תופעה: רוקדים עם מתחזים - עסק חדש מספק חברים פיקטיביים בתשלום שיעשו שמח על רחבת הריקודים בחתונה

אין לכם חברים? מה הבעיה, תקנו ; ומה קורה אם שואלים את "המתחזים" לאיזה צד הם שייכים? גם לזה יש פתרונים

חבריו הקרובים של אייל, שהוזמנו להשתתף בליל כלולותיו שנערך ביוני האחרון בגן אירועים במרכז הארץ, תהו בקול רם מיהו החבר המשולהב יתר על המידה, זה הנושא את החתן המאושר על כתפיו, תוך כדי פיזוז יציב על הרחבה לצלילי השיר "אז מה" של מרגלית צנעני. אותו חבר מסתורי לא היה נוכח במסיבת הרווקים שנערכה יממה קודם לכן, וגם פשפוש במעמקי הזיכרון לא הוביל את החברים לתשובה רצויה. בתום השיר שהתנגן ברקע, ערך אחד החברים בירור עם אחות הכלה. לדברי הנוכחים, הממצאים היו מביכים. "הוא רקדן מקצועי", סיפרה האחות בגאווה לא מבוטלת. "רצינו שיהיה שמח, פחדנו שהחבר'ה הצעירים יהיו יבשים. ושלא יבואו הרבה. אימא שלי שמעה שיש רקדנים אקטיביים, ביררנו והבאנו ארבעה".

המונח הרשמי הוא "רקדנים סמויים". כאלה שמתחזים לחברים או לאורחים מן המניין, יושבים בשולחנות ואוכלים, וכשמגיע הזמן לרקוד, הם קמים, רוקדים ומרקידים. משיחות עם אנשי מקצוע בענף החתונות ועם בעלי חברות אשר מציעות כשירות את מצג השווא, עולה כי ברוב המקרים לבני הזוג כלל לא מפריע שחלק מתקציב החתונה מופנה לתשלום עבור אנשים שיתחזו לחברים שלהם. להפך. בני הזוג לא חשים מבוכה, מה גם ששכיחותה של התופעה בשנים האחרונות ממעיטה את הבושה.

מבחינת הזוג הטרי המוכן לשלם עבור חברים מדומים, כל עוד הדבר נשמר בחדרי חדרים והתמונה על רחבת הריקודים מחמיאה, מדובר בעסקה המשתלמת לשני הצדדים.

רקדנים עם אינטליגנציה רגשית גבוהה

שמוליק גולדברנר, הבעלים של חברת "שמוליקים", חברה המתמחה בסוג כזה של שירות ומעסיקה כ-15 חברים להשכיר, מנסה לתקן את הרושם. גולדברנר: "המינוח 'רקדנים סמויים' לאו דווקא מייצג רקדנים שמתחבאים. אלא כאלה שמתלבשים כאורחים, שההתנהלות שלהם נעימה וסולידית. התפקיד שלהם הוא להניע את הקהל ולסחוף אותו יותר. זה מה שעומד בראש מעיינינו כחברה".

גולדברנר מספר כי החברה בבעלותו הינה היחידה המספקת את שירותי הרקדנים הסמויים לעשירון ולאלפיון העליון. כהמחשה, גולדברנר שולף אלבום תמונות עב כרס ובו דמויות מוכרות מאוד מהמגזר העסקי והפוליטי.

באחת התמונות מופיעה רעייתו לשעבר של דמות פוליטית בכירה, כשהיא מונעת בחדווה ובביטחון על-ידי רקדן צעיר וחטוב. גולדברנר: "האירוע היה זמן קצר אחרי הפרידה שלה מבעלה, והיינו צריכים להיות מאוד רגישים כדי לגרום לה לרקוד. צריך בשביל זה הרבה אינטליגנציה רגשית. זה הדבר הכי חשוב בתחום שלנו".

* מה קשורה אינטליגנציה רגשית? הלא המטרה היא לדמות מצב של שמחה טבעית.

