1. אחרי שהמעבר של ברק יצחקי לבית"ר ירושלים יושלם, הוא יקבל את הכבוד להישחט על ידי התקשורת. מה היה כל כך דחוף לו אחרי חצי שנה לחזור לביצה המקומית? למה הוא מוותר כל כך מהר על החלום האירופי? מדוע הוא עוזב קבוצה שהיא קרש קפיצה נוח לליגות גדולות יותר באירופה?
על הנייר, כולם הרי צודקים. מבחינה כלכלית יצחקי הסתדר עם חוזה חלומי של 400 אלף אירו לעונה עד 2011. חברתית, הוא הגיע לגנק, קבוצה שכבר יש בה ישראלי אחד (אליניב ברדה), מה שהפך את הקליטה לקלה בהרבה. גם סלים טועמה, גילי ורמוט ועומר גולן התגוררו במרחק נסיעה סביר. מבחינה מקצועית יצחקי נתן חצי עונה טובה עם שלושה שערים ושלושה בישולים ופתח 14 פעמים בהרכב.
רק שיש כאן משתנה אחד, אולי הכי משמעותי, שאי אפשר לדעת אותו כשיוצאים מישראל לחו"ל. עניין ההסתגלות האישית. בסופו של דבר מדובר בילד בן 23, בפעם הראשונה מחוץ לבית, מחוץ למדינה שלו, שבפעם הראשונה בחייו נאלץ למצוא את עצמו יושב בודד בדירה בחו"ל. המקרה הזה לא דומה למקרה יוסי בניון, שהגיע לסנטאנדר עם בת זוגו. או ברקוביץ', רביבו, ברדה וכו'.
2. עכשיו אפשר לשאול מה בדיוק האנשים הקרובים מסביב עושים כדי לאפשר ליצחקי להצליח ולהתגבר על הקושי הזה. מי שכנראה לא עמל ימים ולילות בניסיון לשכנע את יצחקי להישאר בבלגיה הוא סוכנו, רונן קצב. למה לו, בעצם? קצב הרי גוזר בסביבות 10% על כל העברה. הנה, 10% לפני חצי שנה עבור העברת יצחקי לגנק, שהסתכמה בכמיליון אירו. והנה, חצי שנה אחרי יצחקי מטיל לו עוד ביצת זהב.
השאלה היא מה עושים אותם סוכנים שדוחפים את השחקנים לחו"ל, רגע אחרי שנחתמה ההעברה? סופרים את הכסף.
ואז יושבים ומחכים לטלפון שיקרא להם "להציל" את הילד.
3. עם כל הכבוד לבוזגלו וישראלביץ' שאמורים לסגור את הפערים עבור אלכס שניידר ומכבי ת"א, גם הקיץ הזה הפערים בין בית"ר ליתר הקבוצות בליגה גדלים. בית"ר ממשיכה להחזיק את הסגל הישראלי הטוב בארץ. היא מחזירה את ברק יצחקי, אולי החלוץ הישראלי הטוב ביותר כיום, ומעמידה בפרופורציות את כל פסטיבל בוזגלו. היא תגברה את עצמה עם סבסטיאן אבראו ודריו פרננדס, שני שחקנים בקליבר שרק בית"ר יכולה להרשות לעצמה. היא הביאה גם את משה אוחיון. מסע רכש צנוע של יותר מ-15 מיליון שקל. כנראה שהשמועות על המשבר הכלכלי של ארקדי גאידמק היו מעט מוקדמות.
עכשיו נשאר רק להמר על המחזור בו אפשר יהיה להתחיל להתרכז במאבקי התחתית.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
