המשקיע הפרטי נכנס לפוזיציה

אחת התופעות המעניינות של השנים האחרונות היא צמיחת מקטע המט"ח בשוק הקמעונאי. מדובר בתופעה חדשה יחסית, שהחלה בסוף שנות ה-90 של המאה הקודמת ומכאן נובעות לא מעט אי הבנות ביחס למקטע זה.

כמה גורמים הניעו את התפתחות השוק הקמעונאי:

• תהליכים טכנולוגיים, שאפשרו לשחוק את תפקידם של הבנקים כמתווכים בין לקוחות פרטיים לשווקים פיננסיים בכלל, ולשוק המט"ח בפרט. התהליך התאפשר על רקע התפתחות האינטרנט, והופעתן של פלטפורמות מסחר אשר הותאמו לצרכים של משקיעים פרטיים.
• הפיכת אפיק המט"ח לאפיק השקעה בזכות עצמו, עם זמינות גבוהה יחסית של מידע שנחוץ למשקיע הפרטי - כולל ניתוחים טכניים, מידע מאקרו כלכלי ואנליזה של נתונים - תהליך אשר קשור אף הוא להתפתחות האינטרנט.
• ירידה חדה בעלויות המסחר במט"ח עבור לקוחות פרטיים הסוחרים במט"ח. ההבדלים בעלויות שנשאו אותן לקוחות פרטיים הלכו והצטמצמו בהשוואה לעלויות של המשקיעים העסקיים והמוסדיים, הן בשוק הספוט והן בשוק הפורוורד.

בנק UBS העריך לפני שנתיים, כי המקטע הקמעונאי בשוק המט"ח צמח בשיעור של 30% לשנה ב-2007, כאשר באסיה נרשם שיעור גידול מהיר הרבה יותר. את עיקר העסקאות במקטע מבצעים פרטים אמידים, והנפח הכספי הכולל של המקטע נאמד באוגוסט 2007 בכ-50 מיליארד דולר; כלומר, חלק מזערי מסך שוק המט"ח העולמי.

האם צריך לחשב את משקלם של המשקיעים הפרטיים ביחס לשוק כולו? לא בהכרח. יש לזכור, כי חלק השוק המבוסס על פעולות "החלף" בין שני מטבעות אחראי ליותר מחצי משוק המט"ח העולמי. מכיוון שמשקיעים פרטיים פעילים בשוקי הספוט וחוזי הפורוורד, צריך להתייחס למקטע זה של השוק, ללא המסחר במט"ח הבין בנקאי, בכדי לקבל קנה מידה מדויק יותר לפעילות המשקיעים הפרטיים. לפי UBS, במקרה זה חלקם של המשקיעים הפרטיים מסך השוק מגיע לכ-10%, כלומר, משמעותי הרבה יותר.

על רקע נתונים אלה ניתן להניח, כי בשנים הבאות אפשר יהיה להבחין בכמה מגמות מרכזיות:
• הגברת התחרות על פלח שוק זה בין הפלטפורמות, בינן ובין עצמן, ובינן ובין מתחרים חדשים, תוך כניסה מסיבית יותר של בנקים מסחריים לתחום הקמעונאי, במיוחד עבור הלקוחות בעלי האמצעים.
• עלייה משמעותית בהיקף ובאיכות השירותים אשר יסופקו לאותם משקיעים פרטיים, בכל הקשור למידע, לאפשרויות טכניות של מסחר, וכן שקיפות העלויות לצד ירידה בעלויות.

להורדת המחקר המלא