האם אלביט מערכות תוכל להמשיך לצמוח בקצב דו-ספרתי כפי שהציגה בדו"חות הרבעון הראשון?

חברת אלביט מערכות פרסמה לא מכבר את תוצאותיה לרבעון הראשון, בו רשמה צמיחה של לא פחות מ-52% בהכנסותיה. גם אם יש מי שיטענו כי הצמיחה מושגת בעקבות מדיניות המיזוגים והרכישות של החברה, הרי שצמיחה אורגנית של כ-35% תענה על כל טענה מסוג זה. לא פעם אנו שומעים תהיות באשר ליכולתה של אלביט - חברה ותיקה הפועלת בתחום מסורתי, יציב יחסית ולא ממש סקסי - להמשיך ולהציג קצבי צמיחה דו ספרתיים גם בהמשך. אבל לנו, אלביט מערכות דווקא כן עושה את זה.

אין זה סוד כי הנהלת אלביט מערכות נוקטת מזה תקופה ארוכה אסטרטגיה של השקעה במחקר ופיתוח בשיעור גבוה ממתחרותיה. אסטרטגיה זו אפשרה לחברה בעבר, ותמשיך לאפשר לה גם בעתיד, לזהות את הטרנדים המכתיבים את הביקוש הביטחוני בעולם. המו"פ מסייע לאלביט גם ברכישת חברות ולא רק לצרכי צמיחה אורגנית, שכן הפרמטר המרכזי ברכישה הוא בחירה נכונה של תחום העיסוק של החברה הנרכשת. דוגמה עדכנית ליכולות החברה אנו רואים בצבר ההזמנות שגדל מדי רבעון. זה, נשק בסוף הרבעון הראשון ל-5 מיליארד דולר, לעומת 4.6 מיליארד דולר בסוף 2007, וכלל תוספת הזמנות של מעל 200 מיליון דולר עליהם דיווחה החברה מתחילת הרבעון השני ועד היום.

מבחינת מנועי הצמיחה של אלביט על רקע ההתפתחויות הביטחוניות הגלובליות, המסקנה שלנו די ברורה: מנועי צמיחה בהחלט לא חסרים לחברה. אנחנו בוחרים להתייחס לעיקרי שבהם - תחום מערכות השליטה והבקרה (שו"ב), או מה שמוכר לנו יותר כ-C4ISR. נכון לסוף 2007 הסתכמו מכירות אלביט מערכות בתחום זה ב-582 מיליון דולר, לאחר צמיחה שנתית של 85%. גם ברבעון הראשון הוצג שיעור צמיחה של 89%, לרמת מכירות של 164 מיליון דולר, וחלקו היחסי של התחום היה גבוה מרבע מסך מכירות החברה. כאן, נסייג כמובן את דברינו, ונציין שחלק מהצמיחה יש לייחס לרכישת תדיראן קשר במהלך 2007 (שהרי, בלתי סביר לצפות לצמיחה אורגנית של 80% בחברה בוגרת).

הביקוש למערכות השו"ב החל לפני כמה עשורים. גלובליזציה, התפתחויות טכנולוגיות ושינוי באיומים הביטחוניים, מהווים רק חלק מהגורמים המובילים את הכוחות הצבאיים בעולם לחפש אחר כלים חדשניים לניהול לחימה. החיפוש מגביר את הצורך במערכות חדשות וחדשניות עוד יותר - מערכות של תקשורת, שיפור יכולות המודיעין והמעקב, היכרות עם שטח האויב, מערכות ניווט ועוד, ומפוקוס על הפלטפורמות הצבאיות עובר הפוקוס לרמת המודרניזציה והחדשנות הצבאית. שם המשחק הופך להיות "יכולות האינטגרציה", כלומר מערכת אינטגרטיבית אחת -System Of Systems .

מערכות השו"ב נמצאות בשימוש בכל רמות כוחות הצבא וההגנה, החל מסוכנויות ההגנה והביטחון הלאומי וכלה בחייל הסופי הנמצא בשטח האויב, אם זה במסגרת כוחות האוויר, הים והיבשה. כן, הן בשימושן של המערכות לביטחון פנים, תחום התופס תאוצה על רקע הצורך בהגנה על גבולות לנוכח התגברות עוצמת איומי הטרור בעולם.

אסון התאומים פתח שוק חדש

אסון ה-11 בספטמבר 2001, שבמרכזו הפלת מגדלי התאומים והפגיעה בפנטגון, הביאו למציאות ביטחונית חדשה בעולם. בארצות-הברית התבססה המסקנה כי לחימה בטרור, האיום המהותי על העולם המערבי, תהיה מוצלחת רק בהתקיים שיתוף מידע בין הזרועות והסוכנויות השונות, והיא תתאפשר רק בעזרת השגת עליונות במידע על פני ארגוני הטרור הפרושים בעשרות מדינות ברחבי העולם. בנוסף, האיום שהיה עד כה בעיקר בשדה הקרב חדר כעת גם לתוך "הבית", מה שהביא להתפתחותו של תחום ביטחון הפנים בארצות-הברית, ה-Home Land Security.

ומה צריכים כיום המפקדים בשטח יותר מכל? כלים חדשניים לניהול לחימה בזמן אמת אשר יאפשרו להם להפיג ככל הניתן את "ערפל הקרב", ויספקו תמונה עדכנית ומלאה ככל האפשר בזמן אמת. אותן מערכות מתקדמות שיאפשרו קבלת החלטות מהירות ויעילות משל האויב, שיאפשרו להגביר ככל הניתן את טווחי הפעילות ומהירויות התגובה, ומעל הכול - זיהוי מדויק יותר של מטרות האויב, בכדי להקטין למינימום את היקפי הפגיעה מ'אש ידידותית'.

