ביום השני בקאן מתחילים כבר להרגיש את האדרנלין, עם פרסומם של מאות פיינליסטים בקטגוריות הפרינט, רדיו, שילוט חוצות, פרומו, מדיה ודירייקט. שפע העבודות המוצגות על-פי הקטגוריות השונות בסמיכות, מאפשרות קפיצות קטנות בזמן, ונקודת מבט מעניינת על השונה והשווה בעולמות אלו.
המעבר המהיר בין הפיינליסטים ביום לזוכים בלילה, מאפשר זווית הסתכלות נוספת על העבודות, ומחדד את הפער הרעיוני הקיים בין אלו הראויים לפרס ה"אריה", לבין אלו שזכו לעלות כפיינליסטיים.
מעניין לבחון את העבודות על פי פרמטרים שווים ומוכרים. אחד מהם הוא לדוגמא, גודל התקציב - שבמקרים רבים מסתמן כמזערי, מה שמעיד שוב כי רעיון גדול יכול להתקיים גם באמצעים מצומצמים. נקודה נוספת וקצת רגישה היא יכולתם של העבודות הזוכות בפרט בפרינט ובשילוט החוצות לפתור בעיות שיווקיות מה שגורם לעיתים לפקפק במידת האפקטיביות שלהן.
לסיכום, שתי עבודות בולטות שזכו אמש בפרס "אריה הזהב": הראשונה היא של ידידי ערן גפן מ-y&r אינטראקטיב, על שימוש חכם במדיה דיגיטלית בקטגורית הפרומו, בקמפיין לציון שנה למען החיילים החטופים, תוך הדממת אתרי האינטרנט בישראל לחמש דקות.
העבודה השנייה הראויה לציון מגיעה מבלגיה, ונעשה בה שימוש בילד אפריקאי הנכנס למסך במפתיע, ושותה מכוס המים של המנחים, במהלך תוכניות שונות בשידור חי בטלוויזיה. ההפתעה והחדירה לסלון של הצופים בבית השיגה את מטרתה, והפכה את הקמפיין שנועד להציל ילדים רעבים באפריקה לסיפור הצלחה.
שתי העבודות הצליחו לרתום את המדיה בה הם הופיעו בצורה מפתיעה ושונה, ולייצר פרובוקציה אפקטיבית, ועל כך ראוי להם שיזכו ב"אריה הזהב".
* הכותב הוא סמנכ"ל הקריאייטיב במשרד הפרסום שמעוני-פינקלשטיין FCB.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
