מדיניות תכנון כוללת לשכונת הבוכרים

שכונת הבוכרים מתאפיינת כרקמת בינוי בעלת ערכים יוצאי דופן וחד פעמיים, וממוקמת במרכז המע"ר הצפוני. היא משלבת רחובות ראשיים וצירי תחבורה ברמה העירונית עם רחובות פנימיים של הולכי רגל שיוצרים אזורי מסחר מקומי עירוני תוסס. כמו כל אזור המע"ר הצפוני, גם שכונת הבוכרים נמצאת תחת לחצי פיתוח גבוהים, שבעקבותיהם קודמו בשנים האחרונות עשרות תוכניות נקודתיות שחרגו מהתוכניות התקפות.

בשנה האחרונה, בעקבות תוכניות נקודתיות שהוגשו לוועדה המחוזית, סיורים שנערכו בשטח ולמידת המצב הסטטוטורי, עלה צורך ברור בעדכון מדיניות הוועדה בשכונה. לשכת התכנון במשרד הפנים, בשיתוף עם עיריית ירושלים והמינהל הקהילתי, גיבשה מדיניות שהובאה לאישור הוועדה.

החלטת הוועדה המחוזית בעניין מדיניות התכנון לשכונה קבעה כי יש להתייחס לשכונה כאל רקמה שלמה וכוללת, מתוך מטרה לשלב את התוכניות המוצעות בסביבת המבנה ומתוך מטרה לשמר את אופי השכונה, הרחובות, מבנים וחצרות פנימיות כחלק מהמרקם הכולל.

הוחלט על עדכון רשימת השימור על-ידי הוספת 12 מבנים נוספים ל-45 מבני השימור בשכונה, וקביעת 10 מבנים כמונומנטים שכונתיים. הוחלט על עיבוי ועדכון של דרישות השימור. לפי ההחלטה, תוכן חוברת הנחיות בינוי ושימור מפורטות. החוברת תכיל, בין היתר, מתן הנחיות לתוספות בנייה בנושא חזיתות, מרפסות, פתחים, סורגים, מעקות, מרזבים, סגנון ושיפוע גגות הרעפים, חזית מסחרית והנחיות לכניסות למבנים ולחצרות.

כחלק מתפיסת המרקם השימורי, זוהו בשלב זה מתחמים קריטיים לפיתוח כמרחב ציבורי. מדובר ברחוב יחזקאל כרחוב עירוני שחוצה את השכונה, ו"דרך הארמון", כדרך שלאורכה מבנים בעלי ייחודיות אדריכלית יוצאת דופן, שטחי ציבור ומתחם שוק הבוכרים.

שכונת הבוכרים הוקמה ב-1890 כשכונת יוקרה של משפחות עשירות שעלו מבוכרה. יופיים וגודלם של הבניינים בשכונת הפאר היהודית בארץ ישראל של סוף המאה ה-19 בלטו במיוחד על רקע הבנייה היהודית הפשוטה והעממית של אותם ימים. בשכונה תוכננו רחובות רחבים בצורת שתי וערב, ואף ארמון שנבנה לשמש כמשכנו של משיח בן דוד.