בועה בקלינטק? "כדי להתמודד עם אתגרי העולם, יידרשו טריליוני דולרים"

ב-2000-2001 החריד את עולם ההיי-טק פיצוץ עז, פיצוץ בועת האינטרנט ; התחום כולו דימם קשות וכולם היו חכמים בדיעבד ; המומחים לא מסכימים שמדובר באותו מקרה ; פרויקט מיוחד: ההיי-טק הישראלי במשבר

ב-2000-2001 החריד את עולם ההיי-טק פיצוץ עז, פיצוץ בועת האינטרנט. התחום כולו דימם קשות וכולם היו חכמים בדיעבד. גם היום יש תחום שהתנפח לממדי ענק בתוך זמן קצר - תחום הטכנולוגיות הנקיות, שקשה שלא לתהות אם נוצרת פה בועה. בכל זאת, יש בו הרבה מהסממנים של פעם: שוויים מנופחים והרבה כסף שזורם לחברות מבטיחות.

"אנחנו נמצאים במצב משברי, אבל אין כאן בועה", אומרת חן אלטשולר, מנהלת המחקר ומייסדת הקרן הירוקה של בית ההשקעות אלטשולר-שחם. "המשבר המימוני, שמקיף גם את הבנקים וגם את הנדל"ן, יוצר חוסר כסף במערכת כולה. מחירי האנרגיה ומחירי הסחורות, המתכות והתוצרת החקלאית זינקו, ויש גם את עניין המטבעות שאנחנו סובלים ממנו בארץ באופן קיצוני".

ואחרי התיאור הלא מחמיא הזה למצבנו, לדעת אלטשולר בקלינטק, המצב אחר. "כשאנחנו מדברים על הטכנולוגיות הסביבתיות אני מרגישה הרבה יותר נוח, כי חלק ניכר מהסקטורים הם מאוד דפנסיביים ומתאימים לתקופת ביקוש. מאוד נוח להחזיק בהם דווקא בתקופה שכזאת".

כך, לדבריה, סקטור פופולרי בהון סיכון בחצי שנה האחרונה הוא היעילות האנרגטית והחיסכון באנרגיה. "בתקופה שמחירי האנרגיה והמתכות מאמירים וגם מחירי החשמל והמים, כל מוצר שיכול להוריד את העלויות האלה באופן דרמטי, ותוך כדי זה גם לחסוך בפליטת גזי חממה, וגם להחזיר את ההשקעה בתקופה סבירה, שחוסך דולרים לכיס של החברות. הוא גם הגיוני במובן של צריכת האנרגיה או החומרים הכללית".

ביקושים ריאליים ואפילו ממתנים

אלטשולר היא לא היחידה שטוענת שהביקושים בקלינטק הם ריאליים ולא מזהה בו סימני בועה. "בטווח הרחוק, אין בועה בקלינטק", אומר רפאל קובן, עורך The Cleantech Index (CTIUS), מדד הקלינטק העולמי המתבסס על מחקרי חברת המחקר קלינטק גרופ. "כדי להתמודד באמת עם אתגרי העולם, יידרשו טריליונים של דולרים. אולי ישנם מגזרים מסוימים כמו אנרגיה סולארית או דלקים ביולוגיים שמוערכים יותר מדי, אבל אנרגיה תרמו-סולארית היא מצרך מאוד נדרש, שלא מוערך מעל לשוויו".

הביקושים עולים על ההיצע

תומכת בדברים גם אלה אלקלעי, סמנכ"לית פיתוח עסקי בבית ההשקעות אי.בי.אי. "מתרחשים כעת בו-זמנית לפחות שלושה תהליכים. הראשון, עלייה חדה במחירי האנרגיה. השני, עלייה במודעות לנושא פליטת גזי החממה ולנזק האקולוגי המצטבר, תוך החלה של רגולציה רלבנטית לשינוי. השלישי, עלייה בפרמיית הסיכון של המשקיעים. אפילו ששני התהליכים הראשונים דוחפים לכיוון של בועה, הרי שהגורם השלישי ממתן אותה משמעותית".

