בקצב הגידול הנוכחי, מספר עורכי-הדין בישראל עתיד להכפיל את עצמו תוך עשר שנים ולגאות למציאות חסרת תקדים בעולם: עורך-דין אחד לכל 100 אזרחים. למרות התחזיות השחורות, האזהרות החוזרות ונשנות מצד גורמים שונים בשוק והפגיעה הקשה בכבוד המקצוע נראה שמישהו ישן בשמירה.
היום (ד'), מנסה עו"ד אילן בומבך, לשעבר יו"ר ועד מחוז ת"א של לשכת עורכי-הדין, להעיר את מקבלי ההחלטות. במכתב שכתב לשר המשפטים, דניאל פרידמן, מפנה בומבך אצבע מאשימה לעבר פרידמן, קודמיו בתפקיד וגורמים נוספים במערכת המשפט: "מתרחש מחדל רב שנים של מערכות המשפט בעניין הטיפול בנושא בחינות ההתמחות לשם קבלת רישיון עריכת-דין", ומודיע לפרידמן: "אם לא תפעל לשיפור המצב, אאלץ לפנות לבג"ץ".
"מזה שנים אנו עדים למספרים חסרי תקדים ופרופורציה של המוסמכים החדשים במקצוע עריכת הדין. בתוך שנים ספורות יהיו 50,000 עורכי-דין פעילים. על אף היתרונות הגלומים בהנגשתן של אוכלוסיות רבות להשכלה משפטית, לא ניתן להתעלם מהתוצאות המסוכנות של 'ההצפה' במקצוע עריכת-הדין, הגורמות לשיבוש חמור של היחס שבין היצע וביקוש בשוק השירותים המשפטיים. למרבה הצער, הטענות בדבר האיזון הטבעי אשר יתבצע, כביכול, ע"י 'כוחות השוק' אינן עומדות במבחן המציאות", כותב בומבך לשר.
לדבריו, "הצפת המקצוע ופתיחת כל הסכרים האפשריים לכל דורש תעודה, יוצרות תחרות פראית בשוק, אשר קצרה ידם של הרגולטור ולשכת עורכי הדין מלהושיע, מלמנוע ומלעצור".
בומבך מעיר, כי במצב דברים זה מתבקשת פעולה נמרצת ומהירה, אשר תמנע ממקצוע עריכת-הדין להידרדר לעברי פי פחת, ומדגיש "זוהי משימה לאומית של ממש".
בומבך סבור שהצעד הראשון שחייב להינקט "על מנת לעצור את הסחף הבלתי פוסק של המוסמכים החדשים במקצוע", הינו טיפול בהליך ההסמכה ובמתכונת בחינות ההסמכה של לשכת עורכי-הדין.
בומבך מציע גם פתרונות:
1. הארכת תקופת ההתמחות, כמוצע בדו"ח ועדת גרסטל. "בטוחני שהארכת תקופת ההתמחות תסייע ליצירת דורות של משפטנים מאומנים ומוכשרים, ובד בבד אף תמנע את תופעות הניצול של מתמחים, אשר פעמים רבות הן פועל יוצא של תקופת ההתמחות הקצרה (אשר בניכוי חופשות, מילואים, חגים וימי מחלה, מתקצרת עד לכדי תקופה של חודשים בודדים)".
2. לכלול בבחינה בכתב מרכיבים המאפיינים את הפרקטיקה של עריכת הדין, כך שהבחינה בכתב תכלול שלושה "קייסים" משפטיים אותם ינתחו הנבחנים, לאור הידע שצברו בשנת ההתמחות; ניסוח חוזה או הסכם משפטי; מתן הערות ותיקונים של הנבחנים על מסמך משפטי מוצע וניסוח של כתב בית-דין, כגון כתבי טענות וחוזים.
3. הציון העובר בבחינה בכתב יועלה ל-75. נבחן שנכשל יותר מפעמיים בבחינה בכתב לא יוסמך כעו"ד והנבחנים יעברו "בחינת ביניים" בע"פ (נוספת), באמצע ההתמחות.
4. שינויים בבחינה בעל-פה. בומבך כותב: "בפועל, מאופיינת הבחינה בע"פ במספר מצומצם של שאלות נקודתיות המופנות לנבחן, ואלו אינן מצביעות, ולא מלמדות, לא על כישוריו המשפטיים של הנבחן, ולא על יכולתו להציג בע"פ טיעון משפטי באופן בהיר, סדור ושכלתני. ברגיל, משך הבחינה קצר יחסית (מספר דקות בודדות), אשר בהן אמורה הוועדה להתרשם מן הנבחן ולחרוץ את גורלו המקצועי לשבט או לחסד".
עו"ד גיא-רון: "הלשכה עוסקת בנושא יומם וליל"
עו"ד יורי גיא-רון, יו"ר לשכת עורכי הדין המכהן, הגיב על מכתבו של עו"ד בומבך: "הלשכה עוסקת בנושא יומם וליל. אני מוביל, מתחילת הקדנציה, את המאבק הציבורי בנושא זה ויזמתי הקמתו של צוות עבודה מיוחד בלשכה, שאני מרכז אישית.
"העלאת ציון המעבר בבחינה וההתמחות החוזרת הינן רק שתיים מתוך שורה של יוזמות, שיוצגו כחלק מתכנית מלאה למאבק בתופעה עד סוף השנה. הלשכה מקיימת קשר רצוף עם שר המשפטים ומשרד המשפטים בנושא וכל יוזמה פרטית היא מיותרת, עלולה לפגוע ונראית לא לגיטימית".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
