גם הבגדים ממאדים

"כשאני רציתי לעשות בגדי גברים בקורס מחויטים, הגעתי עד לדיקן כדי שיאשר לי את זה, כל-כך יוצא דופן זה היה. היום אנחנו מלמדים שלושה קורסים מלאים, והביקוש רק הולך וגובר. בבית הספר ראו שבקורס לבגדי גברים קורים דברים טובים לסטודנטים, ומי שלא מצא את עצמו בעיצוב בגדי נשים, הצליח לעתים מעל למצופה בעיצוב לגברים".

אילן בז'ה, מנחה קורס בגדי גברים בשנקר ומנכ"ל Tagwoman, סיים את לימודיו במחלקה בשנת 95'. אז היה כנראה צורך בחותמת מיוחדת מהמוסד. כיום, יותר מעשור אחרי, מציעות שלוש האקדמיות המרכזיות לאופנה בארץ - שנקר, בצלאל וויצו חיפה - אפשרויות מגוונות ללימוד עיצוב לגברים.

התגלגלותה של האופנה מהתעשייה לאקדמיה, היא שפתחה בפני מעצבים מגוון רחב של אופני יצירה והתייחסות מעבר למסחריות גרידא. תהליך העיצוב של בגד בתקופת הלימודים מעמיק ונפרש על-פני סמסטר שלם, לעתים יותר. באופן טבעי לכל אחת מהמחלקות אג'נדה משלה בנושא הזה, יחד עם זאת, אפשר לראות כיצד תחום הדיון באופנה מתרחב משנה לשנה והסטודנטים מוזמנים למצוא בו את מקומם ולבחור בדרך מסחרית, ביקורתית ואמנותית.

בימים אלה מסיימים עשרות בוגרים את לימודיהם לתואר. בחרנו להתמקד בפרויקטים בתחום הגברים, ולשמוע על תפיסותיהם השונות של מעצבי העתיד בתחום.

שובו של הצייד

"הייתה לי תחושה נורא חזקה שצריך לעצור את כל ההתגנדרות הזאת, שכבשה את עולם הגברים, ולחזור למשהו הרבה יותר גברי, כוחני ועוצמתי. אני מרגישה שצריך להחזיר לגברים משהו תשתיתי, קמאי. להחזיר את הגבר לגבר". רונה פלוטק, 27, בוגרת שנקר, סיימה את לימודיה, כמו עוד שישה סטודנטים, בקולקציה לבגדי גברים. בפרויקט שלה עסקה בדמותו של הלוחם, ויצרה חמש מערכות לבוש המייצגות תכונה המאפיינת את נפשו, כהגדרתה. ביניהן: "צייד", "מתבודד" ו"מגן".

את ה"צייד", למשל, דימתה באמצעות מעיל צמר ארוך שנצבע באפור והודפס בהדפס ברוקד. על המעיל תפורות כ-500 יחידות של מתכות שעברו תהליך הכתמה של לכלוך וחלודה. פרוות צווארון המעיל נתפרה מתוך שטיח של צמר כבשים, שעבר אף הוא תהליך צביעה, הדבקה וריסוס על מנת לשוות לפרווה מראה של חיה שניצודה.

עקרונותיה של הקולקציה, דוגמת הצלליות המאסיביות, הצבעוניות הבוצית, הדפוסים המדמים לכלוך, החומריות הבשרנית והשילוב עם החומר המתכתי - יוצרים את הבסיס לאמירה של פלוטק לגבי אופנת גברים וגבריות נכון להיום. בחודשים הקרובים צפויה פלוטק לצאת לניו-יורק, לסטאז' בבית האופנה של המעצבת דיאן פון-פירסטנברג.

"אם נסתכל על מה שקורה בתרבות השוליים, נראה שיש הרבה אנשים - בחורים ובחורות - שאת כבר לא מזהה בעצם מי זה מי ומי זה מה, והאמת שזה גם לא מעניין אף אחד. כל אחד מתלבש איך שבא לו, מתגנדר איך שבא לו, וחי את חייו בצורה שהכי נוחה לו. וזו בדיוק המטרה של הקולקציה, שאנשים יסתכלו ויגידו 'רגע, זה בגדי גברים או נשים?!'" מסביר יהונתן שטרן, 24, בוגר שנקר אף הוא, את האג'נדה שלו.

הפרויקט של שטרן יצא מתוך חיפוש אחר מודלים גבריים, כאשר הוא משתמש בקונבנציות המוכרות לנו מתחום המחויטים והערב, ונותן להם טוויסט לכיוונים מגונדרים יותר ומעודנים. באחת המערכות הציג למשל פראק, עשוי צמר וסאטן מסורתיים, כאשר חלקו הקדמי והאחורי משולבים תחרה שחורה, המותירה את החזה חשוף ועירום.