לכל הצרכים הללו מציעות החברות הפועלות בתחום פתרון בצורת מערכות השליטה והבקרה.

הצורך בהטמעת מערכות אלו משמעותי עוד יותר ברמת החייל הבודד, שכן מערכות השו"ב נותנות מענה לצורך בהגברת התקשורת, יכולות ניתוח המידע בזמן אמת ויכולות הניווט והדיוק, במיוחד על רקע המעבר ללחימה גם בתוך ערים ושטחים אזרחיים.

נוסף על כך, הגברת רגישות העורף לאובדן חיי אדם, לאור האבידות אל מול ארגוני הטרור, מגבירה מיום ליום את הביקוש למערכות לא מאוישות לצורך איסוף מידע, ואף לצורך הלחימה עצמה. כך, הופכות מערכות ה-UAV (מטוס ללא טייס) לחלק מהותי במערכי השליטה והבקרה, ולאחד הסנסורים המהותיים לאיסוף מידע.

60% ב-3 שנים

מאז ה-11 בספטמבר כאמור, נהנות ספקיות מערכות השליטה והבקרה מקפיצה אדירה בביקושים. יש המעריכים כי קצבי הצמיחה בביקוש האמריקני יקטנו מעט בשנים הקרובות, עם השלמת ההשקעות בפרויקטים שהחלו כתגובה מיידית לאסון התאומים. אך עדיין, ההערכות הן כי סך התקציבים בתחום יגיעו להיקף כולל של כ-90 מיליארד דולר במהלך העשור הקרוב.

על-פי מרבית התחזיות, את גולת הכותרת של תחום השו"ב צפוי להוות תחום הבלתי מאוישים, ה-Unmanned Platforms. על-פי הערכות, היקף ההוצאה השנתית על UAV צפויה לשלש את עצמה ויותר בעשור הקרוב, ולעלות מרמה של כ-2 מיליארד דולר בשנת 2007 לרמה שנתית של 7-8 מיליארד דולר, כאשר כבר ב-2009 הצפי הוא לכ-3.5 מיליארד דולר.

הצפי הזה מקבל חיזוק מהעובדה שבארצות-הברית לבדה מציבות החלטות הקונגרס יעדים מספריים אדירים להשקעות בתחום, ובין היתר הפיכתם של המל"טים לשליש מכלי הטיס החל משנת 2010, ולשליש מכלי הרכב עד שנת 2015, וביצוע שליש מהמשימות האוויריות על-ידי כלים בלתי מאוישים עד 2015. ידוע לכולנו כי ארצות-הברית מהווה את השוק הגדול ביותר מבחינת היקף ההוצאה הצבאית שלה, המהווה כמחצית מההוצאה השנתית הכלל-עולמית. גם בתחום השו"ב מהווה ארצות-הברית את השוק הגדול ביותר, ובשנים האחרונות היא אף השוק המניע את הצורך במערכות אינטגרטיביות מתקדמות, שבלעדיהן לא תהיה דרך להתמודד עם האויב שהוגדר כמספר 1 - ארגוני הטרור.

פעילות של ספק ביטחוני מאופיינת במבנה תחרות ברור מאוד: שוק הנשלט על-ידי מספר מצומצם של מתחרות ענק, רובן אמריקניות. גם בתחום מערכות השליטה והבקרה, במיוחד על רקע רגישות המידע אליו נחשף הספק במסגרת בניית הפתרון, קיימת העדפה מסוימת לספקים "מתוך הבית". הרקורד המוכח של אלביט מערכות, בארץ ובעולם, הוא שמאפשר לה לצמוח, ולא רק בארצות-הברית. גם מדינות אירופה, אסיה, דרום אמריקה - בכולן הפנימו קובעי המדיניות את הצורך במודרניזציה צבאית, והם ממש לא מתכוונים להישאר מאחור.

יכולות האינטגרציה, היכולת הטכנולוגית ותשתית התקשורת של אלביט מערכות, הן רק חלק מהסיבות בזכותן הצליחה החברה לבסס את מעמדה בעולם, ולהפוך לאחת החברות המובילות בשוק המל"טים שמחוץ לארצות-הברית. ב"ישראליות" שלה, שיכולה להוות מכשול עבור אלביט מערכות, טמון גם יתרון תחרותי עצום. שכן, איפה עוד בעולם העובדים שפיתחו את המערכת הם גם בין הראשונים להשתמש בה, בשירות המילואים הקרוב שלהם?

פוטנציאל הצמיחה של אלביט מערכות, כפי שבא לידי ביטוי בהמשך הגידול בצבר ההזמנות של החברה, לצד הזדמנויות צמיחה שרק את חלקן ציינו כאן, צפויים להערכתנו לאפשר לחברה להציג שיעור צמיחה כולל של כ-60% ב-3 השנים הקרובות. זאת, בשילוב הנהלה איכותית אשר הוכיחה את יכולתה להתמודד עם האתגרים שמספקת הסביבה העסקית, בתוצאות הרבעון הראשון, מביאים אותנו למסקנה כי אלביט מערכות בהחלט עשויה להוות השקעה מעניינת למשקיע הישראלי.

* הכותבת היא אנליסטית במחלקת המחקר של פסגות.