נגמרו משחקי פיילין בבחירות לנשיאות: אובמה ומקיין חוזרים לנושא הכלכלי

נגמרו משחקי שרה פיילין במערכת הבחירות לנשיאות ארה"ב. כוכבה של מושלת אלסקה, שמתמודדת על משרת סגנית הנשיא בכרטיס הרפובליקני, בהחלט לא דעך, אבל העיסוק האובססיבי בה, בכישוריה ובמגפי הציד שלה, שמשל בקמפיינים של שתי המפלגות, פינה מקומו בן לילה להתנגחויות על המשבר בוול סטריט ועל הדרכים לפתרונו. האמירה "זו הכלכלה, טמבל", שנגנזה בשבועיים שחלפו, חזרה לכותרות.

המצב הכלכלי העיק על הבוחרים זמן רב לפני קריסת ליהמן בראדרס והיטמעות מריל לינץ' בקרביים של בנק אוף אמריקה. פריצת פיילין לזירה היתה רק אתנחתא. המפץ שזעזע אתמול את וול סטריט חידד והעמיק את הדאגות במיין סטריט: למצוקת האשראי, לצניחת שווי נדל"ן מגורים ונדל"ן מסחרי ולאבטלה הגוברת נוספו דאגות חמורות עוד יותר: מה גורל הפנסיה שלי? האם הפקדונות שלי בבנקים אכן בטוחים, כפי ששר האוצר פאולסון טוען? אם בארזי וול סטריט נפלה שלהבת, מה יגידו אזובי הקיר בוויסקונסין?

חוזרים אפוא לעסוק בסוגית הבסיסיות: על מי יטילו הבוחרים את האחריות לאנדרלמוסיה בשווקים הפיננסיים ובמי הם ישימו מבטחם שיוציא את אמריקה מהבוץ?

"שני הקמפיינים ינהגו בחוכמה אם ימקדו את מלוא תשומת הלב בוול סטריט", אמר ניל ניוהאוז, עורך סקרים רפובליקני, שמצוטט הבוקר (ג') בוושינגטון פוסט. "לאופן שבו יגיבו שני המועמדים על המשבר תהיה חשיבות קריטית על הערכות הבוחרים לגבי בשלותם לשמש נשיאים".

אנליסטים מעריכים, כי מצוקת וול סטריט עשויה לשחק לידי המפלגה הדמוקרטית. רוב הסקרים בחודשים שחלפו הראו כי הבוחרים נותנים אמון רב יותר ביכולתם של ברק אובמה והדמוקרטים לתקן את קלקולי הכלכלה. אבל היתרון של אובמה על מקיין בפרק הכלכלי החל להצטמצם לאחר שהקמפיין הרפובליקני תפר למקיין אדרת חדשה של מחולל שינויים.

שני המועמדים התנפלו על המשבר בוול סטריט עוד לפני שעובדי ליהמן בראדרס הספיקו לפנות את משרדיהם. בנאום בפלורידה הודה מקיין, כי הכלכלה נמצאת במשבר וכי הוא ופיילין מוכנים לשנות מן היסוד את הדרכים שבהן מפקחות הרשויות על פעילות וול סטריט ואפילו לנער את וול סטריט עצמו. למען האמת, הנאום שלו נשא אופי לא רפובליקני והיה קרוב יותר לדפוסי חשיבה שמזוהים עם המפלגה הדמוקרטית.

"אנו עומדים להכניס רפורמות לדרכים שבהן עושה וול סטריט עסקים ולשים קץ לתאוות הבצע שדחפה את השווקים שלנו להוהו ובוהו", אמר מקיין. "אנו נפסיק מתן חבילות תשלומים בגובה של מיליוני דולרים למנכ"לים שמעלו באמון הציבור. נשים קץ לניהולו של וול סטריט כקזינו. אנו נפעל לכך שעסקים יעבדו למען בעלי המניות שלהם ועובדיהם". ועם זאת, מקיין טען, שהיסודות הבסיסיים של הכלכלה האמריקנית עודם חזקים.

בנאום בקולוראדו, ולאחר מכן בראיון לסוכנות רויטרס, תקף אובמה בחריפות את הערכת מקיין שיסודות המשק בארה"ב איתנים. איפה הוא חי? שאל המועמד הדמוקרטי, בהדגשה נוספת של קו מרכזי בקמפיין שלו: מקיין מנותק מהמציאות; הוא אינו ידוע כמה בתים יש לו, בדיוק כפי שאינו יודע להפעיל מחשב. הרמז הסמוי, לכאורה: מקיין פשוט זקן מדי.

אובמה תאר את המצוקה הנוכחית בוול סטריט כ"משבר הפיננסי החמור ביותר מאז השפל הכלכלי הגדול בשנות ה-30" והטיל על וושינגטון ועל הממסד הפיננסי את האחריות למצב.

"בהחלט אינני מאשים את סנטור מקיין שהוא אחראי לבעיות האלה", אמר אובמה. "אבל אני תולה את האשם בפילוסופיה הכלכלית שהוא חותם עליה. זו אותה פילוסופיה שהנחתה את הממשל בשמונה השנים שחלפו, פילוסופיה שאומרת שאנו צריכים לתת יותר ויותר לאלה שיש להם הכי הרבה ולקוות שהעושר יחלחל למטה לכל האחרים".

אובמה אמר, כי הרשויות הרגולטוריות בוושינגטון מטפלות במשבר בדרך של "הנחת טלאי על טלאי" וכי למעצבי המדיניות אין כלים להתמודד עם משבר נטול תקדים כזה.

המועמד התחייב להדק את המערך הרגולטורי על מוסדות פיננסיים ואמר כי יסתייע בעוזריו הכלכליים הבכירים, לרבות רוברט רובין ולרי סאמרס, שהיו שרי אוצר בממשל קלינטון, ופול ווקר, לשעבר יו"ר פדרל ריזרב, כדי למנות לתפקיד שר האוצר את האדם המתאים ביותר.