בדרך לשום מקום

אירועי הקיץ מאותתים שהקפיצה הכלכלית והשיווקית שעשה הכדורסל בארץ בסכנה

זה לא נראה טוב. פחות מחודש אחרי שהכדורסל הישראלי חגג את סיומה של העונה התחרותית והמרתקת ביותר שלו מזה 15 שנה, הגיע הקיץ שמאותת לנו שמשהו רע הולך לקרות בעונה הבאה שתפתח בסוף אוקטובר. משהו שעשוי למחוק את הקפיצה הגדולה שעשה הענף מבחינה כלכלית ושווקית ומבחינת עניין בשנתיים האחרונות.

הינה תמונת המצב נכון להיום: האלופה הפועל חולון לא תעמיד תקציב כמו בעונה שעברה (3 מיליון דולר) למרות שהיא אמורה לשחק ביול"ב קאפ; הבעלים מיקי דורסמן מאיים ללכת הביתה אם ראש העירייה לא יעזור לו; חולון עדיין מחפשת ספונסר גדול, ואפילו אופציה של איחוד עם מכבי ראשל"צ נמצאת על הפרק; אה, וכמעט כל הסגל עוזב או לא מחזיק בחוזה לעונה הבאה.

מחזיקת הגביע הפועל ירושלים נפרדת מהמממן העיקרי שלה, ארקדי גאידמק; תקציב השחקנים שלה מקוצץ ביותר מחצי ל-2 מיליון דולר (עמד על 4.5 מיליון אשתקד); היו"ר המיתולוגי דני קליין זז הצידה; שחקני שלד עוזבים (קארי, מרקוביץ', חג'ג') ואחרים כמו ג'ימי ארנולד וגיא פניני כנראה בדרך החוצה.

גם עירוני נהריה, קבוצה שהגיעה לפיינל פור, איבדה את הספונסר המרכזי שלה - ישקר, שנתן על פי הערכות כמעט מיליון דולר בעונה; העירייה אומנם הרימה את הכפפה, אבל יהיה לה קשה מאוד להעמיד תקציב כמו אשתקד; שלא לדבר על שחקנים מרכזיים שכבר נטשו את הקבוצה.

ויש גם את הסאגה בצפון. אלטשולר-שחם, הספונסר של הפועל גליל עליון, והבעלים של הקבוצה, חיים אוחיון, החליטו לקצץ בחצי את תמיכתם; גליל התאחדה עם הפועל גלבוע שזורקת לה מיליון שקלים, רק כדי להקים קבוצה במרחק 80 ק"מ מכפר בלום שלא ממש ברור מי יהיו האוהדים שלה.

גם בגזרת המאמנים אין חדשות מלבבות. פיני גרשון ודייויד בלאט לא יחזרו לאמן בארץ; דן שמיר עזב לחו"ל; וארז אדלשטיין ושרון דרוקר עדיין לא מצאו קבוצה; אה, יעקב ג'ינו חזר לארץ. ברוך הבא, אבל קצת פיספסת לא?

מצד שני יש כמובן את מכבי ת"א המוכה והחבולה. היא התחילה את ההכנות לעונה הבאה ברגע שצלחת האליפות ירדה מהתקרה בהיכל נוקיה. בשלב ראשון היא כבר הספיקה לקנות את כל מי שהזיק לה (בירנבוים, וויליאמס, חג'ג', מרקוביץ', סימונס) ב-1.47 מיליון דולר - סכום שגבוה מתקציב המינימום הנדרש להפעלת קבוצה בליגת העל (4.5 מיליון שקלים). עכשיו היא צופה מהצד איך שאר המעודונים מקבצים נדבות, בשעה שהיא נהנת מספונסרשיפ בהיקף 5.5 מיליון דולר - סכום שעליו שאר הקבוצות יכולות לחלום - מתוך תקציב חלומי של 17.5 מיליון דולר.

ככה זה בחיים. מי שאתה דורך עליו בדרך למעלה, פוגש אותך בדרך למטה.

אז מה המסקנה? האם הליגה שלנו הולכת לחזור שוב למכבי מול 11 גמדים שחוגגים אם הם גונבים ניצחון אחד בעונה? האם תמו ימי התחרותיות ונכנס לעוד עשור (לפחות...) של שליטה מכביסטית? או שאולי בני השרון והעולה הטרייה מכבי חיפה, שנהנות מבעלים עם גב כלכלי חזק (לני רקנאטי וג'ף רוזן, בהתאמה) יוכלו למלא את הוואקום שעשוי להיווצר?

תשובות אין לנו כמובן כרגע. אבל כשמסתכלים על המפה רואים שכרגע הכדורסל הישראלי בדרך לאבד את הכיוון שבו צעד. העדר תחרותיות רעה לכדורסל הישראלי. כך גם עזיבה של ספונסרים ומיני איחודים שיוצרים קבוצות אד הוק חסרות זהות.

מצד שני הכדורסל בארץ כבר שרד ימים קשים, הרבה בזכות קהל מצומצם וכמה אנשים עם כסף שהלכו אחריו באש ובמים. נקווה שזה יקרה גם העונה.