפנסיוני או הפיננסי. מבחינתנו, משרתי הקבע היא אוכלוסייה ייחודית באופי השירות ובתנאי השירות. מדובר בציבור שמשרת ולא עובד. אנחנו לא רוצים לראות את האנשים שלנו מסתובבים אצל יועצים כאלה ואחרים ללא הכוונה, ובחרנו בלקיחת אחריות על קופות הגמל הקיימות של אנשי הקבע - ברירות המחדל (עם דש ועם מנורה מבטחים) ובקרנות השתלמות עם הראל.

"לא לקחנו את זכות הבחירה מאיש הקבע, אבל אנו מספקים שלושה דברים חשובים: דמי ניהול מאוד נמוכים; אין דמי הפצה על הקופה, וזה מהלך דרמטי - בעצם יוצא שאני לא שם את אנשי הקבע בקו הראשון של המלחמה שתהיה עכשיו בעולם הפנסיוני, כשהבנקים ייכנסו. אולי בקו השני; והנקודה השלישית היא שלחבר האופציה להחליט בעוד חמש שנים על העברת הקופה".

*בעצם אתם "מקשים על הבנקים" עם התנאים המיטיבים בקופות ברירת המחדל שלכם.

"אני שומר לעצמי את היכולת להשפיע על משהו דרמטי בחיי העמיתים שלנו".

*אמרת "בקו הראשון של המלחמה". למה התכוונת?

"בהתנפלות על האזרח, הוא יעד. הבנקים נפרדו מהכנסה קבועה מאוד גדולה עם מכירת קופות הגמל וקרנות הנאמנות. הם אמנם קיבלו פיצוי חד-פעמי, אבל זה לא פותר להם את הכול. את זה הם ישלימו בייעוץ, לכן התפיסה שלי היא לתת עוגן ייעוצי. אני רוצה שכאשר איש הקבע יגיע לסוכן הביטוח או ילך לבנק, הוא ידע שיש לו את 'הבית הירוק' שלנו לבוא ולקבל ייעוץ. שיקבל ידע, רקע וייעוץ מגוף שאני סומך עליו שייתן ייעוץ הוגן, שייתן בסיס".

לא מדובר בדבר של מה בכך. חבר היא מותג חזק ביותר ובעל אמינות גבוהה מאוד בקרב עמיתיו. כשבחבר ממליצים, העמיתים זזים בכיוון שהוצע להם. הם יודעים שנעשתה עבורם עבודת הכנה מתאימה.

*מדוע לא להסתפק בפלטפורמות הייעוץ שישנן ושיקומו בשוק בלי קשר אליכם? הרי לאנשי הקבע שמורה הזכות ללכת למשל לייעוץ בבנקים.

"אנשים יאכלו חצץ עם כף של טרקטור בתחום הייעוץ הסטנדרטי. לא בגלל שישקרו אותם, אלא פשוט משום שידברו איתם במושגים שהם לא מבינים".

האתגר: בחירת קרן פנסיה

עם כל החשיבות בנושאי הצרכנות, חבר, ובעיקר ראשיה, הפכו בשנים האחרונות לשחקנים חשובים בשוק של היצרנים הפיננסים. כאמור, בארי מכיר את עולם הפיננסים ממספר כיוונים. יש לחבר קשרים ארוכים עם חברות הביטוח - הראל בביטוחי שיניים לעמיתי חבר, איילון בביטוחי רכב ותאונות אישיות, מנורה מבטחים שמנהלת את קופת הגמל שגיא, ביטוח חיים עם מגדל וכלל וביטוח, והראל שמנהלת את קרן ההשתלמות קחצ"ק; עם בתי ההשקעות - ד"ש שמנהלת את קופת הגמל תגמולים, פריזמה שניהלה את שגיא, וכמובן עם המערכת הבנקאית באמצעות בנק אוצר החייל ובמעורבות בשוק כרטיסי האשראי עם ישראכרט.

בעבר, כספי הגמל וההשתלמות של אנשי הקבע תופעלו על-ידי הבנקים. במהלך השנים האחרונות שוק הפיננסים על כל רבדיו עובר שינוי מבני משמעותי, שהחל עם רפורמת בכר, כשהתחרות גוברת ונכסי הציבור עברו ידיים לבעלים חדשים, שעדיין מסתגלים לשינוי בדרישות מהגופים הפיננסיים.

*אתה מודאג מכך שאפשר ואופן ניהול הכספים הפנסיוני של הציבור נפגע מהעברת כספים אלו מהבנקים לבתי ההשקעות וחברות ביטוח?

