רכבת השדים של הסוחרים הקטנים

מאז החלו עבודות התשתית של הרכבת הקלה התהפך עולמם של הסוחרים ברחובות ירושלים. רעש, אבק, סגירת הרחוב לתנועת כלי רכב והולכי רגל וקצב עבודות איטי - הפחיתו דרסטית, ולעתים לגמרי, את פדיון הסוחרים. הרשויות מסירות אחריות ומדברות על העתיד המזהיר שצפוי עם סיום העבודות, בעוד כשנתיים. איך אמורים הסוחרים לשרוד עד אז? / ספיר פרץ

סרט ההדמיה של פרויקט הרכבת הקלה במקטע רחוב יפו בירושלים מרשים מאוד. יפו - אחד הרחובות הראשיים, הסואנים והמפויחים בבירה - צפוי להשתנות לבלי הכר: את מקומם של האוטובוסים המזהמים יתפסו קרונות רכבת חשמליים, המדרכות המוזנחות ירוצפו באבני גרניט וכ-500 עצים ישוו לרחוב האפור מראה ירקרק. כל זה צפוי לקרות בעוד כשנתיים, במקרה הטוב. בינתיים, סוחרי הרחוב לא ישנים בלילות. הם חוששים שלא יצליחו לשרוד את המהפך, ובצדק. הרעש, האבק, סגירת הרחוב לתנועה סדירה של כלי רכב והולכי רגל, וקצב עבודות איטי בשטח - הפחיתו משמעותית את תנועת הקונים וכתוצאה מכך גם את הפדיון היומי.

הם חוששים שיקרה להם מה שקרה לסוחרים באזורים אחרים בעיר, בהם העבודות מצויות בשלבים מתקדמים יותר. עופר אשכנזי, סוחר משכונת בית הכרם, הוא דוגמה לאחד שלא שרד (העבודות ברחוב שדרות הרצל בשכונה החלו לפני כשנתיים בהדרגתיות ונמצאים כעת בשלבי סיום). ביוני השנה הפך למובטל לאחר שנאלץ לסגור את החנות שלו למתנות ולכלי כתיבה, "עופריקו". "תנועת הקונים והמחזור ירדו בבת אחת ב-70% בגלל עבודות הרכבת הקלה". עוד לדבריו, שיבוש התנועה, הזזת תחנות אוטובוס, ביטול מעבר חצייה המוביל למתחם החנויות והרמת גדר גבוהה ברחוב - גרמו לקריסה. "ניתקו אותנו לגמרי. סגרו עלינו כמו בגטו. תלמידים מבית-הספר הסמוך, שקנו אצלי המון, התקשו להגיע ותנועת הקונים פסקה בין רגע. אם הייתי יודע שזה מה שיקרה, לא הייתי נשאר ומפסיד 150 אלף שקל. הייתי סוגר מיד ומחפש מקום אחר".

"פרח בר", חנות הפרחים הסמוכה ל"עופריקו", נסגרה אף היא מאותה סיבה. בעל החנות, אבי כרמני, טוען בתוקף שהחנות שגשגה והרוויחה יפה במשך שבע שנים, עד ליום שבו הדחפורים עלו על הכביש. "ביום בהיר אחד, מבלי לומר מילה, חסמו דרכי גישה וחיסלו לנו את הפרנסה", הוא אומר. אשכנזי וכרמני מפנים אצבע מאשימה כלפי בעל "מרכז סמדר" ממנו שכרו את החנויות. "אנחנו חושדים בו שידע מבעוד מועד ולא אמר לנו מילה מחשש לאבד שוכרים ודמי שכירות. היה לו אינטרס להרדים את העניין", הם אומרים.

אצבע מאשימה נוספת הם מפנים כלפי עיריית ירושלים, שלא מצאה לנכון לפצותם. אשכנזי: "אפילו הנחה בארנונה לא נתנו לנו. כל מה שהעירייה היתה מוכנה לעשות עבורנו זה לפרוס את הארנונה ל-14 תשלומים במקום ל-12. דיברתי עם ניר ברקת (יו"ר האופוזיציה בעיריית ירושלים - ס' פ') ועם אנשי גאידמק, אבל גם הם לא יכלו לעזור. ועל עורך-דין אין בכלל מה לדבר, כי אין לנו איך לשלם את הסכומים שהוא דורש. העסקים מתמוטטים ולאף אחד לא אכפת". כרמני: "עורך-דין יעץ לנו לא לתבוע את העירייה כי זה ייקח שנים והרבה כסף שאין לנו. אשתי שעבדה בחנות מובטלת ואני מנסה להתפרנס כגנן".

