תפסיקו את הברברת בבנק ישראל

יוסי פרנק הוא יועץ פיננסי ומנכ"ל חברת אנרג'י פייננס

חודש ימים חלף מאז הכריז בנק ישראל על מדיניות רכישות המט"ח, מדיניות שעוררה לא מעט ביקורת. המבקרים טענו כי זו מדיניות של מהמר, מסוכנת שלא תביא לשינוי המיוחל.

הנגיד לשעבר, דוד קליין, יצא בביקורת חריפה באומרו כי זהו מהלך מסוכן ורק המזל יביא לשינוי המגמה. במאמר שפרסמתי בתגובה, דווקא תמכתי במהלכיו של בנק ישראל וטענתי שי השכל הישר ניצח כאן ולא המזל אולם בשבועיים האחרונים נראה כי יש גורמים המנסים בכוח לגרום לכך שהצלחת המהלך תהיה אך ורק תוצר של מזל או ליתר דיוק תוצאה של גורמים שאינם קשורים למדיניות בנק ישראל.

לא לומדים מטעויות

לפני מספר חדשים התערב לראשונה מזה שנים בנק ישראל במסחר ורכש מט"ח. לאחר מספר ימים הכריז על הגדלת יתרות המט"ח. צעדים אלו הפתיעו את פעילי השוק ושינו את כללי המשחק.

הספקולנטים החלו להבין שגן העדן הקרוי שוק המט"ח הישראלי כבר לא כל כך קוסם ומניב פירות. הדולר התחזק באופן מרשים, אלא שאז באה התבטאות מוזרה מבנק ישראל בזכות חוסנו של השקל.

ההסבר הקלוש שבא בעקבותיה היה מוזר עוד יותר - חולשת הדולר בעולם בטווח הבינוני והארוך, בשל הגרעון המסחרי של ארה"ב. בהרצאותי בפני לקוחות ואנשי מקצוע אני מדגיש תמיד שכדאי להביט בזכוכית מגדלת על כל מי שמנסה לחזות תנועה של מטבע זה או אחר, במיוחד מטבע מוביל, על סמך פרמטרים כלכליים.

בשוק שבו למעלה מ-90% מהפעילות לא מוגדרת כלכלית, כל ניסיון לצפות זאת, נדון לכישלון. קל וחומר שאינני מצפה לקבל מראשי הבנק המרכזי שלי הסברים כה רדודים. כמובן שלשחקני המט"ח זה הספיק על מנת להבין להיכן נושבת הרוח ואת ההמשך כולנו זוכרים.

בסיבוב הנוכחי גויס גם האוצר למערכה ויחד עם הגברת המעורבות של בנק ישראל במסחר, הגיע שוב השינוי המיוחל במומנטום. הזרים ולאחריהם גם הספקולנטים המקומיים החלו לרכוש דולרים. המסר התקיף לפיו בנק ישראל והאוצר לא ישלימו עם המשך ההתחזקות הלא ראציונלית של השקל, בשילוב העמימות שלוותה את מהלכי הבנק המרכזי, שכנעו את הפעילים לשנות כיוון.

הדולר התחזק וחצה את מחסום 3.50 שקלים לדולר, אולם כאן הגיע מעצור. בנק ישראל בהחלטה שנויה במחלוקת החליט להעלות את הריבית עקב האינפלציה שחורגת מהיעד. לא נחזור כאן על הטיעונים בעד ונגד, למרות שעל רקע קריסת מחירי הנפט והסחורות די ברור שאפשר היה להמתין עם העלאת הריבית עוד חודש.

צעד זה לבדו גרם למשקיעים לשבת על הגדר ולהפסיק לרכוש. הדשדוש של הדולר בשבוע שעבר היה צריך להדליק אורות אדומים בבנק ישראל. במקום זאת נשמעת הכרזה של המשנה לנגיד על הפסקת הרכישות בעוד חודשיים, ואת בנק ישראל מספק פירוט מדוייק על היקף הרכישות. אחר כך אנו שוב נאלצים לשמוע הסברים והכחשות.

מזל או שכל

עד לפני שבועיים, באופן חד משמעי, היה זה השכל שעמד לנגיד במהלכיו. בנק ישראל פעל נכון. אף אחד לא ידע כמה הוא רוכש ומתי וטוב שכך.

הוא הצליח לשכנע את המשקיעים שבאמתחתו תחמושת נוספת ושלא יהסס להשתמש בה בעת הצורך, וזה הספיק. בשבוע החולף, עקב מהלכים שגויים - קורבנות על מזבח האינפלציה והשקיפות, נהנה בנק ישראל מהמזל.

שיהיה ברור לפרופ' צבי אקשטיין: בשבוע שעבר עקב ההתבטאויות נראו ניצנים של מכירות בקרב הפעילים הזרים והשקל החל להתחזק. רק נאומו של טרישה, שאפילו הוא הבין כנראה שהעלאת הריבית באירופה הייתה טעות, שינה מחדש את המומנטום.

טרישה הינו האדם המושמץ ביותר בקרב קהילת העסקים האירופית, במיוחד בצרפת. מיתון ואבטלה הם המחיר של האירו החזק. נאומו היוני של האדם הניצי ביותר במרחב האירו, גרם למשקיעים להאמין שהנה החל עידן התחזקות הדולר בעולם.

גם קריסת מחירי הנפט תרמה לכך. עובדה זו לבדה היא שגרמה לשינוי גם כאן למרות שאת השינוי המשמעותי יהיה מעניין לראות השבוע שכן הדולר התחזק עד כה בכאחוז בלבד מול השקל (3.54-3.58) , זאת לעומת התחזקות של כשלושה אחוז ביחס ליתר המטבעות.

לאן מועדות פני הדולר

תחזיות נועדו לשוטים אולם הרשיתי לעצמי לצפות לפני כשבועיים שאנו בדרך לשבור את מחסום 3.62 שהיה המחסום שלא נשבר בגל העליות לפני מספר חדשים.

מחסום זה יזדקק כנראה לסיוע חוץ נוסף בדמות שבירת מחסום 1.50 דולר/אירו ובפריצתו יתחזק הדולר ויתקרב למה שכולנו זוכרים כ"רצפת הבטון" רמת 3.80 שקלים לדולר, שרבים וטובים חשבו שלא תישבר כלפי מטה, חשבו והתבדו.

ברור לגמרי שהמשך התחזקות הדולר בעולם יאפשר לבנק ישראל לשבת בחיבוק ידיים ואף להפחית את רמת ההתערבות שלו על מנת לשמור תחמושת. הפרש הריביות בין הדולר לשקל אינו אטרקטיבי מספיק לספקולנטים בעידן של דולר מתחזק.