"דווקא משום שגברים מקובעים יותר, וגנדרניים פחות באופיים, הרבה יותר קשה להמציא את הגלגל בבגדי גברים", מסביר שטרן ומוסיף כי המשיכה שלו לעיצוב בגדי גברים נובעת מעצם האתגר. "אני חושב שבגדי גברים בעיקר דורשים אהבה. לאהוב את ההתעסקות בפרופורציות, במינונים ובנוסחאות, ממש כמו במדע".

חמוש במשקפיים

רומן פלד, 33, בוגר המחלקה לצורפות ואופנה בבצלאל, בחר להציג קולקציה של משקפיים. נקודת המוצא שלו לפרויקט אינה בהתכתבות מוצהרת עם מודלים נפוצים כבמקרים הקודמים, אלא דווקא בהפניית המבט פנימה אל תוך עולמו, כאדם וכיוצר: "אני ביישן ולפעמים לא קל לי להציג את רגשותיי במילים, לכן אני זקוק למתווכים שינסחו עבורי מסרים", הוא מסביר. "בחרתי לעצב משקפיים העונים לצרכים השונים שלי, שצורתם נגזרת מתווי הפנים ומחקה את היחס בין האיברים השונים".

בין הפריטים, המעוצבים בקו רישומי דק ובצבעים מונוכרומטים, זוג משקפיים שנראים אטומים, אך מאפשרים באמצעותו של חריץ דק להסתכל סביב מבלי להיחשף, זוג נוסף המטשטש סימנים של עייפות סביב העיניים וזוג שלישי המתמודד עם ההתניה להישיר מבט לעיני הזולת, באמצעות הפניית המבט לאזורים מפתיעים בפנים.

שאלות של ג'נדר אולי לא הובילו את פלד בשלביו המכריעים של הפרויקט הזה, אולם בפועל מדובר בסדרת פריטים עשויה בהתאמה אישית ויחידנית למבנה הפנים שלו עצמו (custom-made). בנוסף, יותר משבאים להתחקות אחר הראייה, עוסקים האביזרים הללו באופן מופשט במבט, ומביעים את תפיסת עולמו של פלד, הנסבה בין היתר על זהותו המגדרית.

המשקפיים של פלד ממשיכים מגמה שהולכת וכובשת שוב את מרכז הבמה באופנת גברים. מעצבים בינלאומיים, דוגמת כריס ואן אשה לדיור, ג'ון גאליאנו וברנרד ווילהלם הבלגי - שילבו בקולקציות האחרונות שלהם אביזרים ותכשיטים לגברים. גם אצלנו, בשוק "מעצבי העיר", שיתקיים באוגוסט, יציגו המעצבים, ביניהם שירלי איציק ל"רובי סטאר" ו"פאולה ביאנקו" של סמדר פולה עזריאל, גם תכשיטים ואביזרים לגברים.

הצ'ופצ'יק של הכפתור

בויצו חיפה, לא סיימו השנה בוגרים בתחום הגברים. יחד עם זאת, רן שבני, שהתמנה לעמוד בראש המחלקה בינואר האחרון, מעצב בגדי גברים במקצועו ב-18 השנים האחרונות, צפוי מן הסתם לתת מקום נרחב לתחום הזה, או לפחות תפיסות המאפיינות את התחום: "שיבדקו גבולות, שייצרו, אבל שכן יהיו חיבורים מסוימים למה שקורה בחוץ, כדי שלא יחטפו שוק כשהם יוצאים לתעשייה. לפתח את היצירתיות ואת כתב היד האישי של הסטודנטים - זה האני מאמין שלי וזה מה שאני הולך להכניס למחלקה, אבל באיזון. אני מאמין שחשוב שסטודנט יעצב בארבע שנות לימודיו גם קולקציה מסחרית".

*מה צריך שיהיה למעצב לגברים?

""זה צריך להיות מישהו עם תשומת לב לפרטים הקטנים, עד לרמה של השלופקה של הכפתור, כי זה מה שעושה בסופו של דבר מכנסיים לגבר. צריך תפיסה חדה של צבע. אם את הולכת כמעצבת על צהוב, זה חייב להיות הצהוב המדויק, זה לא יכול להיות איזה צהוב טרנדי שתשתמשי בו לנשים. כמובן צריך חוש לבדים. גברים זה עם אחר, אם לא נוח להם הם לא יקנו. בגדול, גברים לא מוכנים לסבול". *

הכותבת מנחה לפרויקט גמר במחלקה לצורפות ואופנה בבצלאל, ומרצה במסלול תקשורת לאופנה במחלקה לעיצוב אופנה בשנקר