כל פוליטיקאי נהיה לי מומחה

ענף הנדל"ן הוא ללא ספק אחד התחומים הכי פופולאריים במדעי הכלכלה ובמדורי הכלכלה בכלי התקשורת. כולם הרי גרים בנדל"ן (דירות/בתים), הולכים על נדל"ן (קרקע/תשתיות), מרכלים על נדל"ן (הדירה של השכן/הירושה של הסבתא) ומתים להשקיע בנדל"ן (דירה/חנות/משרד). לא בכדי, מקום של כבוד שמור לענף בשיחות הסלון המפורסמות של ערבי שישי.

13 הצעות חוק

נזכרנו בזה השבוע, כשענף הנדל"ן תרם תרומה משמעותית לגל הצעות החוק הפרטיות שנחת על הכנסת. הפוליטיקאים מריחים בחירות, הם צריכים לשפר במהירות עמדות מול הבוחר, גם כדי שזה ייראה שהם פועלים עבורו במרץ במסדרונות הכנסת וגם כדי שהבוחר יכיר בכך שהאג'נדה שלהם חברתית מספיק. חקיקה בתחום הנדל"ן היא כמובן הנוחה והקלה ביותר.

כשמדובר בנדל"ן, הן הפוליטיקאי והן הבוחר הפוטנציאלי מבינים מיד במה מדובר. לא פחות חשוב, קל לשווק את המהלך בחוץ לקראת מסע הפריימריז והבחירות המתקרבות.

13 הצעות החוק בנושאי נדל"ן הגיעו בשבוע שעבר לכנסת ביום אחד. חברי כנסת מכל גווני הקשת הפוליטית השתתפו בחגיגה.

גלעד ארדן (ליכוד) רוצה לשנות את חוק התכנון והבנייה, כך שתותר הפקעה לצרכי "דיור בר השגה", אחד הבאזזים הפופולאריים בשבועות האחרונים, הנוגע לאותם אלה שאינם יכולים לקנות דירה במחירי שוק (כאילו שזכות הצעירים לגור בתל אביב או ברמת גן גוברת על אלה שמהם תופקע הקרקע). אורית נוקד (עבודה) דווקא דואגת לאוכלוסייה המבוגרת, בדרישה לייעד קרקעות למבנים לאוכלוסיה הקשישה (מה שתוכנית המתאר ותוכניות בניין עיר אמורות לעשות מזמן).

דב חנין (החזית הדמוקרטית) מציע להקים חניונים "במחיר סביר" ליד תחנות הרכבת. במקביל, מציע חנין בחקיקה להעניק פדיון הטבת חניה לכל עובד שמוותר על ההגעה לעבודה עם הרכב.

ביטול המשכנתא

דוד אזולאי (ש"ס) ומשה גפני (יהדות התורה), דווקא הם, קוראים לצמצם את זכויות הצבא ומערכת הביטחון בחוקי התכנון והבנייה. אם מתקן אינו משמש למטרה ביטחונית ומבצעית, "כגון תחנת שידור של גלי צה"ל", הוא יעבור לפי הצעתם למסלול רגיל של אישורים בוועדות התכנון והבנייה.

וההצעה ההזויה ביותר שייכת כנראה לחבר הכנסת מיכאל נודלמן (קדימה). ההצעה, שכדאי שהבנקים למשכנתאות יכירו אותה, קוראת ל"ביטול המשכנתא לאזרחים בגיל הפנסיה". על מה ולמה? מכיוון שיש "מבוגרים שלוקחים משכנתא לתקופה ארוכה, הנתקלים לעיתים במצב לפיו אחרי 10-15 שנה של תשלום המשכנתא הם אינם יכולים עוד לעמוד בתשלומים". נודלמן מציע להעניק להם הפחתה בשיעור 95% מהחוב או בשיעור של 120 אלף שקל, הנמוך מביניהם.

במשק חופשי, גם ענף הנדל"ן, כמו כל תחום אחר בכלכלה, אינו זקוק להתערבות חיצונית גסה. מי שלא יכול לגור ברמת גן יגור בנתניה, ברחובות או בחיפה; רכבת צריכה להיות אלטרנטיבה ראויה לרכב, למרות מחיר החניה (שאגב, אינו גבוה במיוחד, למעט בתל אביב); מי שלוקח משכנתא אמור לדעת בן כמה יהיה כשתסתיים וכמה יצטרך לשלם מדי שנה.

בדצמבר 2003 הגיש השופט ורדי זיילר את מסקנות הוועדה שהוקמה בעקבות אסון ורסאי, שהתרחש במאי 2001. זיילר, שעמד בראש הוועדה, הבין שלנדל"ן בישראל אין בעל בית אחד. השיווק במשרד השיכון, התכנון במשרד הפנים, האכיפה במשרד המשפטים, כוח האדם ותקני הבנייה במשרד התמ"ת, הפיתוח ותכנון התשתיות במשרד התשתיות והתחבורה, הפיתוח הסביבתי במשרד להגנת הסביבה ועוד.

זיילר קבע, כי יש לאחד את ענף הנדל"ן תחת קורת גג אחת. כשרשות אחת תכתיב מדיניות ותקבע כללים, הרגולציה והבירוקרטיה יהיו מוכרחות להיות פשוטות ובטוחות בהרבה. פחות חשובה המהות, העיקר שתהיה סמכותיות ויד מכוונת בענף.

המסקנות כמובן לא יושמו, כמעט 5 שנים מאז הונחו על שולחן הממשלה, אבל השבוע גילינו כמה נוח לפוליטיקאים שאין דין ואין דיין. לא רק שכל אחד יכול להיות מומחה לנדל"ן, הוא גם מגלה שמדובר בענף עם יותר פרצות מבגגות פל-קל. מי שרוצה בא ונכנס, רוקח כמה סיסמאות יחד ומקבל הצעת חוק נפלאה.

בהיעדר בעל בית, אין אפילו מישהו שידע להדוף ולהתנגד לכל הצעה.