תסריטאים ממאדים, כלות מאוקראינה

הקדימונים הבטיחו לנו את "הדרמה הגדולה של הקיץ", על רקע אנה היפה בתוך ים השיבולים שמסביב, לוחשת, מפתה:"מיי ניים איז אנה", כשברקע איבגי המזוקן. ההתחלה, כך נדמה, המשיכה את הקו המבטיח בסיפור מסגרת לא שגרתי, על קיבוצניק אלמן שחי מיום ליום בעוד משהו בתוכו מת ביחד עם אשתו האהובה.

מהנקודה הזאת קרס הכול לתוך גחמה תסריטאית שביקשה להכיל את הכול ונותרה בלי שום דבר ביד: אח אחד הוא כלומניק שנוהג לפתור כל בעיה באמצעות ג'וינט, אח אחר הוא מורעל מהסיירת ששוקע לרומן עם אמא של חבר ליחידה (שכנקמה יורה בברכו והופך אותו לנכה), הבת היא רקדנית בהתהוות שמסתובבת כל הזמן בפרצוף חמוץ ושונאת את הנקבה החדשה שפלשה לטריטוריה שלה, והאח הצעיר, שבלידתו מתה האם (כמה מקראי), הוא סוג של אאוטסיידר, מעצב אופנה בהתהוות. אה כן, ויש גם את אנה הבלונדינית. מלאך או שטן? מה זה משנה? העיקר בלונדינית.

בדרך-כלל אני לא נוהג להתעמת עם קולגות שלי, אבל אני סקרן לדעת אם מישהו מאלו שהזדרזו להכתיר את הסדרה כ"הדבר הכי יפה בטלוויזיה", הצליח "לסחוב" עונה שלמה, עד לפרק הסיום הכפול שלה. זה לא אומר שהסדרה הזאת לא הייתה ראויה לצפייה. ההפקה המוקפדת וצוות השחקנים הטוב הצליחו לסחוב לא מעט סצנות על כתפיהם, אבל זה היה קצת כמו קבוצת כדורגל בנוסח ה"גלאקטיקוס": את כל הכוכבים הללו הביאו כדי לקחת את הדאבל, לא כדי לשרוד בליגה.

ותודה לציפי

"ארץ נהדרת", ג' 22:20, ערוץ 2

האירועים האחרונים ממחישים היטב את הקושי שביצירת סאטירה מקורית בישראל: ראש ממשלה שכבר הודיע שיתפטר, אך כדי לחבל בסיכוייה של יורשתו, הוא מודיע כי ימשיך לכהן כראש ממשלת מעבר, מועמד לרשת אותו מי שעבר בבחירות האחרונות ממפלגה למפלגה...שלפתע החליט שהוא נרדף בגלל מוצאו, ומועמדת מובילה שמקפידה לא להתבטא בשום עניין שיש בו משום הבעת דעה נחרצת, העיקר שהיא לא מושחתת.

ברקע הדברים יש שר ביטחון שאשתו מוכרת ליזמים מחו"ל קשרים במסדרונות השלטון, ושר אוצר לשעבר שנראה כעומד לפני מאסר בפועל. אפילו מולייר היה יכול לקרוע את הנייר שלפניו בזעם, אז מה לנו כי נלין על "ארץ נהדרת" שחוזרת הערב להופעה חד-פעמית? סאטיריים הם לא, אבל הי - לפעמים הם ממש מצחיקים!

אבי פיטר

אולפן ליגת האלופות, ג' 21:00, ערוצי ספורט 5

מודי בר-און, אולי אחרון הרומנטיקנים בטלוויזיה שלנו, הוא ההוכחה לכך שגם גברים נאמנים לא יכולים שלא להפנות את מבטם אחר דוגמנית-על כליגת האלופות. כן כן חברים, זה היה נפלא כשקראנו לברבקיו "קומזיץ", אכלנו תפוחי-אדמה מפויחים, ושתינו קפה שחור מפינג'אן שרוף. מה לעשות שהתבגרנו והתברגנו, התרגלנו לסושי, למדנו איזה סינגל מאלט אנחנו אוהבים לשתות והחלפנו את הטלוויזיה במסך LCD רב-אינצ'ים.

ליגת האלופות היא בת הזוג הנוצצת של שועי עולם כאברמוביץ', ברלוסקוני, גלייזר ומוראטי. ואפילו מודי בר-און ששב אלינו הערב, מורה ומחנך בישראל, לא יכול שלא לרייר עליה. לזכותו ייאמר שהוא עוטף את זה בקסם אישי, בפיטר פן אבי מלר, ובמראית-עין של תוכנית תרבות. אבל עמוק בלב הוא יודע: יש מקרים שבהם כסף קונה אהבה.