בר-און: "החלטה נוקבת על סדרי עדיפויות פירושה התמודדות עם חלוקת העוגה ולא עם הגודל שלה"

"החלטה נוקבת על סדרי עדיפויות פירושה התמודדות עם חלוקת העוגה ולא עם הגודל שלה" - כך אמר היום (ד') שר האוצר רוני בר-און. בר-און התייחס במסגרת פורום קיסריה באילת למדיניות התקציב הממשלתית: "המשמעת הפיסקאלית מאפשרת לבנק ישראל לנהל מדיניות מוניטרית שמתחשבת במגמות ההאטה והצמיחה חרף החששות האינפלציונים".

"נצפה שהשנה הבאה תסמן את השינוי גם ביחס לעתיד", אמר שר האוצר בהתייחסו לצמצום החוב. בר-און ציין כי בכוונתו לפעול למען בניית מנגנון פורמאלי שיגביל את יכולת הממשלות להתחייב על חשבון העתיד כבר ב-2009.

ברקע לתוכנית הכלכלית לשנת 2009, אמר בר-און, ניצבת מציאות של צורך לגשר בין צבר התחייבויות גדול , העומד על סך של 8.8 מיליארד שקל. "אנו מתמודדים למעשה עם כשלון מצטבר של ממשלות ישראל האחרונות בעיצוב כללי תקצוב שקופים ואחראיים, שאינם משעבדים את תקציבי העתיד באופן מוחלט ולא אחראי".

את רובו של הנאום שנשא שר האוצר התייחס לשמירה על מדיניות תקציבית הדוקה: "האשליה שהתקבלה פה, היא שיש לעבור בתחומים שונים למודל של תקצוב רב-שנתי. אשליה זו מתנפצת לנגד עינינו. קל מאוד לברוח להגדלת התקציב הממשלתי בכמה עשיריות אחוז ולחשוב שכך פותרים את הבעיות. גם המחשבה שהגדלת התקציב הממשלתי תנותב לתחומים המאופיינים בטווח השקעה ארוך היא בעייתית בתקופה של אי יציבות פוליטית", אמר.

שר האוצר ציין שהוא רואה חשיבות בשחרור רזרבות כדי להקטין את החוב ובכך להקטין את הריבית על יתרת החוב הנותרת. "שמירה על מדיניות פיסקאלית היא לב ליבה של ההערכה כלפינו בארץ ובעולם על ידי גורמים שונים - וזאת חרף הנסיבות המיוחדות שבהם אנו מצויים".

עם זאת, בר-און לא התעלם מהמגמה הכלכלית בעולם. בנאומו, ציין שר האוצר כי "המשבר הכלכלי ישפיע על הכלכלה הישראלית גם לאור החסינות היחסית שלו". לדבריו, השילוב בין חוסר הוודאות הפוליטי, התהליכים הגיאו-פוליטיים והאתגרים הכלכליים יוצרים מציאות מורכבת ביותר בהקשר של תהליך התקצוב, הרכב התקציב ויעדי המדיניות הכלכלית לשנת 2009.

בר-און קרא לסדרי עדיפויות "החלטה נוקבת" וציין כי לדבריו, צמצום מואץ של חוב הממשלה בשנים הקרובות יאפשר: שחרור מאסיבי של מקורות עצמיים שמשוריינים כיום לתשלומי ריבית, הגדלת מרחב הגמישות של ישראל בהינתן תרחישי משבר כלכליים, פוליטיים, או גיאו פוליטיים והפגנת עוצמה ואמינות פיסקאלית, שהיא לב ליבה של ההערכה כלפי המדיניות הכלכלית של ישראל, כאמור. "צמיחה תוך צמצום פערים" כינה את יעד מדיניות התקציב לשנה הבאה, שעה שאמר ש"ספירת מלאי של נתוני הצמיחה איננה חזות הכל, וכי אי שוויון לא רק שאיננו מוצדק מוסרית; הוא גם איננו נכון בראיה כלכלית".

בהתייחס לאפשרות של בחירות מוקדמות ומדיניות של כלכלת בחירות הנובעת ממנה, אמר בר-און כי "כאשר זמן חיים ממוצע של כנסת מתקצר לחצי, הובלת מדיניות ארוכת טווח ועריכת רפורמות משמעותיות הופכת לאתגר כמעט בלתי אפשרי. דווקא לאור חוסר היציבות הנוכחית המאפיינת תקופות רבות קודמות של חוסר יציבות פוליטית שבות ועולות שאלות בלתי נמנעות של משילות, לגיטימציה, ובסיסי הקיום של כל משטר במדינה דמוקרטית", ציין.

על רקע האירועים המדיניים, ובכללם החטופים, המו"מ האפשרי עם סוריה ואף הפיגוע שהתרחש מוקדם יותר בירושלים, אמר בר-און "שישנם מצבים שבהם החיפזון הוא מן השטן". "בעידן זה של אי-וודאות", אמר, "האתגר הוא לזהות את אותם מקרים שבהם ההמתנה והדשדוש הינם בגדר חוסר אחריות והחמצה של חלון הזדמנויות שאולי כבר לא יחזור; נדרשת רמה גבוהה של יציבות מצד המערכת השלטונית ונדרש בסיס תמיכה רחב בציבוריות הישראלית".

בר און אמר ש"ישנם מרכיבים בתהליכים המדיניים המתנהלים בימים אלה שהשתיקה יפה להם, ואילו הדיבור בעניינם לא רק שאיננו תורם הוא אף עשוי להזיק ולעצב באופן בלתי נשלט את המציאות האזורית לשנים הבאות". שר האוצר יצא נגד הנטייה הרווחות
לנתח את כוונות הריבי במה שכינה כ"תמימות מוגזמת"; אנחנו ממהרים לצאת בהצהרות, מפליגים בדיבורים על מוכנות לוויתורים כואבים; ועוסקים כל העת בשכנוע עצמי אובססיבי שמחיר השלום הוא מחיר כואב", ואף הוסיף: "יש בנו סוג של דחף בסיסי להצהיר הצהרות תכופות לוחמניות ופייסניות גם בנושאים רגישים ביותר".