1. הראשון שהפך לאחרון. הרבה רעש וצלצולים נוצרו סביב ההנפקה של אדלר-חומסקי בחורף האחרון. מלבד פרסום אריאלי, המשרד המיתולוגי שדי מדשדש היום, שהונפק לפני למעלה מעשור בשוק ההון האמריקני, לא צלחה (ואולי גם לא רצתה) תעשיית הפרסום הישראלית להנפיק עוד חבר מחבריה, ולאו דווקא בשוק ההון המקומי. עד שהגיע אדלר-חומסקי.
הימים היו לא פשוטים עבור שוקי ההון בעולם, אך אדלר וחומסקי דילגו מעליהם והשלימו את המשימה, בדיעבד - לא ממש בהצלחה, לאור נפילת המניה.
עכשיו, עם מחיקתו של משרד הפרסום מהמסחר, אין נציג ציבורי לתעשיית הפרסום הישראלית וקשה לנו להאמין שיהיה אחד אחר, במיוחד לאור מצב השווקים הגלובאלי.
2. "מפרסמים" הצעה. הצעת הרכש המלאה של אדלר וחומסקי אינה אמורה להפתיע רבים. מניית החברה איבדה מרגע הנפקתה כמעט מחצית משווייה וגם לא הצליחה להתעלות מעל מחיר ההנפקה מאז דצמבר בשנה שעברה, אף לא לרגע.
לא פלא, אם כך, ששני מייסדי המשרד בוחרים להיפרד משוק ההון ולנהל את המשרד הרחק מעיניו הבוחנות - והביקורתיות, חשוב להדגיש - של שוק ההון, התקשורת, ואפילו המתחרים.
3. זה לא מצויין. זה טוב. טבען של הצעות רכש שהמחיר הנקוב בהן גבוה משמעותית ממחיר השוק. אחרת, לא יהיו קונים להצעה והמציעים, במקרה זה, אדלר וחומסקי, נאלצים לשפר את ההצעה, שוב ושוב, עד שהיא מקבלת תשובה חיובית.
אדלר וחומסקי, כפי שזה נראה, העדיפו להקדים תרופה למכה ונקבו במחיר המשקף פרמיה של 60% בקירוב על מחיר השוק, אך אין זה אומר שזו נקודה לזכותם.
בהשוואה למחיר לפיו הונפקה החברה, מדובר על דיסקאונט של מספר אחוזים בודדים, ובמילים אחרות - הנפקה שהפכה לאכזבה. רק לשם ההגינות נציין כי גם השווקים בעולם לא רוו נחת במהלך שבעת החודשים האחרונים, עובדה שיכולה להוות סיבה חלקית בלבד לנפילה של אדלר-חומסקי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
