ביה"ד: על ההסתדרות להגיש תביעות פרטניות נגד מפרי "חוק הקופאיות"

ביה"ד האזורי לעבודה בת"א מחק בקשת צד בסכסוך קיבוצי שהגישה הסתדרות העובדים נגד 61 רשתות שיווק ועסקים, שהפרו לטענתה את חוק הזכות לעבודה בישיבה

בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב מחק בקשת צד בסכסוך קיבוצי שהגישה הסתדרות העובדים נגד 61 רשתות שיווק ועסקים, שהפרו לטענתה את חוק הזכות לעבודה בישיבה ("חוק הקופאיות").

בית הדין קבע שהבקשה אינה מתאימה לדיון בהליך של סכסוך קיבוצי ואף לא בתביעה מאוחדת נגד כל הרשתות ולכן על ההסתדרות להגיש תביעות פרטניות, אם רצונה בכך.

החוק בן השנה מחייב הצבת כסאות לעובדי קופה ודלפק, אולם בין ההסתדרות לחלק מהמעסיקים קיימת מחלוקת בשאלת פרשנותו. כ-20 רשתות כבר הגיעו לפשרה עם ההסתדרות, לפיה יתחייבו לכבד את החוק ולהציב כסאות על-פי הפרשנות המחמירה ביותר, ימנו אחראי ליישום החוק ויעניקו שי אישי או נופש לכלל עובדי הרשת בתמורה למחיקת העתירה.

נגד רשתות אחרות נמחקה הבקשה, וכך נותרו 21 רשתות עימן אין הסדר. חלקם טענו שכלל לא הפרו את החוק שכן הציבו כיסא מתאים לשימוש עובדיהם, אחרים הודו שאמנם לא הציבו כיסא בעסק, אך טענו שביצועה הרגיל של העבודה בעסקם אינה מאפשרת ישיבה, ולכן לא הפרו את החוק.

מניעת סרבול

הנשיאה עליזה פוגל קבעה כי לפי חוק הקופאיות אמנם יכול ארגון העובדים להגיש תביעה בגין הפרתו. ואולם, סכסוך קיבוצי הינו הליך מזורז שבו ניתן להסתפק בהגשת תצהירים בג"ציים כדי לברר באופן מהיר ויעיל שאלות הנוגעות לזכויות משותפות של קבוצת עובדים.

אלא שכאן סביר להניח שיהא צורך בחקירות ממושכות של עובדים רבים שיגישו תצהירים. "מסלול הסכסוך הקיבוצי, בו מושם הדגש על קיום דיון מזורז ועל השמעת טיעונים משפטיים, לעיתים אף במחיר אי-עמידה בסדרי הדין, איננו המסלול המתאים לדון בתביעות שהן עובדתיות באופיין", קבעה.

מאחר שכל מעביד מעלה טענות עובדתית שונות ואופי העסקים הוא שונה, קבעה פוגל, "עריכת בירור במאוחד עם עשרות תובענות דומות, אך לא זהות, יסרבל את הדיון ויפגום קשות ביעילותו". לכן, הורתה להסתדרות להגיש תביעות נפרדות. (ס"ק 238/07).