מדינת ישראל מומחית בלעצור פיתוח

"במדינה הורגלנו שהתכנון היה צוואר בקבוק לפיתוח", אומר בר, "אנו רואים את האינטרסים הרבים שמנסים להשפיע על התכנון ולצערי, מדינת ישראל מומחית בלעצור פיתוח. אין צל של ספק שמדינה שרוצה לפתח פרויקטים גדולים תתמודד עם כל מיני גורמים מתנגדים, למשל הירוקים, בעלי קרקעות פרטיים, מינהל מקרקעי ישראל, רשויות מקומיות שונות ועוד. לכן אנשי התכנון השכילו בשנים האחרונות להבין שצריך לקבל החלטות, ולא לסחוב".

מחליפים אנשים

בר אינו חוסך ביקורת על המערכת שהוא כבר שנים נמנה על חבריה (לאחר שכבר הספיק לכהן פעמיים כמנכ"ל משרד השיכון וכמנכ"ל משרד התחבורה). "אחת הבעיות המרכזיות בישראל זו הביורוקרטיה המטומטמת. לא מעט עובדים, בהם בכירים, לא מקבלים החלטות. יש כאלה שאומרים 'למה אני צריך לקבל החלטה, כשאחר כך אני אזכה לביקורת?'. במה שקשור למשרד הפנים, השר, מאיר שטרית, ואני בדעה ברורה שיש לקבל החלטות. לכן, למשל, מבחינתי בוועדה מחוזית, כאשר תוכניות נסחבות יותר משלושה חודשים - משהו לא בסדר. אנו עושים היום בקרה על כל התוכניות הנכנסות והתוכניות שמגיעות לדיון בהפקדה. בודקים את ההתנהלות של המחוז ומסיקים מסקנות". גלובס: כולל הפעלת סנקציות?

בר: "בוודאי, כולל החלפת אנשים. אם אנו יודעים שחבר ועדה לא עובד, פועלים כדי להחליפו. עלי לא מקובל שתוכנית תעמוד לדיון בוועדה המחוזית חמש או שבע שנים. נקודה שנייה לגבי תכנון - אנו בדעה שצריך לתת סמכויות ואחריות לוועדות מקומיות. תמיד חושבים שהחוכמה הצטברה פה בירושלים, לא נכון".

המדיניות היא להעביר יותר סמכויות לוועדות מקומיות, אך כיום יושבים בהן רק פוליטיקאים. לא צריך לחזק הצד המקצועי?

"היום התנהלות הוועדות המקומיות בעייתית מכמה טעמים. טעם אחד, שעובדי המדינה החברים בוועדה לא מגיעים לישיבות, שמתקיימות בדרך כלל בערב. הפקידים במשרדי הממשלה לא מקבלים תמורה על שעות נוספות וזה דבר שצריך לתקנו. הם לא חבורה של פילנטרופים. צריך לתת להם תשלום עבור ההופעה בוועדה המקומית. שנית, אנו חושבים שחלק מהנציגים של משרדי הממשלה צריכים להיות חברים ולא רק משקיפים, כי אם אנו רוצים לתת סמכויות עלינו להגביר את פעולות הבקרה.

"סוגיה נוספת היא הוועדות המרחביות. לכל המועצות האזוריות יהיו ועדות מקומיות וכל יישוב שבו מעל 15,000 תושבים תהיה לו ועדה מקומית, לא משנה אם זה יישוב ערבי, דרוזי, או בדווי. היתה טענה שהם לא מסוגלים להתארגן בוועדה מקומית, זה לא נכון. כיום ראשי הרשויות מטילים את האחריות על הוועדה המרחבית. מי שרוצה להיות ראש רשות - שיהיה אחראי לטוב ולרע - גם לגבייה, לתכנון ולבנייה ולאכיפה".