את זאב סבח, הבעלים של "אוסקר DVD", חנות להשכרת סרטי DVD, תפסנו בצפון הארץ. "ברחתי לצפון לנקות את הראש מכל הסטרס. אני לא רוצה לקבל התקף לב לפני גיל 40. אני מעדיף כרגע לא לדבר על המציאות הכואבת בירושלים", אמר.

"בומבה צור מתהפך בקברו"

בחזרה לרחוב יפו. שם, בניגוד לבית הכרם, עושים רעש. הסוחרים, המאוגדים בוועד יצאו באחרונה להפגין בכיכר ציון במחאה על הפגיעה המתמשכת בפרנסתם. לטענתם, "עיר בלי סוחרים היא עיר בלי חיים". כ-200 מהם התפרצו ביום ההפגנה לישיבת מועצת העיר והטיחו בראש העיר, אורי לופוליאנסקי, האשמות על כך שאינו עושה די אל מול מצוקתם. סער נתנאל, חבר מועצת העיר מטעם מרצ, שנכח בישיבה מעיד: "הסוחרים צעקו מדם לבם, ובצדק. ראש העיר אומנם מתח ביקורת על קצב העבודות האיטי בשטח ואומנם ביקש משר הפנים לאשר להם הנחה בארנונה, שטרם אושרה, אך הוא לא מתאמץ מעבר לזה. העירייה צריכה ויכולה לפצות את הסוחרים בדרכים אחרות, ולא להמתין שיתדפקו על שערי אגף הרווחה שלה כמובטלים" (העבודות המסיביות ברחוב יפו החלו ב-3 באוגוסט 2008).

אלי לוי, יו"ר ועד סוחרי מרכז העיר, אומר שאי-אפשר להגדיר את סוחרי העיר כסוחרים, כי אין מסחר. "העירייה היתה צריכה לתאם את העבודות איתנו, עם מי שחי את השטח, ולא עם מי שיושב במשרד ממוזג ומסמן במרקר את מסלולי הנסיעה על המפות. מה שהם עושים גרוע יותר מאינתיפאדה. זה גומר אותנו".

לוי, בעל מסעדה במרכז העיר, טוען שה"חלם" הגדול של העירייה טמון בחוסר התכנון, התיאום והפיקוח על הנעשה בשטח. "העבודות מתנהלות בקצב של צב. הזכיין עבד במשמרת אחת ואחרי שהפגנו הוסיף משמרת שנייה. אבל בשטח יש בקושי טרקטור אחד וחצי. במקום לעבוד מסביב לשעון הם עושים צחוק מהעבודה. הצענו לעירייה לסגור את רחוב יפו לחצי שנה, שיעבדו מאסיבי ויעופו מפה. אבל כלום". לוי המרוגז הזמין בשבוע שעבר את שר התחבורה, שאול מופז, לסיור במרכז העיר. "נרעיש בכל דרך אפשרית עד שיתחילו לעבוד כאן בצורה רצינית. הם לא חופרים במקום נידח אלא מתחת לאף שלנו, ולכן לא נניח להם. תמות נפשנו עם פלשתים", הוא אומר.

עזרא עטיה, יו"ר האיגוד הארצי למסחר-מחוז ירושלים, מוסיף: "כרגע יש איזון בין מספר העסקים שנפתחים ונסגרים בעיר, אך סביר להניח שהוא יופר בקרוב. חודשים אוגוסט-ספטמבר נחשבים לחזקים מבחינת מכירות בגלל התיירים, החופש הגדול והחגים. לא ברור למה דווקא עכשיו בחרו להשבית את המסחר".

"בומבה צור מתהפך בקברו", מוסיף נתנאל, חבר מועצת העיר. "בומבה, בניגוד לזכייני הרכבת הקלה בירושלים, חפר את תעלת בלאומילך מסביב לשעון. כנראה שהזכיינים רק מרוויחים מהעיכובים. ירושלים הפכה לתענוג מאוד מפוקפק להתפרנס בו". יו"ר האופוזיציה בעיריית ירושלים, ניר ברקת, מתקומם אף הוא. "אני קורא תיגר על עבודות הרכבת הקלה. במקום שהרכבת תשרת את הציבור, הציבור משרת את הרכבת".

ברקת, שקרא באחרונה להקים ועדת חקירה למחדלי הפרויקט, מלין שככה לא בונים רכבת. "צריך לעשות חשיבה מחודשת ולשנות את שיטת העבודה, כך שתקטין את הפגיעה בחיי העיר". ברקת מציע לעבור לעבוד במקטעים קטנים יותר; לתת זכות תנועה לתחבורה על פסי הרכבת שהנחתם כבר הסתיימה; ולהקים קרן פיצויים לסוחרים. "כל ההצעות שלי נדחו על-ידי ראש העיר. בעיניו, כולם אשמים חוץ ממנו". עוד לדבריו, המדינה חייבת לפצות את הסוחרים כפי שפיצתה את זכיינית הפרויקט, חברת סיטיפס, ב-150 מיליון שקל בגין עיכובים. "תמוה מאוד שהמדינה מוכנה לפצות את הזכיין ולא את הסוחרים. משמע, שהמדינה לא חושבת על הסוחרים אלא על הפסים", אומר ברקת.

מחברת סיטיפס נמסר בתגובה: "על-פי נתונים שפורסמו בערים שונות באירופה, בהן הוקמה רכבת קלה בשנים האחרונות, עולה כי הפדיון היומי של הסוחרים באזור תוואי הרכבת גדל בלמעלה מפי-שניים מאז הפעלתה. כדאי לירושלמים לחכות לרכבת הקלה למרות אי-הנוחות הזמנית. בשום מקום בעולם לא התרחש מעשה קוסמות, בו ניתן בין לילה להצניח את הפסים לתוך המסלול והופ. בסוף התהליך יהיה לתושבי ולסוחרי העיר כלי תחבורה מספר אחת בארץ, שישדרג את איכות החיים ואת שווי הבתים והעסקים".

"גם רשת לא יכולה להחזיק סניף מפסיד לאורך זמן"

"קרקס" הרכבת הקלה משפיע גם על משפחת אבוקסיס, בעלת שתי חנויות בגדים ברחוב יפו: "דום" ו"ג'וי". "הפדיון היומי ירד ב-30% כי הלקוחות מעדיפים ללכת לקניון", אומרת הבת, אורטל, שעובדת בעסק המשפחתי. "המצב אומנם מלחיץ אבל אני מאמינה בבורא עולם שיהיה בסדר". לשאלתנו, מה יקרה אם זה לא יפתור את בעיותיה, השיבה: "נהיה בבעיה. אין לי מושג איך עסקים קטנים כמו שלנו יחזיקו מעמד". לאבוקסיס יש תיאוריה, לפיה "העירייה מקווה בסתר לבה שאת מקום הבזארים והחנויות הקטנות והמיושנות שייסגרו, יתפסו רשתות גדולות וחנויות יוקרה שיתאימו יותר לרחוב המחודש".

אם ברשתות עסקינן, איך הן מתמודדות עם המצב בשטח? רשת אופנת הגברים פולגת מקבוצת Golf&co, הנסחרת בבורסה בתל-אביב ונמצאת בשליטת כלל תעשיות והשקעות מקבוצת IDB, סירבה להתייחס לנושא. הרשת מונה 24 סניפים, אחד מהם שוכן ברחוב יפו בירושלים. יוסי שרף, מבעלי רשת קפה הלל, כלל לא טרח להשיב לפנייתנו. לקפה הלל יש במרכז העיר שני סניפים, אחד מהם ברחוב הלני המלכה פינת רחוב יפו. בני לוי, המנכ"ל והבעלים של רשת האופנה לורד קיטש, היה מוכן לומר רק שמצב העסקים הקטנים ברחוב קשה יותר משלו, וכשהתעקשנו הוסיף, "רשת לא יכולה להחזיק סניף מפסיד לאורך זמן. כרגע יש לנו ירידה של 35% בפדיון היומי ואני צריך לשקול מה לעשות בעתיד". לורד קיטש מונה 26 סניפים, מתוכם 4 בירושלים - אחד ברחוב יפו. לוי הוא גם הבעלים של טופ ליין, רשת של 4 חנויות בגדים, כולן בירושלים - אחת מהן ברחוב יפו.

בניגוד לאלה, יעקב הלפרין, מנכ"ל ומבעלי רשת המשקפיים אופטיקה הלפרין, דיבר גלויות: "העבודות קטלניות. אפשר לספור את העוברים ושבים על המדרכה. התנועה דלילה ביותר כי אין גישה, אין חניה ואין מוניות. מאז החלו העבודות המאסיביות בשבועות האחרונים במרכז העיר, הפדיון היומי של שתי החנויות שלנו באזור צנח ב-44% בממוצע. למרות המצב, העירייה ממשיכה לרשום לנו דוחות על שילוט שלא עומד בסטנדרט שלה. יש לי כרגע חוב מצטבר של 40 אלף שקל. אמרתי לעירייה שזה אבסורד לדרוש ממני להחליף שילוט חיצוני כשכל הרחוב עפר ואבק. שום דבר לא עזר. לאור המצב הנוכחי, אני שוקל לצמצם את שעות הפעילות בחנויות, ובכך לחסוך שעות עבודה מתות של 20 עובדים". למרות הקושי, הלפרין שומר על אופטימיות: "אני רואה את האור בקצה המנהרה. רחוב יפו לא ייראה כמו שהוא היום. אני מאמין ברחוב וצופה שגשוג שלו מ-2010". אופטיקה הלפרין מונה 95 סניפים, כולם בבעלות. *