"אינטליגנציה רגשית זה כל הסיפור. זה אומר לעבוד עם הראש, עם הלב, פחות פיזית. לדעת איך לחבר בין אנשים, איך לפנק בן אדם. הרקדנים חייבים להיות ברמה גבוהה. לדעת לנהל שיחה, זה לא שוק בשר. צריך רגישות כדי להקים אנשים לרקוד. יש טריקים קטנים, סודות מקצועיים. גם אם הפרגית שאכלה אורחת בת 50 הייתה מזעזעת, אחרי שאתה מרקיד אותה, היא תזכור את הפרגית כמנה הכי טעימה שהיא אי פעם אכלה".

הקאדר של "שמוליקים" נחלק שווה בשווה כמעט בין רקדנים לרקדניות. לדבריו, "אלה אנשים על רמה. יש סטודנטים, יש מורה לחינוך גופני בחינוך המיוחד, יש רקדנית שביום עובדת בחברה סלולארית, יש רקדן שהוא במקצועו בנקאי. אני מחזיק מצטייני דיקן במשפטים, אנשים שהם מבריקים מבחינה אינטלקטואלית. מה הפרמטרים? מראה, חומר אנושי, ויכולת ריקוד".

הרקדן איתי ארז, בעל ותק של 9 שנים בתעשיית הרקדנים הסמויים, מפרט את תמצית רזי המקצוע. ארז: "באירוע של תימנים לא אקח איתי רקדנית רוסייה. צריך לראות מה סוג האוכלוסייה. אנחנו מראיינים קודם את בני הזוג. בודקים מה הם דורשים ומה לא. יש לנו סטודיו לריקוד, הלקוחות רואים את הרקדנים ובוחרים בעצמם".

* מהי הסיבה המרכזית לדעתך להזמנה של רקדנים סמויים?

"כשאין לזוג חברים צעירים שיכולים למלא רחבה. ההצלחה של האירוע נמדדת ברחבת הריקודים. זוגות יודעים את זה, הם מדמיינים מראש כמה הולכים למלא את הרחבה".

* זה לא קשור בדרך-כלל לטיב המוזיקה?

"זה מאוד משתנה כשזה מגיע לגיל של המתחתנים. זוג שעובר את גיל ה-30, רוב החברים שלהם כבר נשואים, כבר לא משתוללים ומשתכרים. אנחנו עושים המולה, רעש חיובי".

* כשאורחים חושדים בכם שאתם מתחזים, מה אתם עונים במצב כזה?

"ממציאים סיפור כיסוי. למשל, שאלה ואלה בני דודים מדרגה רביעית".

* הזוג מגיע עם דרישות מוכנות מבעוד מועד?

"כן. יש שלא רוצים ריקוד של 'רכבות'. או שדורשים ריקוד בשורות. הרקדנים שלנו כולם מדריכי ריקודים, אז קל לזרום איתם".

* מי בדרך-כלל יוזם את הפנייה? בני הזוג או המשפחה המודאגת?

"כמעט תמיד הכלה היא זו שמזמינה, במקרים אחרים אם הכלה. נדיר שיעשה זאת החתן. לפעמים החתן והכלה לא יודעים. ההורים של הכלה מזמינים בלי לגלות להם".

מוכרחים להיות שמח

התופעה, אומרים בצער העוסקים בסחר במתחזים, הפכה לאחרונה כה נפוצה, עד כי לא רק שבתי-ספר לריקוד מציעים את השירות, אלא גם צעירים אחרי צבא שהיכולות שלהם מסתכמת בלעשות שמח. כי בכל זאת, לא צריך לדעת לרקוד, כמו שצריך לדעת להרקיד. "אני לא יכולה לדייק, אבל בהערכה שלי, בשנתיים האחרונות על כל 20 חתונות, יש לפחות חתונה אחת עם רקדנים סמויים", אומרת צלמת חתונות, המופתעת מחדש בכל פעם בה מבקש הזוג להצטלם עם הרקדנים הסמויים. איך יודעים שמדובר בסמויים? לדבריה את חלקם היא כבר מכירה, ואת אלה שהיא לא מכירה, היא מזהה לפי מידת האמביציה על הרחבה, כמו גם בין השולחנות. "ראית פעם בחור בן 22 שמתחנן בפני איזו סבתא שתבוא לרקוד איתו? זה בטח לא טבעי".

