הנקראות ביותר

ראה אור ספר על שינויים ב"הרגלי הצמיחה" במדינת ישראל

דיון מרשים ומעמיק בצמיחה הכלכלית, שכדאי שהפוליטיקאים שלנו יקראו

פרופ' אלחנן הלפמן הוא כלכלן ישראלי בעל שם עולמי. ספרו "מסתרי הצמיחה הכלכלית" נכתב במקור באנגלית, והוא רואה כעת אור בתרגום עברי. הספר סוקר את המודלים השונים המסבירים את תופעת הצמיחה הכלכלית. הוא בוחן את גורמים המשפיעים על הצמיחה, בודק את משקלם היחסי ואת האופנים בהם הם מחוללים צמיחה בפועל.

לצד היכרות עם תורת הצמיחה, זוכה הקורא להצצה אל הסדנה בה מתרחש המחקר הכלכלי. המודל הכלכלי מעוצב, נבחן מול המציאות, משופר במקרה של ניבוי לקוי ולעתים אף משמש ככלי לעיצוב מדיניות ולשינוי המציאות.

למרות שהספר יוצר רושם ראשוני של סקירה קרירה, צלולה, מעמיקה ונרחבת, הוא רחוק מלהיות סיכום גרידא. אופן סידור החומר, הדיונים בנקודות החזקות והחלשות של המודלים השונים, וההערכות בדבר חשיבותם של הגורמים המשפיעים על הצמיחה ועל הכיוונים בהם המחקר צריך להתרכז, הופכים את הספר ליצירה העומדת בפני עצמה.

למרבה הצער, הספר לא פונה אל הקורא המשכיל הממוצע. הוא אמנם בהיר מאוד, אך הוא אינו מבואי והוא מניח היכרות אקדמית עם הנושאים שבהם הוא עוסק. למרות זאת, גם קורא מן היישוב, שאינו כלכלן או סטודנט לכלכלה, עשוי לצאת נשכר מקריאתו.

הספר נפתח בשאלה "מה הופך מדינות מסוימות לעשירות ואחרות - לעניות". ייתכן שחשיבותה של שאלה זו מובנת לכלכלנים מאליה, אבל נראה שהיא לא בהכרח מעניינת או מטרידה את שאר העולם. חשיבותה מתחדדת ברגע שהלפמן פורט אותה לגורמיה השונים. הדיון הפרטני במשתנים המשפיעים על הצמיחה, כגון אי-שוויון, השקעה בהון אנושי, התפתחות טכנולוגית ומוסדות שונים כמערכת המשפט וכקבוצות אינטרס, ממחיש גם לקורא שאינו כלכלן, מדוע לא כדאי לו לחמוק מהסוגיות שהלפמן מעלה.

עם זאת, גם הפנמה של חשיבות הסוגיות הללו לא תקל על חווית הקריאה. הקורא ייתקל מדי פעם במשפטים בסגנון: "רואיז-ארנז קראה תיגר על ממצאיהם של קורסל ועמיתיו. היא פירקה ציוד לציוד IT (טכנולוגית מידע) וציוד שאינו ציוד IT ואמדה פונקצית ייצור טרנס-לוגרתימית המאפשרת צורות גמישות יותר של תחלופה בין תשומות, מאשר הניסוח של קרוסל ועמיתיו". אבל, גם מי שלא מצליח לעקוב למשל אחר המהלך של רואיז-ארנז (ואני חייב להודות שלא ממש ירדתי לסוף דעתה), יוכל להבין במהלך קריאת הפרק שהלפמן בוחן את מקורות האי-שוויון ואת הפער בין שכרם של עובדים ממגזרים שונים.

לטעמי, אפילו המפגש הראשוני עם השאלות החדות שמציב הלפמן בפני הקורא, יכול להיות מעשיר. הלפמן תוהה למשל, "אילו מנגנונים הניעו את אותם שיפורים עצומים ברמת החיים, ומדוע הן פעלו לטובתן של מדינות מסוימות אך לא של אחרות", "האם אי שוויון בתוך מדינה מאט את צמיחתה?" ו"האם פגעה הצמיחה בעניים, כפי שיש הטוענים? או שגאות הצמיחה הרימה את כל הסירות, כפי שטוענים אחרים". שאלות אלה ואחרות מועילות גם לכשעצמן, אך בה בעת הן זוכות לדיון מרשים ומעמיק.

עושרו של הדיון, מורכבותו והעדרן של קביעות מדיניות חד-משמעיות, מרחיבים אופקים ומבהירים שהתיאוריה הכלכלית רחוקה מאוד מהנחרצות והפשטנות שמאפיינות לעתים את מדורי הדעות של העיתונים השונים. ייתכן שמי שיקרא את הספר הזה יפסיק להאמין שבידיו מפתחות קסם לשערי הצמיחה הכלכלית. *

"מסתרי הצמיחה הכלכלית", פרופ' אלחנן הלפמן, עמיחי, 267 עמ'

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות