כלכלני מריל לינץ': השקל נסחר בחסר

כלכלני מריל לינץ' מפרסמים היום את סקירתם על הכלכלה הישראלית ואומרים עליה: "עמידה אך לא מחוסנת". הכלכלנים מציינים כי עד כה הפגינה הכלכלה בישראל עמידות לנוכח משבר הנזילות, תוך שהיא סולדת מסיכונים,כאשר ההחלשות בנתונים המאקרו כלכליים בכלכלה העולמית משמשת כרקע לעוצמת הנתונים הבסיסיים של הכלכלה בישראל. אך במריל לינץ' צופים כי הרוח הנגדית תתגבר בטווח הקצר.[לאתר המט"ח]

כמערכת כלכלית קטנה ופתוחה, חשופה הכלכלה הישראלית למשבר בשווקים הגלובליים אומרים במריל לינץ', ומציינים כי היקף הייצוא הישראלי לארה"ב ולאירופה מהווה כ-70% מסך היצוא הישראלי. במריל לינץ' מעריכים כי קצב הגדילה של הכלכלה העולמית ימשיך להאט עד למחצית הראשונה של שנת 2009.

בהתחשב בנתוני הצמיחה המפתיעים שפרסמה ישראל במחצית הראשונה של שנת 2008, העלו במריל את הצפי לגידול בתמ"ג לשנת 2008 ל-4.4% לעומת 3.5%, אך חתכו את הערכותיהם לצמיחה בשנת 2009 ל-2.9% לעומת הערכה קודמת שעמדה על 4%.

העלייה בביצועי הייצוא הישראלי שמרו עד כה על קצב גידול תמ"ג חזק, וכתוצאה מכך ניראה כי ההאטה הגלובלית הנשענת על ירידת הצריכה בארה"ב לא תפגע ביכולת התחרות מוטת הטכנולוגיה של היצוא הישראלי.אום הכלכלנים מסייגים את דיבריהם ואומרים כי תנאים אלו עלולים להשתנות.

בהתייחסם לעודף בחשבון השוטף של ישראל, אומרים במריל כי התרחבות בגרעון הסחר צפוי להביא לירידה ביתרותיה של ישראל לכדי 1.3% מהתוצר המקומי הגולמי בשנת 2008 לעומת עודף של 3.1% מהתוצר בשנת 2007. במריל לינץ מעריכים כי בשנת 2009 יהיה החשבון השוטף של ישראל מאוזן.

הכלכלה הישראלית קרובה לתעסוקה מלאה והצמיחה בה נמצאת מעל לפוטנציאל. בהתייחסם לרמת האינפלציה המקומית מעריכים במריל כי האינפלציה תחזור ליעדה רק ברבעון השלישי של 2009, אך באופן הדרגתי יותר בסייקל הזה לעומת הסייקל הקודם. הם צופים כי בסיום שנת 2008 תעמוד האינפלציה בישראל על 5.1% ובסיום שנת 2009 תרד האינפלציה בישראל לרמה של 2.4%.

במריל מציינים כי בעוד הם מרגישים בנוח עם תחזיות האינפלציה לטווח הבינוני, הם מאמינים כי מדד המחירים לצרכן יוותר גבוה יחסית עד סוף שנת 2008. ועל כן הם צופים כי בנק ישראל ימשיך במדיניות המצמצמת ויעלה את הריבית במשק עד סוף השנה בעוד 50 נקודות בסיס ל-4.75%.

צוות האסטרטגיה של שוק המט"ח הגלובלי במריל לינץ' מאמין כי השקל מוערך כעת בחסר, ונוקט בעמדה שורית ביחס למטבע המקומי וזאת על רקע הנתונים הפונדומנטליים החזקים של הכלכלה המקומית. מאידך הם מציינים כי חוסרק הנוחות שחש בנק ישראל ביחס לשקל החזק, והרכישות היומיות שהוא מבצע בהיקפים של כ-100 מיליון דולר מאז אמצע יולי ושעתידים להגיע ליתרות של כ-10 מיליארד דולר מקזזים את ההערכה הבסיסית.

במריל מאמינים כי הצעד הנ"ל של בנק ישראל ננקט בעיקר על מנת למנוע ייסוף נוסף של השקל, והעלייה בשערו של הדולר כתוצאה מהרכישות שביצע הבנק המרכזי תאפשר לבנק ישראל מרווח מסויים שיאפשר לו להעלות את הריבית המקומית מבלי לגרום להתחזקות נוספת של השקל לרמות חדשות.