תגובות הרשויות

סלילת הרכבת הקלה כמענה הולם לבעיית הגודש התחבורתי במרכזי הערים הגדולות - זה רעיון יפה. אלא ששילוב של קצב עבודות איטי בשטח והתעלמות ממצוקת הסוחרים בתוואי העבודות - הוא שילוב קטלני עבור הסוחרים, שפרנסתם דחוקה ממילא. מה אשם סוחר שביום בהיר אחד הבריחו לו דחפורים את הקונים ואת המזומנים? פנינו לרשויות הנוגעות בדבר בניסיון להבין האם המדינה מפצה סוחר שהפדיון היומי שלו צנח, שלא באשמתו, לאפס? אולי הנחה בארנונה או, רחמנא ליצלן, פיצוי כספי? התחמקות מאפיינת חלק מהתגובות. הנה הן לפניכם, תשפטו בעצמכם.

משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה: ״אין לנו סמכות״

"למשרד אין סמכויות או תפקיד בפיצוי העסקים כתוצאה מפעילות הקשורה בבניית הרכבת הקלה".

משרד הפנים: ״נמצא בבדיקה״

"נושא הארנונה נמצא בבדיקה".

משרד האוצר: ״ההפרעה זמנית״

"עבודות הרכבת הקלה בירושלים או בתל-אביב-יפו הינם עבודות פיתוח ככל עבודות פיתוח התשתיות המתבצעות באופן תדיר בכל רחבי הארץ, לרבות בערים ירושלים ותל-אביב-יפו. עבודות אלה נועדו לתועלת הציבור ולטובת תושבי העיר.

"ההפרעה הזמנית הנגרמת לסוחרים כתוצאה מביצוע העבודות נועדה להביא בטווח הארוך לשיפור הנגישות של תושבי העיר למרכזי המסחר בערים השונות, וממילא לפריחה של עסקים הנמצאים בתוואי העבודות. בכל מקרה, משרד האוצר, בשיתוף עם משרד התחבורה, עושה מאמצים על מנת לצמצם את הפגיעה בסוחרים ובתושבים למינימום האפשרי".

משרד התחבורה: ״נשתדל לקצר״

"המשרד מפקח שהזכיין בירושלים יעמוד בלוחות הזמנים שנקבעו לו על מנת להגיע להפעלה מסחרית של הקו בספטמבר 2010. נעשה הכול כדי שהזכיין יעמוד בתאריך היעד ואף יקצרו. בכל מקום בעולם שבו מבצעים עבודות בסדר גודל כזה, נגרמות הפרעות. אולם בסיום העבודות, ערך הנדל"ן והעסקים עולה בעשרות אחוזים. המשרד בוחן פתרונות לבעיית הנגישות למרכז העיר".

עיריית ירושלים: ״גם ראש העיר לא מרוצה״

"העירייה מקיימת קשר רציף, בלשון המעטה, עם בעלי העסקים בעיר. גם ראש העיר לא מרוצה מקצב העבודות ומקווה לגייס את תמיכת האוצר והתחבורה בנושא. בפגישה שהתקיימה בינו לבין ועד הסוחרים, משרד התחבורה, האוצר, אגד והמשטרה, סוכם כי יופעלו קווי שאטלים לעיר בחינם. כמו-כן, אושרה חניה חינם במגרש הרוסים וברחוב הלל. ברחוב מנשה בן-ישראל, תתאפשר חניה חינם לרכבי תיירות. כמו-כן, הוסדרו מקומות לרכבי פריקה וטעינה ותיבחן האפשרות לשינויים בהסדרי התנועה במרכז העיר, על מנת לסייע בזרימת התחבורה הציבורית. בנוסף, סוכם שהעבודות תתבצענה במשמרות כפולות והנחת התשתיות תתבצע עד השעה 23:00 בלילה, כדי להאיץ את הקצב. שינוי בזמני העבודות, יתבצע בימים הקרובים. ראש העיר פנה למשרד הפנים בבקשה לסייע ולהעניק הנחות משמעותיות בארנונה לסוחרי העיר ובימים אלה מתגבש סל הטבות".

עיריית תל-אביב-יפו: ״אחריות משרד הפנים״

"שינוי תעריפי הארנונה הינו בסמכות משרד הפנים ולא בסמכות העירייה. אבל, בכל מקרה, כמו שתעריף הארנונה אינו עולה כאשר מחדשים את הרחוב, מחליפים את התשתית ומעלים את ערך העסקים הפועלים בו, כך הוא גם אינו יורד בזמן העבודות והשיפוץ". e

צרו איתנו קשר *5988