המחוזי: אי חיוב הצד המפסיד בהוצאות בוועדות הערר לארנונה - אינו קביל

מנהל הארנונה בעיריית כרמיאל דחה השגה של סוכן הביטוח רפאל חן על חיוב הארנונה בדירתו. חן הגיש ערר, ובמהלך הדיון הודיע מנהל הארנונה כי הוא מקבל את עמדתו של חן ולכן קיבלה הוועדה את הערר, אך לא חייבה את העירייה בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.

"התנהגות זו של המשיבה, במתן הודעה כאמור, דווקא ראויה לשבח ולציון על שהשכילה באומץ לשקול את מכלול הראיות ולהגיע להחלטה כפי שהגיעה, ובכך לחסוך מהוועדה ומהצדדים זמן שיפוטי יקר וכספי ציבור", נימקה הוועדה.

חן הגיש ערעור מינהלי, וטען כי על הוועדה לחייב בהוצאות נוכח קבלת הערר. הוועדה טענה שקיים "נוהג" אצלה וברוב רובן של הרשויות המקומיות בארץ שלא לפסוק הוצאות משפט, משום שפסיקת הוצאות "עלולה להרתיע נישומים בארנונה מלהגיש ערר על חיובם".

ללא ביסוס

השופט אלכס קיסרי קיבל את הערעור, וקבע כי הנימוק שנתנה הוועדה אינו יכול להתקבל. "משקיבלה הוועדה את עררו של המערער, צריך היה לחול הכלל שלפיו פוסקים הוצאות לזכות מי שההליך הסתיים לטובתו". קיסרי הוסיף שהטענה בנוגע לנוהג נטען "על דרך הסתם וללא כל ביסוס".

עוד קבע השופט כי הנימוק, לפיו פסיקת ההוצאות עלולה להרתיע נישומים מלערור - הוא מוקשה. "חיוב בהוצאות הוא בגדר סמכות שניתנה לוועדה על-פי החוק. אכן שיקול כזה הוא אחד מהשיקולים שיכלה הוועדה להביא בחשבון, אולם מהחלטתה נראה שלא זה היה השיקול ששקלה, ונראה הדבר שטענה זו כלל לא הועלתה בפניה", ציין. הוא חייב את הוועדה ב-5,500 שקל הוצאות בגין הערר ו-1,000 שקל הוצאות בגין ההליך במחוזי. (עמ"נ 206/08).