כיוון שהנוכחות היא מילת המפתח, ולא התמקצעות, נניח, בריקוד הפסדובלה, מצב תחרותי שכזה עשוי לגרום לשחיקה בשכר הרקדנים. מחירי השוק כיום נעים בין 600 שקל ל-1,200 שקל לרקדן, כאשר המינימום הוא שלושה רקדנים באירוע. "מומלץ רקדן אחד על כל 60 איש", אומר ארז. "600 מוזמנים - שמונה רקדנים. מחיר לרקדן - 690 שקל, 4 רקדנים ומעלה - 590 שקל".

הרקדנים הסמויים, הוא אומר, ישמחו להרקיד את המשתתפים לא רק בחתונות, אלא גם באירועי חברה בעלת מועסקים מאופקים בדרך-כלל, כמו משרד רואי חשבון.

גולדברנר מספר שהוא גובה יותר, ומציין כי כדי לבלוט בשוק, צריך קשרים. כמו למשל, "מפיקי האירועים של האלפיון העליון והעשירון העליון. אני גם עובד קבוע עם פוד-ארט, פול אסנהיים, חוות רונית, טראסק, סטואה, הבאר של סבא". גולדברנר טוען בתוקף שהוא המציא את הענף, על כן שמור לו יתרון. גולדברנר: "זה התחיל מצורך של קהל מסוים שמאס בגרנדיוזיות ובנוצצים של להקות פרחיות כמו שהיו פה לפני עשר שנים. הייתי רוקד באירועים שכונתיים עם תלבושת מזעזעת. עליתי על העניין של ללבוש בגדים כאורח. המחשבה שזו התחזות לא הטרידה אותי. רציתי לסחוף אורחים כאורח. קייטרינג פוד-ארט הביא לנו את הלקוח הראשון שלנו. כמוביל שוק, הוא הכניס אותנו לחתונות ענקיות. מאז, הכל היסטוריה".

אנחנו מתפרנסים מרגש

* אתה למעשה משמש מעין קרש הצלה?

"להיות קרש הצלה זה לא העיקר. רוב הלקוחות רוצים לשדרג את האירוע. לא אוהבים להרגיש שמצילים אותם. אני אף פעם לא אומר ללקוחות - אני הולך להציל לכם את האירוע. אני מתפרנס מרגש. כאשר בחור בן 25 עושה גוד טיים למישהי שיושבת לבד בשולחן ושבכלל לא חולמת שיזמינו אותה לרקוד, תהיה בטוח שהיא התרגשה, ושהיא לא שוכחת".

עדי פורת-תבור, שותפה בחברת "simcha in israel", חברה להפקת חתונות ואירועים, בעיקר ליהודים מחו"ל שמגיעים להתחתן בישראל, נתקלה לא אחת בבקשות של בני הזוג ונציגי המשפחות לשילוב רקדנים סמויים בחתונה.

הסיבות, היא אומרת, דומות בחלק ניכר מהמקרים: לדבריה, לרוב מדובר בחשש מפני מצוקת חברים או מיעוט מוזמנים צעירים, דבר הבא לידי ביטוי ברחבת ריקודים דלילה. פורת-תבור: "יש זוגות שאין להם מספיק חברים, או שהם רוצים שואו שלא יישכח. יש כאלה שמזמינים חברים שכבר שנים לא נמצאים איתם בקשר, שהסיבה היחידה שמזמינים אותם היא כדי שיהיו קישוט. אבל פה גם הפרדוקס: אותם מוזמנים לא מרגישים מחויבים כמו חברים קרובים, והדבר מתבטא בסכום שעל הצ'ק, שלפעמים הוא נמוך יותר מעלות המנה. וזה גם לא מבטיח שאותם חברים לשעבר ירגישו צורך להישאר על הרחבה כל הערב. אז יוצא שהרבה יותר משתלם להזמין כמה רקדנים בתשלום, ככה גם התמורה מובטחת".

ולמרות זאת, פורת-תבור מתעקשת שלא לכלול בסל השירותים שלה את המוצר: "בעיניי זה עובר את גבול הטעם הטוב. גם לא נעים להציע דבר כזה. לשמחתי רוב הלקוחות שלנו באים מחו"ל, והם מעדיפים חתונות סולידיות יותר, אז הבקשות האלה קיימות, אבל לא יותר מדי. לא בכמות של חתונות של ישראלים שמתחתנים בישראל".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נתח שוק וצרכנות?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988