קנס גבוה לתחנת מוניות שגבתה "מחיר אחיד" בנסיעות עירוניות בלי מונה

טענתם לפיה מדובר בהנחה לנוסעים נדחתה. "הפעלת המונה והנחות במחירי נסיעה יכולים להתקיים יחדיו", פסק השופט ד"ר אברהם טננבוים. תחנה יכולה לקבוע מחיר מקסימלי לגבייה, ואז להפעיל מונה בכל נסיעה ולהפסיקו לאחר שיגיע לאותו מחיר מקסימום, או להפעיל את המונה כרגיל עד תום הנסיעה ולתת לנוסע הנחה.

בעל התחנה, נהג מונית בעצמו, הסיע פקח סמוי של משרד התחבורה וגבה 13 שקלים מבלי להפעיל מונה. השופט ציין שלפי החוק "יש להפעיל תמיד מונה בנסיעה עירונית, נקודה. בנסיעות בינעירוניות יש לפעמים לוחות מחירים שקבע משרד התחבורה". למרות זאת תופעת המחיר האחיד נפוצה באזורי אכלוס קטנים אך גם גדולים.

התחנה ובעליה טענו, כי המחיר הקבוע מפורסם מראש לציבור וגבייתו יוצרת ודאות אצל הנוסעים ומעקרת חשש לרמאויות. לדבריהם, המחיר הקבוע בדרך כלל נמוך יותר מזה שהיה משולם לפי מונה.

טננבוים פסל את ההסדר מ-3 סיבות: "לא ייתכן כי נהגי מוניות או תחנות יקבעו על דעת עצמם מחירי נסיעות ללא כל בקרה, שהרי זה תפקידו של המחוקק"; הפעלת מונה מבטיחה לנוסע שלא ייגבה ממנו מחיר הגבוה מהקבוע בתקנות; נוסע שירצה לתבוע נהג מונית בגין גביית מחיר מופקע לא יוכל לעשות זאת ללא המונה; כשהמחיר קבוע יש חשש שהנהגים לא ינפיקו קבלות ויעלימו מס.

למרות שהקנס המקובל בעבירה של אי-הפעלת מונה הוא 5,000-6,000 שקל, "אין מנוס מהטלת קנסות ריאליים, משום שמדובר במדיניות שנקטה בה החברה בעידודו של יחזקאל", קבע טננבוים. "הסדרים עצמיים כמו אלה יפגעו בתחרות ההוגנת בין חברות המוניות, בנוסעים ובציבור כולו ומן הראוי לשים קץ לתופעה". (תח"ת 110/08).