כשבר מדבר על הצורך "לקבל החלטות" הוא מתייחס גם למועצה הארצית ולוועדה לתשתיות לאומיות (הות"ל), בראשן הוא עומד, שלדבריו מתמודדות בכל פעם עם אין ספור התנגדויות. "חלק מאלה שמתנגדים לתוכניות לא נותנים אלטרנטיבה. כשהם כן מציעים אלטרנטיבה ויש בה הגיון, למרות שהבדיקה עולה מיליונים, אנו תומכים בבדיקה. לגבי כביש 531 נבדקו חלופות והבדיקה עלתה כחמישה מיליון שקלים מכספי הציבור. לבסוף התקבלה החלטה שלא שינתה את ההחלטה המקורית".

מה לגבי ההחלטה מעוררת המחלוקת להקים תחנת כח פחמית באשקלון?

"החלטנו במועצה הארצית שהתנאי להקמת התחנה הוא הפחתה ב-50% מהזיהום הקיים. גם לגבי המיקום נעשו בחינות. הוועדה בדקה את היתרונות והחסרונות של האלטרנטיבות ואשקלון היתה הטובה ביותר. לגבי סוג האנרגיה, בסופו של דבר האחריות היא על מקבל ההחלטה. נניח שהמועצה הארצית היתה דוחה את הקמת התחנה, על פי הנתונים שבידינו ב-2010 אנחנו נישאר בעלטה. מישהו מהמתנגדים היה משלם לציבור את המחיר?"

"זה משול לנושא המים במדינה. ישראל היא כשלון אחד גדול בטיפול במים ואף אחד לא משלם את המחיר. אני הייתי מכניס את מי שלא דאג להתפלה ולטיפול במועד לבית סוהר. אותו דבר באנרגיה. אין מדינה בעולם שמתבססת על גז מעבר ל-40% מצריכת האנרגיה. מדינת ישראל תמשיך להתבסס על גז שאנו מקבלים מארץ עם הסכם שלום כזה או אחר? תמיד יש שילוב של אנרגיות. לנו יש גם חסרונות שאין בהרבה מדינות - איננו יכולים להשתמש באנרגיה אטומית, אין לנו יכולת להשתמש במים ליצירת אנרגיה. גם השמש - העלויות הן פי שלושה ופי ארבעה. לכן הות"ל השתכנעה שיש לאשר את התחנה באשקלון".

בר מדגיש את חיוניות הות"ל וטורח להגן עליה בהזדמנויות שונות. הוא לא מאמין שניסיונות לשנות את הרכבה, כמו הצעה שהועלתה באחרונה בדיון בוועדת הפנים של הכנסת, יצליחו. "אם רוצים לעצור את המדינה - בסדר, שיגישו הצעה כזאת בוועדה", הוא אומר. "אם רוצים לחסל את הות"ל, אז אותן הפרדות מפלסיות, למשל, שאושרו תוך כך וכך חודשים יאושרו ב-5 שנים. המשמעות היא חיי אדם".

לא הכול חיי אדם. רוב חברי הות"ל הם מהממשלה ומה שהיא רוצה ות"ל מאשרת.

"זה לא מדויק. הות"ל אינה חותמת גומי. יש לה הגיון, היא בעד שיתוף פעולה ושומעת בעיקר את הרשויות המקומיות. רוב הדברים שהרשויות מבקשות - ולטעמי אפילו יותר מידי - אנחנו מכניסים בחלק מהתנאים. אבל כאשר, למשל, עושים הפרדה מפלסית לרכבת וכביש והיא צריכה לעלות 50 מיליון שקל, ובגלל דרישות של עירייה זה עולה 200 מיליון שקל, אני חושב שאסור להיענות. זה כספי ציבור. אני רואה את עצמי כאיש שמייצג את המדינה בהוצאות שלה, בלעצור בזבוזים של כסף, כשהם לא דרושים".

בר מונה ברשימת התוכניות גם את הצורך לעודד מעבר לפריפריה. בין היתר, הוא מזכיר את מדיניות המשרד לפיה אין לאפשר שינוי ייעוד של שטחים חקלאיים במרכז הארץ.