"אני מודאג משתי מגמות. בהיותי דירקטור בבנק אני מכיר את אמצעי הפיקוח והבקרה של המדינה על הבנקים ועל האופן שבו הם מחזיקים - או יותר נכון החזיקו - את כספי הציבור. אני חושש שמנגנוני הפיקוח והבקרה על הגופים הפרטיים שקנו את הנכסים הפיננסיים מהבנקים ובעצם מחזיקים את כספי הציבור, אינם מתקרבים לפיקוח על הבנקים. צריך לעשות מעשה בעניין הזה. הרי מדובר בכספי אלמנות ויתומים - לא במותרות, אלא בלחם. פה אני באמת מודאג וחושב שהרגולציה לא מכוונת לשם.

"בהקשר של הפרט, בעידן שבו בעיקר הבנקים והגופים הפיננסיים הפרטיים מנסים להחזיר לעצמם - האחד את ההכנסות שאיבד מהנכסים הפיננסיים והשני את עלויות הרכישה, אני חושש מהתנפלות חסרת אחריות על הציבור".

*ראית מגמה שכזו גם בקרב אנשי קבע ששינו את החיסכון הפנסיוני שלהם, שלא על בסיס לימוד ראוי של המשמעויות?

"גם בצה"ל היו שטעו. בשנתיים האחרונות היו לנו העברות כספים של מאות משרתי קבע שהעבירו את כספי גמל הפנסיה שלהם לגופים פרטיים. חלקם הקטן עשה את זה תוך ידיעה או קבלת ייעוץ אמיתי, וחלקם הגדול קיבל ייעוץ חובבני. עובדה שרובם או חלק גדול מהם מבקשים כעת לחזור לקופות שקשורות בהסכמים עם חבר".

*אגב ייעוץ פנסיוני, לאחרונה נחתם הסכם משמעותי ביותר עם משרד האוצר, בדבר מעבר אנשי הקבע מפנסיה תקציבית לצוברת.

"הגם שמשרתי הקבע נמצאים למעשה בפנסיה צוברת כבר מ-2004, הם נמצאים למעשה בקרנות זמניות. מה שעומד כעת בפני מערכת הביטחון וצה"ל הוא אחד האתגרים הגדולים ביותר שלהם. בהיבט הכלכלי-טכני מדובר בצורך לבחור את קרן או קרנות הפנסיה המתאימות לאנשי הקבע.

"אגב, אני לא בטוח שמודל ברירת המחדל ובחירת קרן פנסיה מסוימת הוא המודל הנכון. זו לא האופציה הכי טובה, ולדעתי מאוד יכול להיות שיהיו בסוף כמה קרנות שייבחרו. אבל האתגר הגדול באמת שיש לצבא נוגע להכרח להסביר את המשמעויות של הפנסיה הצוברת פנימה, לתוך הצבא. זה משנה דרמטית את אופן ההתייחסות וההתנהלות שלנו למשרתים ואת אופן ניהול הקבע. גם המפקדים הזוטרים יצטרכו להיות בקיאים במשמעויות, ואני לא לגמרי בטוח שכולם מבינים את זה".

בנק אוצר החבר

עם רכישת השליטה באוצר החייל מבנק הפועלים הבינלאומי, קיבלה חבר אופציה למכירת אחזקותיה בבנק לפי אותו המחיר. מדובר בנכס בשווי נאיבי של כ-240 מיליון שקל, כשבהתחשב בשיפור העסקי באוצר החייל מאז רכישתו מהפועלים, הרי שמדובר בנכס ששווה כיום הרבה יותר מהשווי הנאיבי של האופציה. זהו נכס שיש כמותו רק במאזני חברות עסקיות גדולות. בטח לא בארגוני צרכנות.

*עם עזיבתך את חבר יש לארגון כוונה לממש את האופציה? האפשרות למכור את אחזקותיכם בבנק עומדת על הפרק?

"האופציה שיש לנו היא הדיפולט, וגם אם אני מוכר היום אבקש לפי שווי חברה גבוה יותר. אנו דנים בשאלה האם להישאר בבנק או למכור את חלקנו מעת לעת. לדעתי, נכון לבחון בעתיד הקרוב והרחוק יותר את שאלת מימוש האחזקות בהתחשב בתוכניות האסטרטגיות של חבר. זו השקעה פיננסית מבחינת חבר. אין כרגע חשיבה קונקרטית בנושא".