הגיע יום הדין ה-11.9 של שוק ההון

פאני ופרדי חייבות לכל העולם, גם לך פנסיונר של טבע, גם לך גב' כהן מחדרה

רבותי המשקיעים, גבירותי המשקיעות: בוקר טוב ושבוע טוב. בסוף השבוע הגיע ה-Money Time של משבר ה-Subprime.

מי שעוקב אחר הדינאמיקה של המשבר לא הופתע מהדיווח של סוף השבוע, לפיו שר האוצר האמריקאי, הנרי פולסון, מתכוון להלאים את שתי סוכנויות האיגוח למשכנתאות האמריקאיות.

שתי סוכנויות אלו הוקמו (פאני מיי לאחר המשבר הגדול בשנת 1938 ופרדי מק ב-1968) בכדי לשכלל את שוק המשכנתאות האמריקאי, והן לב ליבו של משבר הסאב-פריים. אפשר לומר כי קריסתן היא המשבר האמיתי.

משנת 2007 ועד עתה נסגרו שעריהם של עשרות בנקים ברחבי ארה"ב. אולם, חשיבותם הייתה שולית למדי. גם לקריסת בנק ההשקעות בר סטרנס , שיצרה תהודה רבה בשווקים הפיננסיים, לא הייתה משמעות כה עמוקה, מבחינת כיס המשקיעים.

פי 70 מהחוב של מדינת ישראל כולה

המשמעות של נפילת בר סטנרנס, היא הפאניקה שהיתה מתגברת אילמלא בנק ההשקעות ג'י.פי מורגן, בשיתוף הפד', היה בוחר שלא לחלץ אותו בסוף השבוע השלישי של חודש מארס.
קריסה של פאני ופאדי, כאמור, לא דומה, למה שראינו עד עכשיו. היא ה-Money Time האמיתי של משבר ה-Subprime. אם שתי אלו תקרוסנה, כל מה שהיה עד עכשיו היה רק ההקדמה, הפתיחה של המבוא למשבר האמיתי!

לשתי סוכנויות אלו סך התחייבויות בשווי 5.2 טריליון (אלף מיליארדים) דולר. השתיים מחזיקות בכ-40% מהכלכלה האמריקאית ושיעור דומה משוק המשכנתאות האמריקאי.

כידוע, חוב צריך לשלם, והפעם זו ממש לא קלישאה. היקף החוב הוא עצום בכל קנה מידה. רק לשם השוואה, החוב של מדינת ישראל עומד על כ-150 מיליארד דולר, כלומר לפאני ופרדי יש התחייבות כספית הגדולה פי 70 מהתחייבויות מדינת ישראל כולה.

חייבות גם לגברת כהן מחדרה

המשמעות של אי-תשלום החוב עלולה להיות קשה מנשוא. משקי מדינות ברחבי העולם כולו השקיעו באיגרות החוב של שתי הסוכנויות, ובמיוחד, מדינות באסיה. ניתן לומר שבעלי החוב שמחזיקים באיגרות החוב של שתי הסוכנויות הם כולם: אני, אתה, מדינת ישראל, חברות ביטוח בסין ובברזיל, ובקיצור - כל העולם.

גם קרנות נאמנות מושקעות בנכסים אלו. לדוגמא, בסוף הרבע השני דיווחה קרן הנאמנות הגדולה בעולם המשקיעה באיגרות חוב, המנוהלת על ידי המשקיע האגדי ביל גרוס מחברת PIMCO, שהיא מחזיקה ב-61% מהנכסים שלה איגרות חוב של שתי הסוכנויות.

אם לגברת כהן מחדרה יש חסכון לטווח ארוך, סיכוי סביר שגם חסכונותיה מושפעים ממצבן של שתי הסוכנויות וחשופים לפגיעה, אם תקרוסנה. משמעות הקריסה של שתי החברות, היא שהן לא תשלמנה את התחייבויותיהן, וזו אפשרות שאני רוצה לקוות שהיא לא אפשרית באמת.