"אבל בפועל", הוא מודה, "לא תכנון קובע את הפריסה, אלא היזמים. אנחנו לא יכולים לשנות מצב, אנחנו יכולים לנסות לעכב אותו. בסופו של דבר, לצערי, הביקוש הוא הגובר על התכנון. גם אם לא נפשיר קרקעות יותר במרכז ונעודד תוכניות בפריפריה זה לא מספיק. תוכנית המתאר הארצית (תמ"א 35) קבעה יעדים לשנת 2020 במרכז הארץ והם נוצלו כבר ב-100%. הניצול בערי הפריפריה הוא 25%".

רשות אכיפה

ברשימת הרפורמות, בולטת בקשת שר הפנים והמנכ"ל בר להקים רשות לטיפול בבנייה הבלתי חוקית, כדי להשתלט על התוהו ובוהו בתחום. לדברי בר, "בנושא האכיפה הבלתי חוקית המצב הקיים הוא פשוט מביש. כל מדינה מתוקנת היתה מתביישת במה שקורה פה - ריבוי גורמים שמטפלים בנושא אכיפה, חוסר שיתוף פעולה לרוב בין הגורמים, בעיות חקיקה, בתי משפט שמתלים צווי הריסה. אנו רואים את כמות הבנייה הבלתי חוקית המתווספת מידי חודש לעומת הנגרעת. הראשונה עולה פי מאה. לכן הוחלט על הקמת צוות בראשותי ואנו נציע הצעת מחליטים לממשלה על הקמת רשות לטיפול בבנייה הבלתי חוקית, שתהיה במשרד הפנים. הרשויות המקומיות שמחות להצעה זו".

אולי כי חושבים שם שכך יורידו מהרשויות את נטל האכיפה.

"לא יורידו מהן. הרשות לא תחליף את הוועדות המקומיות. היא תטפל באחריות הכוללת על כל הארץ ותפעיל בקרה על הוועדות. תהיה סמכות לשר הפנים לפזר ועדה מקומית ולמנות במקום האנשים ממונים. ברגע שחברי הוועדה המקומית יודעים שנדיח אותם אם הוועדה לא תתפקד ושאנו יכולים לתבוע אותם על נזקים, כמובן שההתנהלות תהיה אחרת.

"לרשות יהיה כוח שיאפשר הוצאת צו הריסה והגשת כתבי אישום וביצוע פעולות ההריסה. נעשה תיקוני חקיקה כדי להתגבר על עיכובים של צווי הריסה בהליכים בבתי המשפט. צריך לתקן את החוק שלא יהיה שיקול דעת לבית המשפט. הדוגמה של גני האירועים זו שערורייה בכל קנה מידה".

דיברת על כך שיש יותר מידי גופים שמתעסקים באכיפה. משרד המשפטים גם מטפל בנושא יותר לעומק, ומונה אדם שמקדם את התחום. זה יוצר התנגשות?

"הבעיה בחלק מהמקרים מורכבת. היא מורכבת גם בגלל אופי האיש שמטפל בסוגיה, גם בגלל היכולת של האיש לשתף פעולה וגם בגלל הסמכות - של מי הסמכות? הקמת הרשות תנטרל את הסוגיות האלה. האחריות והסמכות יהיו באותו גוף, כולל המשטרה. איפה המשטרה? הוקמה יחידה מיוחדת לעניין הזה, ובפועל היא לא עושה כלום. בסוג הזה של עבודה, אם אין שיתוף פעולה מי שנהנה הוא האיש שעובר על החוק".

השבוע אישרה הממשלה הקמת עיר ערבית חדשה בגליל. עד כמה היוזמה באמת נועדה לענות על צרכי המגזר, או שזה רק נשמע טוב ערב בחירות? לדברי בר, "המטרה היא לתכנן עיר מודרנית שתיתן שירותים מודרניים בצפיפויות גבוהות יותר ממה שיש היום בערבים ערביות. בשלב זה יש פורום שיכין אלטרנטיבה ויציג אותה למועצה הארצית, וזו תעביר המלצה לממשלה. זה לא ייקח המון שנים כי גורמי התכנון שלנו החלו את הבדיקות - מיקום, גודל, יתרונות, חסרונות וכד'. לדעתי, עד סוף שנה זו נגיש את ההמלצות למועצה הארצית". *

orit-b@globes.co.il