מה באשר להנפקות?

אלטשולר: "אמנם, לא היו הרבה הנפקות בשנים האחרונות, אבל מרבית החברות שהונפקו בשלהי 2006 וב-2007 נסחרות היום במחירים גבוהים מאשר בהנפקה. למשל, חברת First Solar, יצרנית פאנלים סולאריים שאינם זקוקים לסיליקון. דוגמה נוספת היא חברת Hansen Transmissions, שנסחרת בלונדון ושהיא כמעט אחת הבודדות שהונפקו ושמייצרות חלקים לתעשיית טורבינות הרוח. בכל התעשייה היו חסרים חלקים והביקוש עלה על ההיצע, מה שהביא לכך שהחברה הזאת נסחרת בשווי הרבה יותר גבוה מאשר בהנפקה שלה.

"אמנם, יש גם מניות שנסחרות עמוק מתחת למחירן ביום ההנפקה, אבל הן מעטות. דוגמה לכך היא מניית Orion, שמייצרת תאורה חסכונית פלורסצנטית, אבל היא משתייכת לסוג של חברות שגם ברגע ההנפקה ניתן היה להבין שהן מוערכות מעל לשווי".

אלטשולר סבורה, שתחומים תלויי סובסידיות יצטרכו להתייעל כדי להצליח לעמוד במבחן השוק, אבל חלופות ביולוגיות לכימיקלים, יעילות וחיסכון באנרגיה, חומרים קלים ומרוכבים (שמחליפים שימוש במתכות בתעופה, למשל) - התחומים האלה ישגשגו למרות המשבר, בגלל הצורך הרב בהם.

קובן מחזק את הדברים: "יש לא מעט חברות שעדיין לא התחילו להוות השקעה ממשית, כמו חברות העוסקות בחומרים קלים מרוכבים למטוסים, או ביעילות אנרגטית. חברות כאלה עדיין לא התחילו ליהנות מהשקעות משמעותיות, אם כי בכל מגזר יש חברות פחות טובות שמוערכות ביתר".

להערכת קובן, "בתוך 20 שנה אולי לא תהיה תעשיית קלינטק - אולי תהיה פשוט תעשייה. מים ואנרגיה הופכים להיות כל-כך יקרים, שצפוי שרבות מהחברות המסורתיות יעשו שינוי בפעילותן לכיוון קלינטק. זה יהיה התחום הכי רווחי בתעשייה".

עיתוי מצוין להשקעה

האם הגיוסים של קרנות, כדוגמת הקרן של אל גור, נראים הגיוניים במצב הנוכחי של השווקים? זו לא בועה בפני עצמה?

אלקלעי: "מכיוון שמדובר בהשקעות לטווח ארוך, הרי שהזמן עכשיו נראה כמו עיתוי מצוין להשקיע, כשתמחור ההשקעות נמצא בשפל בגלל פרמיית הסיכון הגבוהה. מדינות מתפתחות רבות נמצאות עכשיו בתהליך של השקעה בתשתיות, ולכן יש שילוב של מספר גורמים שעשויים לתת ערך רב להשקעות של קרנות, כדוגמת זו של גור.

"הכסף הזמין להשקעה בתשתיות של ממשלות במדינות מתפתחות כמו סין והודו, הצורך בטכנולוגיות חדישות המוזילות את עלות הפעלת הפרויקטים לאורך זמן (גם אם הן מייקרות את תהליך ההקמה), השינוי בתקנים הבינלאומיים בעקבות פרוטוקול קיוטו ובאלי - כל אלה מביאים כסף אירופי ואמריקני לפרויקטים ירוקים במדינות מתפתחות, ומאפשרים מינוף של פעילות הקרנות". *