הקץ לכוח

מכבי תל-אביב הפסידה את האליפות ; אולי זה גם סוף עידן הכוחניות בחברה הישראלית?

אתמול (ה') זה קרה סופסוף. הדבר שאני מחכה לו כל כך הרבה שנים, ויש מי שמקלל אותי על כך לא אחת. אתמול הוכח כי בחברה הישראלית, להבדיל ממה שאנחנו תמיד חושבים, כוח וכסף לא תמיד ינצחו.

תמיד אמרו שלמדינת ישראל יש שלושה דברים להתגאות בהם: הגשש החיוור, חיל האוויר ומכבי תל אביב בכדורסל. אז לצערי אחד הגששים הלך לעולמו, חיל האוויר הוא לא מה שהיה פעם, ואפשר להוסיף שגם מכבי לא.

ומה הוכח לנו? שכסף זה לא הכל. המיליונים של דיוויד פדרמן ורענן כץ, האנרגיות של שמעון מזרחי ושמחת החיים של מוני פנאן, כל אלו הם כלום. וכן, מכבי תל אביב מסמלת כוחניות (מישהו זוכר מה זה חוק ווינפרי?) מסמלת המוני כספים (מישהו זוכר קבוצה עם תקציבי ענק?) ומסמלת את כל מה שבעיני, לפחות, פסול.

כי יש מקום גם לתמימות, להאמין שהחלש ינצח. אם נשליך על עולם העסקים, יש איזו הנאה בלראות את יצחק תשובה מצליח, קבלן עפר שהגיע משום מקום ושולט בלא מעט חברות לעומת כל אותם שנולדו עם כפית הזהב בפה.

אז אולי, בראייה אופטימית משהו, אפשר לקוות שהעובדה שצלחת האליפות נמצאת אצל קבוצה קטנה וצנועה, מראה גם משהו על החברה שלנו. חברה שלא מתגאה יותר בחבורת גויים שמשחקים בשביל הכסף, חברה שלא מתגאה בדגלים כחול לבן תוצרת סין, אלא חברה שעדיין מאמינה שהטוב ינצח, שכסף זה לא הכל, ושלפעמים להיות בני אדם זה הרבה יותר מכל השאר.