המשבר הכלכלי הגיע לתקציב ולמיסים: בחודש יוני רשמה הממשלה גרעון שיא של כ-3.8 מיליארד שקל בפעילותה הכוללת בארץ ובחו"ל, לעומת עודף של כ-6.5 מיליארד שקל בחודשים ינואר-מאי השנה.
בפעילות המקומית היה לממשלה ביוני גרעון של 3.1 מיליארד שקל ובפעילותה בחו"ל נרשם גרעון של כ-700 מיליון שקל. סך ההוצאה הממשלתית הסתכמה ביוני ב-22 מיליארד שקל, הוצאות המשרדים הסתכמו בכ-17 מיליארד שקל, והיו גבוהות בכ-13% מהרמה החודשית הממוצעת בחודשים פברואר-מאי השנה, זאת עקב תשלומי ההבראה לעובדי המדינה, עלייה בהוצאות הממשלה האחרות והקדמת תשלומים למשרד החינוך עבור פרויקט מרכבה.
סך הוצאות הממשלה ללא אשראי הסתכמו במחצית הראשונה השנה ב-111.8 מיליארד שקל לעומת 106.2 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הוצאות משרדי הממשלה עלו מתחילת השנה ב-6.8% לעומת רמתן בתקופה המקבילה אשתקד. בתקציב המקורי תוכנן גידול של רק 4.1% בתקציבי משרדי הממשלה.
המשבר החריף ביותר התחולל בתחום המיסים. בחודש יוני הסתכמו הכנסות הממשלה ממיסים ומאגרות ב-13.8 מיליארד שקל בלבד, ירידה ריאלית של 10% לעומת החודש המקביל אשתקד. ההכנסות ממיסים ישירים (מס הכנסה נטו, מיסוי הבורסה ושוק ההון ומיסי מקרקעין) הסתכמו ב-7.06 מיליארד שקל בלבד, ירידה ריאלית בשיעור חד של יותר מ-19%. עם זאת, ההכנסות ממיסים עקיפים (מכס, מע"מ ומיסי קנייה) גדלו ב-3.5% והסתכמו ב-6.37 מיליארד שקל. מדובר בעלייה טכנית שנובעת בעיקרה מזינוק חד בשיעור 30% בהכנסות המדינה ממיסי דלק שהסתכמו ביוני בלמעלה מ-1.02 מיליארד שקל עקב העלייה החדה שנרשמה במחירי הדלקים בארץ.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