תמיכה ראשונה

כבר בחודש יולי עברה חקיקה בשני בתי הנבחרים האמריקאים בכדי לעזור לשתיים להמשיך ולהתקיים. החקיקה תמכה בשוק אך לא הצליחה לתמוך במחירן של פני ופרדי, שמצבן המשיך להתדרדר.

שתי החברות נמצאות בבעיית נזילות עצומה. לשתיהן התחייבויות קצרות אדירות ומעט מאוד מזומנים בקופה. מאמצע אוגוסט ועד סוף אוקטובר הן אמורות היו לשלם את סכום העתק 223 מיליארד דולר. וזאת לאחר שבשנה האחרונה הפסידו קרוב ל-15 מיליארד דולר וכאמור, בקופתן ניתן למצוא לא יותר מאשר פירורים, במונחי החוב.

בקופתה של פאני יש 47 מיליארד דולר, שהם 9.5 מיליארד דולר יותר מהמינימום עליו היא נדרשת לשמור לפי החוק. פרדי מק מחזיקה ב-37.1 מיליארד דולר שהם בסך הכל 2.6 מיליארד דולר יותר ממה שמחייב אותה החוק.

המשמעות של מציאות זו היא שאם תהיה פגיעה בזרם ההכנסות וכתוצאה מכך לא יהיו די מזומנים בקופה בכדי לשלם התחייבויות לטווח קצר - פשיטת הרגל קרובה.

הנשמה מלאכותית

דרך אחת להינצל היא באמצעות הנפקת חוב. פרדי מק הנפיקה בשבוע שעבר חוב בסך 3 מיליארד דולר לתקופה של שנתיים. איגרת החוב הונפקה בתשואה לפדיון של 3.229%, שהיא 97.5 נקודות בסיס מעל לתשואה לפדיון של ממשלת ארה"ב. עלות גיוס החוב הייתה הגבוהה ביותר שנרשמה בעשור האחרון בשוק ההון.

הסכום שהונפק הוא כטיפה בים לחברה שצריכה להעביר עשרות רבות של מיליארדי דולרים לתשלום חוב, בכל שבוע. אפשר לנסות ולהעריך מה היתה התשואה לפדיון, אם פרדי היתה מנפיקה חוב בהיקף 30 מיליארד דולר. מאוד ייתכן, כי זו אף הייתה יכולה להיות גבוהה יותר מהריבית שמתקבלת פרדי על נכסיה - המשכנתאות.

פולסון מציל את העולם

שר האוצר האמריקאי, הנרי פולסון, רואה את התמונה המלאה, ולא יכול לאפשר לאף אחת משתי הסוכנויות להתרסק. המשבר שלהן הוא לא סיפור פנימי אמריקאי, הוא גלובלי ונוגע כמעט לכל אחד מאיתנו, והוא קריטי לחיסכון ארוך הטווח של האזרחים האמריקאיים, לשוק המשכנתאות ולסקטור הנדל"ן.

אין לי כל ספק שבמשרד האוצר ובבנק המרכזי האמריקאי יעשו הכול בכדי ששתי הסוכנויות תמשכנה לפעול.

בשלב הראשון, כך דווח בסוף השבוע, המנכ"לים של שתי הסוכנויות יפנו את המשרדים והממשל האמריקאי יהיה ערב לחובותיהן של השתיים. לאחר שתהיה רגיעה, המחוקקים האמריקאיים ידאגו להגברת הרגולציה, לכך שחברות הענק האלה תפוצלנה ותנהלנה את הסיכונים בצורה מקצועית יותר.

באופן טבעי, עוסקים כעת באוצר האמריקאי בדברים החשובים באמת והם כיבוי השריפה והרגעת השווקים. לכל ברור שאם השריפה לא תכובה כליל, לרגולציה כבר לא תהיה משמעות, והקרב יהיה במקום אחר וקשה הרבה יותר :מיתון קשה וארוך מאוד בארה"ב וככל הנראה גם בעולם.