אין ארוחות חינם

הטיפול בהנחות מסחריות מוסדר גם בעולם החשבונאות ; מה עומד מאחורי סיסמאות כגון "שבוע ללא מע"מ"?

סיסמאות כגון "שבוע ללא מע"מ", או "מכירת רכב ללא מיסי קנייה" הפכו לשגרת חיים בעידן השיווקי. המשווק, פקיד השומה, ואף הצרכן - יודעים שזהו מהלך שיווקי, ונדרש לחלץ את מרכיב המע"מ ממחיר העסקה לאחר ההנחה, וכן להעביר את מיסי הקנייה בגין הרכב, לפי המחיר נטו ששילם הצרכן.

הטיפול בהנחות מסחריות מוסדר גם בעולם החשבונאות. "קנה שניים והשלישי במתנה", "המוצר השני בהנחה של 50%" ודומיהם, מצטרפים לשוברי מתנה, הדבקות בולים, קופונים וצבירת נקודות. עקרון הקבלת ההכנסות להוצאות קובע, כי אין לרשום הכנסה בשנה מסוימת, אם ההוצאות לייצורה של אותה הכנסה יתהוו בשנה הבאה.

כך, מסעדה היוצאת במבצע, שלפיו כל הקונה ארוחה בחודש דצמבר, מקבל שובר המזכה בארוחה חינם בינואר, תידרש לדחות מחצית מההכנסות בחודש דצמבר לשנה הבאה, שכן עלויות הכנת ארוחת החינם יתהוו בינואר. זהו יישום מלא של הכלל "אין ארוחות חינם".

סבסוד-צולב

דוגמה מיוחדת להנחות מסחריות היא תופעת הסבסוד-הצולב, כגון, מכירת מוצר ושירותי המשך. במקרים רבים מעדיף הצרכן לקבל שירותי המשך, כגון אחזקה, ביטוח ושדרוגים מאותה חברה שמכרה לו את מוצר הבסיס. קחו למשל חברה, המספקת שירותי טלפון סלולרי. החברה מציעה מכשיר טלפון בחינם(!) לכל לקוח המתחייב לשלם דמי מנוי קבועים למשך 36 חודש.

דוגמה הפוכה היא חברה, המוכרת תוכנת אנטי-וירוס, אשר מציעה חינם (!) שירותי תמיכה טלפונית למשך 3 שנים, כמו גם עדכונים ושדרוגים.

קיים תמחור סמוי נפוץ מסוג אחר: מכירת מוצר ומוצרי המשך. חברת מים מינרליים מספקת מתקן מים חינם (!) לכל המתחייב לרכוש לפחות שני גלונים בשבוע למשך שנתיים. וכן ניתן לבצע תמחור הפוך, שלפיו המים חינם (!), המכשיר בתשלום ועוד.

גישת שתי העסקאות

התקינה הבינלאומית מושתתת על עיקרון-על: עסקה תדווח בדו"חות הכספיים בהתאם לתכליתה הכלכלית, ולא לפי המחסה המשפטי העולה מניסוח החוזה. החברה המוכרת מתמחרת בקפידה את העלויות הצפויות ממכירת המוצר וממתן השירות, וכן רווח סביר המקובל בענף, שיצדיק את כדאיות העסקה.

לכן, נדרש לפצל את התמורה המתקבלת לפי גישת שתי העסקאות - מכירת מוצר ומתן שירות. ההכנסות בגין מכירת המוצר יירשמו לפי השווי ההוגן שהיה מתקבל, אילו היה נמכר המוצר לצד שלישי, שאינו מתחייב לשלם תמורת שירותי ההמשך. מצד שני, ההכנסות בגין מתן השירות יירשמו לפי השווי ההוגן שהיה מתקבל, אילו היה ניתן השירות לצד שלישי, שאינו רוכש את מוצר הבסיס. אם ניתנה הנחה סמויה במחיר הכולל, עקב רכישת המוצר והשירות יחדיו, היא תירשם בדומה לכל הנחת כמות הניתנת לרוכשי אריזה משפחתית, ולפיכך תפוצל באופן יחסי בין שני מרכיבי ההכנסות.

יצויין כי הטיפול החשבונאי האמור משפיע על התוצאות העסקיות של החברה המוכרת, שכן הכנסות ממכירת מוצר נרשמות מיידית עם המסירה, ואילו הכנסות ממתן שירותי ההמשך נרשמות לאורך תקופת מתן השירות, דבר שעשוי להפוך חברה רווחית למפסידה... ולהיפך.

* הכותב הוא מנהל המחלקה המקצועית בשיף הזנפרץ ושות' רואי-חשבון.